הקיץ הגיע ותעשיית המוזיקה המזרחית בלחץ: זמרים ומפיקים מסתובבים בכל פינה אפשרית בחיפוש אחר דבר אחד שיר קצבי. למה? למרבה הפלא בחודשים האחרונים, אפילו בשנה האחרונה, הרגל ירדה מדוושת הגז. הצליל הכללי הוא הרבה יותר רגוע, מוזיקת הנשמה חזרה והבלדות צצות מכל עבר. בזמן הזה, הקיץ כבר נכנס להילוך וברקע עדיין לא נשמע להיט קצבי שירעיד את המדינה. אחרי שבשנים קודמות התרגלנו לשמוע שירים קצביים שהיו הפסקול של חודשי הקיץ החמים (מ"ריקוד רומנטי" ועד "ערב טוב"), השנה העסק יבש בינתיים. אפילו "שרי החפלה" הבכירים, ליאור נרקיס ודודו אהרון, שהרגילו אותנו ללהיטי רחבות, העדיפו ללכת הפעם על שירים שקטים: נרקיס עם "איך קרה" ואהרון שהוציא אתמול את "אל תסגרי לי ת'דלת" המצוין לכשעצמו. אבל עם כל הכבוד לשירים השקטים, המוזיקה המזרחית חיה ונושמת חפלה קצבית ורותחת.
"אנחנו מחפשים אחרי שירים קצביים בטירוף", מודה הזמר לירן טל. "זה הלחם והמים. עם כל הכבוד לשירים השקטים ולנשמה הקהל צמא לשירים קצביים. אם היו עוד כמה כאלה, העסק היה נראה הרבה יותר טוב. שירים שקטים לא חסרים לי, הבעיה זה קצביים. זה תמיד הולך ביחד, לאו דווקא אחד על חשבון השני".
ייתכן מאוד שגם הפעם תופעת העדר עושה את שלה. השירים והאלבומים של הזמרים הבכירים, ישי לוי, אייל גולן, שלומי שבת, משה פרץ, דודו אהרון, עומר אדם ואחרים, היו פחות חפלתיים מבעבר. רוב השירים של ישי לוי באלבום החדש שלו מיועדים יותר להאזנה ופחות לענטוזים. הלהיט הגדול של אייל גולן הוא "כשאת איתו" וגם שלומי שבת הוציא בשבוע שעבר את "בראשית עולם" השקט. זאת למרות שיש לו קלף מנצח בדמות "תגלי לי איך". השיר הזה יכול להיות "טרפטוני" הבא שלו. משום מה, הוא עדיין לא הוציא אותו כסינגל. לעומתם, מי שהשכילה שוב לקרוא את המפה נכון היא שרית חדד שהוציאה לפני כשבוע את "לינדה" הקצבי והמרקיד.
אלא שגם בשיר הזה, אפשר לזהות את הבעיה שביצירת שירים קצביים חדשים לגמרי. הרי "לינדה" בביצוע של שרית חדד הוא למעשה סוג של "רימייק". היוצר הנרי לקח את הפזמון מהלהיט הקלאסי וכתב בתים חדשים לגמרי. "יש בעיה", מודה הזמר הצעיר אביעד סהר. "כדי להיכנס חזק לעניינים, במיוחד לזמרים הצעירים, אנחנו חייבים שירים קצביים. שיר אחד קצבי יכול לעשות עבודה של שלושה שירים שקטים. בכל פעם שאנחנו יושבים אצל יוצרים, רוב השירים הם שקטים וזה יוצר מצב לא מאוזן. לקראת אלבום הבכורה שלי, יש לי הרבה יותר שירים שקטים מקצביים".
החיפוש אחר סחורה קצבית חדשה איפשר לאחת ההפתעות המקסימות של התקופה האחרונה, הפרויקט של רביבו, להיכנס לתמונה. כשאין שירים חדשים, אפשר לקחת קלאסיקות מן העבר ולחדש אותן. שתי המחרוזות הראשונות של הפרויקט של רביבו הן קצביות וכך אפשר לשמוע אותן היום בכל מועדון, אירוע משפחתי או חפלה ביתית כאילו מדובר באיזה להיט חדש ועכשווי.
גם המחרוזת שהוציאה הפקולטה של המוזיקה המזרחית היא קצבית. רמי דנוך, אחד הסולנים של הפקולטה, מונה את היתרונות שיש בכך: "במקום ללכת לחפש שירים חדשים שחוזרים על עצמם, עדיף להביא לקהל את השירים הישנים. במוזיקה הזאת יש שמחת חיים וקצב שמגיע מהלב. זה לא פשוט ליצור מוזיקה כזאת ולכן אני לא מתפלא שיש ביקוש לשירים כאלה. השירים הקצביים של השנים האחרונות, אין בהם עומק ואין לאן להתפתח. זה מיצה את עצמו מהר. עכשיו מנסים ליצור שירים חדשים קצביים בסגנון של פעם וזה לא פשוט".
רעש וסלסולים: לכל טורי המוזיקה המזרחית של חגי אוזן
מתגעגעים ללהיטים הקצביים? ספרו לנו בפייסבוק