ערב הפגנת היוצרים הסוערת מול הפקת "ארץ נהדרת", אביו של רני בלייר, יוסטה בלייר ז"ל (לשעבר מנהיג בעצמו של התאחדות החקלאים) הזהיר אותו משני דברים: "הראשון, הפחות נורא, היה שאלו שאני מפגין מולם יתאהבו בי ויהפכו אותי למכשיר שלהם", מספר בלייר. "השני הוא שתתאהב במאבק של עצמך, בקטע של אגו". שנתיים לאחר מכן, בלייר מסיים את תפקידו כיו"ר איגוד הבמאים אחרי קדנציה סוערת של ארבע שנים וחצי, כמעט על סף הסכנות שאביו הזהיר אותו מהן: אנשי הכנסת אכן התאהבו בו והוא כמעט נפל לתוך בור האגו של ההתאהבות במאבק עצמו.
"אני זוכר את ההפגנה של 'ארץ נהדרת' וכמה קרוב הייתי לזה", הוא משחזר. "זה קרה כי ביימתי משהו בשידור חי, וזה הדבר הכי עוצמתי שיכול לקרות לך: אתה אומר ששמונה אוטובוסים ייקחו יוצרים שבאו בגשם וינסו לעצור את ההפקה הכי גדולה במדינה, כי אם אנחנו לא יכולים לצלם בחוץ כי אין כסף, הם לא יוכלו לצלם בפנים. וזה קרה, והבנתי שזה מסוכן. פשוט מסוכן".
ועכשיו אתה עוזב בגלל זה?
"לא, אני עוזב כי הגיע הזמן. אלו היו ארבע וחצי שנים סוערות בחיי, לא היו לי כאלה שנים: אבא שלי נפטר, המלחמה על הפקות המקור, המלחמה עם הערוצים, לא עבדתי כמעט, כל החיים שלי התפרקו, הייתי בנגב והתרחקתי מתל אביב הכל הסתבך לי בארבע וחצי שנים האלו: מס הכנסה, כינוס נכסים, הכל סביב הטירוף הזה. לא חשבתי שאני ארד לרחוב כי אני אדם חרוץ שיודע לעבוד ומלמד, אבל זה סחף אותי למקומות מאוד רחוקים".
דקה לפני שאתם רואים את הפירות.
"כן, אבל זה זמן אסטרטגי שבו אדם אחר צריך להיכנס ולהגיד המשוגע הלך הביתה ועכשיו אפשר לדבר. ההישג שלי הוא שאבי ניר, לפני ארבע שנים, אמר שהדרמה היא האויב של הפריים טיים, ואחרי ארבע שנים, בסופו של דבר, הוא הצליח להביא את 'חטופים' עם 27% רייטינג ולהגיד שהדרמה היא הכוכבת של הפריים טיים. הברודקאסט הבין שהדרמה היא מוצר עם ריצה לטווח ארוך, שיש לו די.וי.די, שאפשר להעלות אותו לאינטרנט, למכור אותו לחו"ל ועוד: בריאליטי זה לא קיים. מי יראה שידורים חוזרים של 'האח הגדול'?"
ההפגנה מול "ארץ נהדרת":
רני בלייר, מגדולי הבמאים בישראל כיום, נהנה מקורפוס יצירה מרהיב מאחוריו - החל מ"שבתות וחגים" דרך "פרשת השבוע" ו"אדמה" ועד "שביתה" שתעלה ביולי ב-yes. ולמרות הרזומה המרשים, ביום הולדתו ה-50 (היום, חמישי) הוא מאמין שרק עכשיו החיים מתחילים, שהוא בעצם "בכיתה א' של המבוגרים", כפי שהוא מנסח זאת. גם אם תפקיד יו"ר איגוד הבמאים מאחוריו, הוא לא מתכוון לנטוש את הצעקה. "דיברתי עם אמא שלי לפני שבוע, והיא סיפרה לי איך בגיל 8 עמדתי מול המבוגרים ואמרתי 'כשאהיה גדול, אני אלחם על הצדק הזה שאתם רק מדברים עליו'", הוא נזכר. "בגיל 8! עוולות וחוסר צדק הם חומרים מניעים שאין דברים כאלה".
זאת אמא שלך, אבל אבא שלך, לפני מותו, נתן לך פתק שהיה כתוב עליו "הכל בלוף".
"זה היה סיכום חצי בצחוק חצי באמת של ילד שבא מהשואה, שהצברים אמרו לו שהם היו שפנים ולא נלחמו, אז הוא רצה כל החיים שלו להוכיח כמה הוא יותר טוב".
ואתה ניסית להוכיח לו שאתה טוב כמוהו?
"היחסים שלי איתו היו של נאה דורש, נאה מקיים. הוא דרש והוא קיים. הוא היה ספרטני, לא מפרגן יותר מדי, אבל גיליתי שהוא היה מדבר עליי דברים מצוינים. לא היה שום דבר אישי במאבקים שלי, לא ניסיתי להוכיח לו כלום. אם הייתי צריך להוכיח לו משהו, אז הייתי היום חקלאי".
"אני סגרתי איתו את הפינות בשנים האחרונות שלו", הוא מספר. "פתחנו הכל. סיפרתי לו על 'אדמה', סדרה על חקלאים שהמורשת מתפרקת להם, והוא ידע שעשיתי אותה בגללו: הוא לא הבין למה השבט התפרק ו'אדמה' הסבירה לו למה את זה".
ראיון מרתק של בלייר למודי בר און על "אדמה":
"אדמה", המאבקים הציבוריים ואובדן אביו הובילו את בלייר להבנה שעם כל הכבוד לבימוי סדרות עם אג'נדה לקול תשואות המבקרים, הוא צריך לעשות יותר. כך, במהלך שהדהים לא מעט מסובביו, בלייר חבר בשנה האחרונה לפעיל הפוליטי הבכיר אלדד יניב, ויחד הם מובילים תנועה פוליטית חדשה בשם "ארץ חדשה". בלייר מספר כי ב-15 ביולי, ממש בסמוך להשקת הסדרה "שביתה", תחשוף התנועה את המניפסט שלה וכשיגיעו הבחירות בלייר אמור להיות ברשימת התנועה לכנסת. האיש שהגיע אליה עם מגאפון ושאג למען במאים ותסריטאים, ינסה להגיע לוועדות השונות מהצד השני של האולם.
"אם יקלטו שזה או אנחנו או ביבי אין באמצע זה יצליח", אומר בלייר, וקשה שלא להבחין בשינוי הפיזי שעובר עליו כשהוא נוגע בנושא, נטען באנרגיות נוספות לאלו שממילא קיימות בו. "אין אופוזיציה בישראל לא יחימוביץ', לא יאיר לפיד, לא אף אחד. אני טוען שיש עיר אחת בארץ, קוראים לה תל אביב, היא העיר הכי חזקה. אם התל אביבים יבינו שגורל מדינת ישראל על הקו שלהם, והבשורה המודרנית, הפלורליסטית, האוהבת אדם ואוהבת אחר ושונה, חייבת לצאת מפה החוצה ולחסל את השבטיות, המחנאות והסקטוריאליות שהן המחלה הישראלית, אם יבינו את זה דרך המניפסט שאנחנו עומדים להוציא, אז תל אביב תביא 10 מנדטים. אנשים צריכים להבין שיש לנו את הממשלה הכי אנטי-ציונית שהיתה פה, שמדברת בשם ציונות שאין לה מושג. היא אנטי-יהודית כי היא מדברת על יהדות חשוכה".
למה אתה צריך את זה, בעצם?
"אני בן 50, זו המשמרת שלי אין מי שישנה! בגיל הזה אתה לא יודע למי לפנות, כי זו המשמרת שלי. אם אני לא אעמוד בזה, אין לי פרצוף מול הילדים שלי".
אתה גרוש פעמיים ויש לך שלושה ילדים. תאר לך אתה מוצא אהבה אמיתית. היא אומרת לך אני לא מוכנה לזה. אנחנו אנשים מבוגרים, יש משפחות, יש לך ילדים זה לא מתאים לי.
"לא תהיה אהבה".
איבדת אמון?
"אם אני בתנועה הזו עכשיו, וזה מה שאני רוצה שיקרה בעוד שנה, ויש לה רעיונות מדהימים, מוחשיים ואמיתיים, אז מי שתרצה להיות שותפה שלי תצטרך להבין שאלו החיים שלי עכשיו. כמו שהייתי בדרך של האמנות והיצירה, אז עכשיו זה אני".
ואלדד יניב זה הבן אדם?
"הוא יקר לי כאח. אני מכיר אותו שנה, הפגישה הראשונה בינינו היתה טראומטית, רבנו כסאח. אמרתי לו שאני לא מבין מה זה בכלל 'שמאל לאומי', התנועה הקודמת שהוא הקים. אבל הוא עשה מהפך אמיתי בחיים שלו. הוא חוזר בתשובה חילוני, הוא רני בלייר של הפוליטיקה, חד משמעותית. אם אני נחשב לאחד היוצרים הטובים בארץ, אז הוא כוכב בפוליטיקה, הוא מקצוען והחיבור בין הרוח והאנרגיות שלי למקצועיות שלו, הוא חיבור אמיתי".
אומרים שהוא הכסף הישן. שברגע שהוא יגיע לפוליטיקה, הוא יחזור לסורו.
"אנחנו אחרי מבחני אמון לא פשוטים בדרך, עברנו אותם. אף אחד לא מכיר את אלדד. דווקא מהשמאל כולם נהיו שופטים. כל האידיאולוגיה של השלטון הזה, לאורך 65 שנה, ליבו פה שנאה בין מחנות. עכשיו אנחנו בבית שלישי, אל תחזירו אותנו לבית שני. אנחנו רוצים שכל אחד יחליט שהוא פעם אחת מפסיק לשנוא משהו. אני הפסקתי לשנוא מתנחלים. אני והמתנחל הכי קיצוני מסכימים שהחינוך צריך להתקדם, שלא צריכה להיות אף מיטה במסדרון בית חולים, שכולם צריכים לעשות שירות אזרחי, חרדים בקהילותיהם וערבים בקהילותיהם".
אתה מאמין שתהיה בכנסת?
"זה פחות חשוב. אני רוצה להיות שר תרבות, עם פי 10 תקציב ושערוץ 1 יהיה תחת המשרד שלי. שליש אחוז מתקציב מדינת ישראל מוקדש לתרבות?! אנשים צריכים לשבת בכלא על זה!".
באופן די אירוני לאופיו ויצירותיו, רני בלייר לא חולם. באופן אירוני עוד יותר, דווקא נוח לו עם זה. "אף פעם לא היו לי חלומות טובים", הוא מספר. "הייתי ישן איום ונורא, מתעורר שבע פעמים בכל לילה. עד שהתחלתי לקחת קלונקס, כדור אחד לפני השינה ומאז כמו מת. זה הפך אותי לאדם אחר".
האדם האחר לקח את הסרט התיעודי של אסף סודרי, "שביתה", שעסק בניסיונות של עובדי מפעל חיפה כימיקלים דרום להתאגד, והפך לסדרה בכיכובם של שלום מיכאלשווילי, זוהר ליבה ועמוס תמם. "'שביתה' היא מודל לכל סיטואציה חברתית של אנשים למטה ואנשים למעלה", אומר בלייר. כל אחד מאיתנו עובד, או אפילו עבד, של מישהו אחר. 'אדמה' ושביתה אלו סדרות קן לואצ'יות כאלה, דרמות אנושיות קורעות לב על אנשים שמתמודדים עם המציאות שנכפתה עליהם, כמו כל אחד מאיתנו".
כל העצב הזה, כל הדרמה. עוד יחשבו שרע לך.
"שמע, אני הגשמתי את כל חלומותיי הרטובים ביותר. לא האמנתי שבגיל 50 אני אהיה אחרי 6,000 דקות דרמה ו-80 מיליון שקל עברו בפרויקטים שאני עברתי. התנפלתי על זה ולקחתי".
ומה עכשיו?
"עכשיו אני אתנפל על המדינה".