הקאמבק של חיים משה: טור מוזיקה מזרחית

מבלי לצאת בהכרזות מופרזות, חיים משה נמצא בשיאו של סיבוב הופעות משובח. משה, שעבר תקופה לא קלה בקריירה בשנים האחרונות וגם נאלץ להזים שמועות סביב אורח חייו, לא הלך על קיסריה, היכל התרבות או אפילו הבמה המסתובבת בהאנגר 11. אין לו שום כוונה להתחרות בזמרים אחרים או להוכיח את גדולתו. משה יודע שהמקומות המתאימים ביותר ליהנות ממנו, הם דווקא אלו היחסית אינטימיים. מעולם הוא לא היה איש של פוזות ודאווינים גם אם ברור לגמרי שיש ביכולתו למלא כל היכל בארץ. לצד הרדינג 3 בתל אביב הוא הגיע גם למועדוני "זאפה" ולאחר כמה הופעות, אפשר כבר לקבוע שמדובר בהופעה הטובה ביותר המוצעת היום בשוק. הרכב הנגנים המשובח, האווירה החמה והרפרטואר, אוי הרפרטואר של חיים משה, כל אלה הופכים את ההופעה שלו ליין משובח.

יתרונו הבולט של חיים משה על פני אחרים, זה כמות השירים האין סופית שלו. מדובר באוצר עצום שתמיד אפשר למצוא בו שירים גדולים. בניגוד ללהיטים עכשוויים, השירים של חיים משה מחזיקים מעמד. למעשה, הוא יכול לשנות בכל הופעה את רשימת השירים לגמרי ועדיין לבצע רק להיטים.

מעבר לשירים, יש בחיים משה משהו חכם. הוא מגיש את ההופעה באלגנטיות של אחד שיודע מה צריך לעשות. אין עליו לחץ וזה משפיע מאוד על הקהל. הבמה לא מצועצעת, שום דבר לא קופץ, אין רקדניות, אופנועים או פעלולים אחרים. מוסיקה נטו. משה נותן לנגנים לעשות את העבודה שלהם והמוסיקה נושמת. לא בוער לו כל הזמן לשיר וגם לא תשמעו אותו מפגיז בסלסולים ומאוולים. הוא יודע שמדובר בתבלין שלא צריך לשים אותו יותר מדי ומפזר בטוב טעם. כדאי מאוד לזמרים הצעירים המתלהבים של הדור הנוכחי, להגיע להופעות האלה וללמוד איך לועסים במה.

לפני שבוע הוציא משה את השיר "חיוך של צועני" שבוצע במקור על ידי יוסי בנאי ז"ל. מעבר לביצוע האיכותי, יש בקאבר הזה משהו מוצדק. חיים משה, בחום, בהשפעה ובניסיון שלו, הוא לגמרי יוסי בנאי של המוסיקה המזרחית. בעוד חודש אמור לצאת אלבומו החדש "איך שבאת" שאמור להזכיר לנו שוב שגם אם לא יהיו בו להיטיים מידיים, זה אלבום שנשמע אותו עוד שנים ארוכות.

מחוץ לגבולות הז'אנר, ליאור פרחי הוא עדיין זמר חסר זהות. למרות שהצליח לייצר להיטים גדולים בין היתר "חשמל באוויר", "תיזהר ממנה", "ילד רע" ועוד, עדיין אין בכוחם ליצור צליל שונה במיוחד שמבדיל אותו מאחרים. "אני מודע לזה לגמרי" מודה פרחי בראיון לכבוד הצעד החדש בקריירה שלו - מעבר לקבוצת הניהול המצליחה "כחול לבן אמנים" של ינאי רטפן. "עד היום אני שומע אנשים שמפרגנים לי על שירים שלא אני הוצאתי".

במה מתבטא הצליל הייחודי שלך?

"באסליות. כל שיר אני לוקח אותו לצליל האותנטי שלי. גם אם עכשיו אקליט שיר רוק, זה יהיה ברור שזמר מזרחי שר אותו. שלומי שבת לדוגמא, גם אם הוא ישיר בערבית, הוא ישמע אשכנזי לגמרי. אצלי זה הפוך".

לאחרונה נפרדת מהאמרגן הוותיק שלך שלום שאלתיאל ועברת לחברת "כחול לבן אמנים". זה מה שיעשה את ההדבל בקריירה שלך?

"אני חושב שהניהול הקודם שלי היה מנומס מדי. הוא לא היה פושר מספיק, לא דחף ולא היה אגרסיבי. אני מרגיש שאני בקו עלייה שהיא אולי לא סלולה, אבל לגמרי בכיוון הנכון וצריך לעשות מקצה שיפורים. אחד מהם זה הניהול. עכשיו אני מרגיש שיש מסביבי צוות שעובד איתי, שמשגע אותי במובן הטוב של המילה. על כל טקסט חושבים ויושבים, כל מהלך מתוכנן, ככה זה צריך להיות ואני מאמין שיהיו תוצאות".

חשבת איפה אתה טעית? בסך הכל היה לך גם מזל בדרך. שירים שלך זכו לחשיפה מפתיעה מ"תיזהר ממנה" ב"האח הגדול" ועד "ילד רע" ב"בובה של לילה" ובכל זאת לא הצלחת למנף את זה לטובת מופעים גדולים.

"הרבה פעמים עשיתי חושבים עם עצמי ובדקתי מה לא בסדר. גם הגעתי למסקנות. שיניתי קצת את ההגשה שלי. אני הרבה פחות מסלסל מבעבר ובשיר החדש 'אני עוזב' אפשר לשמוע את זה. אני מאמין ששירים טובים בסופו של דבר מצליחים. 'תיזהר ממנה' נתפס לא בגלל האח הגדול, הוא הפך ללהיט בגלל שמדובר בשיר טוב. הרבה שירים זימזמו בבית האח הגדול לא הפכו ללהיטים. יוסי בובליל לא עשה את השיר. כשהוא זימזם אותו ב"האח הגדול" זה הביא חשיפה, אין ספק, אבל אם זה לא היה שיר טוב, הוא לא היה תופס. התקשורת לא יכולה לקבוע כלום.

איפה תהיה בעוד עשר שנים?

"לפי התכנון שלי, זה יהיה שלב שבוא אהיה זמר שהוא קונצנזוס בארץ".

אחיו הצעיר של אבנר גדסי, יאיר, מפגיש בסינגל החדש שלו "במקום הכי נמוך" בין מוזיקה תימנית עם גרוב של רוק וזה נשמע טבעי לחלוטין. האמירה האמנותית שלו מתכתבת עם הרבי נחמן מברסלב ויחד עם זאת לא נופלת לקלישאות של מדבקות על הרכב. בזמן ששולי רנד שותק, יאיר גדסי יכול לתפוס את מקומו.

האזינו לשיר

רעש וסלסולים: כל טורי המוזיקה המזרחית של חגי אוזן
עוד מוזיקה מזרחית? ספרו לנו בפייסבוק