פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאיר שלו, דב אלבוים ואפרים סידון בספרים חדשים ומומלצים לילדים

      לקראת שבוע הספר המתקרב, עוד שלושה ספרי ילדים מוצלחים ומקוריים של מאיר שלו, דב אלבוים ואפרים סידון שכדאי לשים אליהם לב

      "קרמר החתול יוצא אל היער" / מאיר שלו

      בספר הראשון בו כיכב קרמר החתול, ("קרמר החתול ישן כל הזמן"), תואר עד כמה שהוא ישנוני; אבל ב"קרמר החתול יוצא אל היער" (שאייר יוסי אבולעפיה) אין זכר לחתלתול שאהב לישון, והוא בעיקר מתרוצץ בגינה וחכם על קטנים ממנו – מציע משחקי חתולים אגרסיביים לחיות הגינה הקטנות וכשהן מסרבות הוא תולש נוצה לזו, מושך בזנבה של האחרת ושורט את השלישית.

      כריכת הספר "קרמר החתול יוצא אל היער" מאת מאיר שלו (סריקה)
      בלי רגשות אשם ובלי דידקטיות. כריכת הספר (סריקה)

      החיות הזועפות על קרמר גורמות לו לצאת ולשחק ביער בעצמו, שם הוא מגלה חיות גדולות בהרבה ממנו שמשחקות באופן הרבה יותר פראי ומפחיד מזה שיכול היה להעלות בדעתו. כשהוא מבין שהסתבך עד מעל לראשו, חבריו הקטנים מהגינה הביתית מגיעים לעזור לו למצוא את הדרך הביתה והוא מתלווה אליהם עם הזנב בין הרגליים ועם הערכה מחודשת לטוב ולמוכר.

      מאיר שלו, כותב מחונן למבוגרים ולא פחות מזה לילדים, מספר סיפור קטן, מתוק ולא יומרני שמלווה באיורים החמודים להפליא של יוסי אבולעפיה. בלי נסיון כפייתי להשחיל מוסר השכל חד משמעי ובלי למתוח את גבולות רגשות האשם הילדיים, (בסגנון "העץ הנדיב" למשל), שלו נוגע בדרכו הקלילה והמשועשעת בקשרים חבריים ובמשמעות שלהם.

      קרמר החתול יוצא אל היער / מאיר שלו, איורים: יוסי אבולעפיה, הוצאת עם עובד

      "ינוקא באי הנשרים" / דב אלבוים

      שלא כעיבודי אגדות חז"ל מוכרים, מ"ינוקא באי הנשרים" (בהשראת "מעשה בשבעה קבצנים" של הרב נחמן מברסלב), של דב אלבוים נעדר הממד הדתי והיהודי, מה שהופך אותו להרבה יותר אוורירי ואוניברסאלי ומתכתב עם מיתולוגיות שונות בלי זיהוי מידי עם הקורפוס היהודי בהכרח.

      כריכת הספר "ינוקא בארץ הנשרים" מאת דב אלבוים (סריקה)
      מיסטי, פילוסופי ומהפנט. כריכת הספר (סריקה)

      "ינוקא באי הנשרים" מגולל אגדה על נציגי ממלכת הנשרים שמתכנסים מכל העולם באי אחד כדי למשוח להם מלך "לפחות לשנה, יתכן אף לשנתים". אלא שבפעם הזו, מתחוללת מהומה כשאף אחד מהנשרים לא זוכר מי כבר היה מלך ומי עדיין לא היה. או אז הנשרים מחליטים לבחור להם למלך את הנשר שיש לו הזיכרון הכי ארוך. הנשרים השונים פורשים זה אחר זה את הסיפור על הזיכרון המוקדם ביותר שלהם. עד שאחרון פוצה את פיו ינוקא, נשר גוזל שרק לפני שבוע נולד ומצליח לזכור כשעוד הייתי שום דבר. אפס. אין".

      בלית ברירה מתרצים הנשרים לבחור בנשר התינוקי שנושא עמו את תודעת האפסות והאין, והוא עושה את המהלך הבלתי ייאמן כאשר הוא משליך את הכתר שניתן לו אל בין גלי הים. כיוון שמי שזוכר את האין לא זקוק הוא לכתר ומכיר בהיות כל אחד ואחד מלך בחייו.

      הסיפור המיסטי והפילוסופי הזה עושה שימוש כפול וחכם בחזרתיות של מעשיות חז"ל, כמו גם בזו של ספרי ילדים. יחד עם זאת, האלמנט התוכני שבה כל כך זר ולא שחוק, שבמקביל מצליח "ינוקא באי הנשרים" שלא ליפול אל שום תבנית סיפורית מוכרת והוא מפתיע עבור מבוגרים כמו עבור הילדים. העירפול המסוים ששומר עליו אלבוים והסיום הלא צפוי שמערב שכבת משמעות נוספת הוא לא פחות ממסעיר.

      ינוקא באי הנשרים / דב אלבוים, איורים: ליאורה גרוסמן, הוצאת עם עובד

      "כל האמת" / אפרים סידון

      בסיפורי הילדים המודרניים יותר משתדלים פעמים רבות לייצג יותר מנקודת ראות אחת, כדי להמחיש משהו מהמורכבות של יחסי אנוש. באגדות, לעומת זאת, יש בהירות חד משמעית באשר למי הוא הטוב ומי הוא הרע, וכדי לעגן עוד הרבה יותר את הדיכוטומיה בין הרעים לטובים, מקפידות האגדות להעניש באופנים אכזריים את אויביהם של הדמויות הראשית והטובות שהן מצדן זוכות לחיי אושר ועושר עד עצם היום הזה.

      כריכת הספר כל האמת אפריים סידון (צילום מסך)
      גם מכשפות סובלות. כריכת הספר (סריקה)

      "כל האמת" של אפרים סידון, מביא באופן משועשע, מקורי ומצחיק את נקודת הראות של "הרעים" באגדות על עמי ותמי, כיפה אדומה, סינדרלה, השועל והעורב וזהבה ושלושת הדובים. לאחר הקדמה המסבירה שעד כה למרות שאין זה יפה לרמות ולשקר לילדים, כאשר סיפרו ההורים והסבים את האגדות הם לא בדיוק דייקו בעובדות. לכן התאגדו המכשפות והעורבים, הדובים, האחיות החורגות והזאבים כדי להעמיד את הדברים על דיוקם.

      בחלקו הראשון של כל סיפור מובאת האגדה בצורתה המקורית (המעובדת על ידי אפרים סידון), ובשני, מסופר הסיפור מנקודת ראותה של הדמות המרושעת התורנית שמסבירה באינספור תירוצים ואמתלות למה בעצם היו כוונותיה טהורות. "כל האמת" המלווה באיוריו המוצלחים ומלאי ההומור של דני קרמן, לוקח רעיון מוכר ומבצע אותו באופן רענן ומקורי. תשומת הלב לפרטים ומתיחת גבולות האבסורד משעשעים עד כדי כך שאי אפשר שלא להתאהב בו.

      כל האמת / אפרים סידון, איורים: דני קרמן, הוצאת כתר

      עולם בלי מוריס סנדק

      מוריס סנדק ב'ארץ יצורי הפרא' (יח"צ)
      בלעדיו קצת יותר חשוך בעולם. מוריס סנדק (צילום: יח"צ)

      אתמול, (שלישי) הלך לעולמו מוריס סנדק שהתפרסם בעיקר בזכות ספר הילדים המיתולוגי שלו "ארץ יצורי הפרא" אותו כתב ואייר (ושכמובן גם נעשה על פיו סרט). סנדק היה עוף מוזר בנוף הספרותי של הכותבים לילדים, בעיקר כיוון שהספר שראה אור לפני כמעט חצי מאה, היה פרוע וחצוף ואיפשר לקוראיו הצעירים דברים שונים לחלוטין מספרי ילדים אחרים.

      סנדק, שאמר בראיון "אני לא כותב ספרי ילדים. אני כותב ספר ואז מגיע מישהו ואומר – היי, זה ספר ילדים", הבין באופן אינטואיטיבי, בסיסי ועמוק שספרות טובה היא כזו שמאפשרת לך לברוח הכי רחוק שאפשר ואז לחזור הביתה בבטחה. זהו המסע שהעביר את מקס, גיבור "ארץ יצורי הפרא", וזהו המסע החוזר ונשנה שהעניק לקוראיו. למרות שאפשר לחזור ולקרוא בספריו ולצאת גם בלעדי סנדק למסע הנזעם והיפהפה של מקס אל ארץ יצורי הפרא, הידיעה שהוא כבר עבר לעולם אחר מחשיכה עוד פינה קטנה בעולם הזה.

      ספרי ילדים מומלצים לשבוע הספר - חלק ראשון

      אילו המלצות ספרי ילדים יש לכם? שתפו אותנו בפייסבוק