פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אורחים לרגע": אמין ונמנע מקלישאות

      למרות תסריט לא שלם מספיק, "אורחים לרגע" הוא סרט של בימאית מבטיחה שיודעת לייצר אמינות ונמנעת מקלישאות

      "אורחים לרגע", סרט הביכורים של מאיה קניג, עשוי מחומרים שבדרך כלל מניבים קיטש מתקתק וסוחט דמעות. דמויותיו הם נערה יפה ושברירית והאבא הדפוק שלה, שאותו לא ראתה שנים. השניים נתקעים ביחד מכורח נסיבות, לא ממש יודעים איך לתקשר, אך בסופו של דבר כמובן האהבה פורחת והקהל מתמוגג. ראינו כבר לא מעט סיפורים כאלה וסיפורים דומים. על כן העובדה שקניג מצליחה להוביל את הסיפור השחוק במסלול שנמנע כמעט לחלוטין מקלישאות וממניפולציה רגשית, ומקפידה רוב הזמן על ריאליזם מעט מיופייף, אך בכל זאת מלא אינטגריטי, הופכת את הסרט להפתעה נעימה.

      קניג מפגינה בסרט כתב יד קולנועי מובהק, שאותו אפשר היה לזהות כבר בסרט הגמר היפה שלה מסם שפיגל "גג העולם": מין שילוב בין רגישות לאנדרסטייטמנט, עיסוק ברגשות גדולים באופן מלא עדינות. אמנם התחושה היא שקניג עדיין לא הגיעה לבשלות מלאה כיוצרת, אך סרט הביכורים שלה הוא הבטחה ברורה לעתיד. זאת מעבר לעובדה, שנשים שמביימות פיצ'רים עלילתיים זה עדיין עניין די נדיר בקולנוע הישראלי, וההתעוררות בתחום הזה בשנה האחרונה עם סרטים של רוני קידר, הגר בן-אשר ועכשיו גם מאיה קניג היא דבר עצום.

      אורחים לרגע (יח"צ)
      ליהוק שנראה שנתפר למידות הדמויות. מתוך "אורחים לרגע" (צילום: יח"צ)

      כמו שבדרך כלל קורה בסרטים קטנים מהסוג הזה, שבהם לא קורה הרבה והעניין נובע מאמינות העולם שנוצר על המסך ומערכות היחסים האנושיות שמעצבות אותו, הכל קם ונופל על הכריזמה והיכולת של השחקנים. ב"אורחים לרגע" הליהוק הוא הצלחה מובהקת. את ליבי, הנערה השברירית, מגלמת אליה ענבר, שקשה לא להיכבש ביופי השברירי שלה וקשה גם לאתר זיוף במשחק שלה. זהו תפקיד ראשון של ענבר על המסך, והוא בהחלט משאיר טעם של עוד.

      את שאול, האבא הדפוק, ממציא פטנטים לא יוצלח, מגלם גור בנטביץ' האגדי, בן זוגה של קניג, שנראה כאילו התפקיד נתפר במיוחד עבורו. לבנטביץ' יש נוכחות קולנועית חמה ומעוררת אמפתיה מיידית, שמי שראה את סרטי הקאלט המקסימים שביים, "הכוכב הכחול" ו"משהו טוטאלי", זוכר לטוב. החיבור בין שתי הדמויות הראשיות הוא משכנע, ואיכפת לנו מה יקרה להם לאורך כל הסרט. המסע להתקרבות בין האב לבתו עובר דרך מעשה נוכלות קטן ששאול רוקח: התחזות לפליטים מצפון הארץ המופגז (בזמן מלחמת לבנון השנייה), והתעלקות על משפחה ירושלמית אחת, שפותחת בפניהם את ביתה. בין האב ובתו לבין בני המשפחה המארחת נרקמים בהדרגה יחסים כאלה ואחרים, שהופכים בהדרגה להסתבכות של ממש.

      אורחים לרגע (יח"צ)
      סיום מהוסס שאינו מביא לקתרזיס של ממש. מתוך "אורחים לרגע" (צילום: יח"צ)

      אם צריך להצביע על פגם משמעותי אחד ב"אורחים הרגע", הרי זה התסריט, שנכתב על-ידי קניג בשיתוף עם דנה דימנט. יש משהו מעט מהוסס ולא מספיק ממוצה במערכות היחסים בסרט, שאינו מאפשר לו להצטבר לאימפקט רגשי עוצמתי ונשאר קצת מעל פני השטח. גם הסוף של הסרט סובל מתסמונת "הערת שוליים", ומשאיר את הצופים בתחושה שמישהו חתך בטעות בחדר העריכה את סצנת הסיום האמיתית. אז מצד אחד, סרט שמשאיר את הצופים בסיומו כשהם לא מאמינים שהוא כבר נגמר זה דבר נדיר ומעורר התפעלות. מצד שני, כשהתחושה היא שסצנה אחת נוספת היתה יכולה להביא אותנו לקתרזיס רגשי עוצמתי ולהקפיץ את איכותו של הסרט עוד רמה למעלה, זה די מתסכל. ועדיין, "אורחים לרגע" סרט באמת שווה ומיוחד, שמי שיבוא אליו עם ציפיות מתונות עשוי להתלהב ממנו מאוד.

      "אורחים לרגע" - מתי ואיפה רואים?
      "אורחים לרגע": ראיון עם הבמאית מאיה קניג

      "אורחים לרגע" - האם תצפו בו בקולנוע? ספרו לנו בפייסבוק