רמה מסינגר בשיר חדש: "רוצים שלום אבל תקועים בהלכה"

      רמה מסינגר לא רגילה שאומרים לה לסתום את הפה ובשיר חדש היא מתייחסת להדרת נשים ולחוסר הסובלנות הישראלית. ראיון והשמעה

      • רמה מסינגר
      נדב מנוחין
      יח"צ - חד פעמי

      רמה מסינגר, שחקנית מוערכת, זמרת, מדובבת ומה לא, כועסת. אפילו מאוד כועסת. על הדרת נשים מהמרחב הציבורי, על ההקצנה של השיח ועל החברה שהופכת יותר ויותר לא סובלנית. אז היא מדברת על זה, ובעצם - שרה.

      "השיר הזה מדבר על המצוקה שלי, כמי רואה את מה שקורה במדינה, שאני כל כך אוהבת אותה, וכואב לי. כמי שמרגישה כמיעוט, של מי שלא מתנפלת על כל משקוף שהיא רואה להתנשק איתו, כמי ששרה. בזמן האחרון, גם אנשים שאתה לא מצפה מהם מעזים לירוק כשאני שרה. אם היום לא רוצים לשמוע אותי ואת חברותיי שרות, מחר לא יתנו לנו גם לדבר. האוטובוסים המחולקים, שאני לא מצליחה להבין מה עובר בראשן של הנשים שמסכימות עם זה, או מדרכות מחולקות - אני חושבת שהתהליך הזה מפחיד".

      שיר המחאה הזה, "דיווחי תנועה", העולה כאן בוואלה! תרבות, הוא בעצם סינגל הבכורה של מסינגר, שמופיעה על במות התיאטרון בארץ כבר למעלה מ-20 שנה בהצגות דרמטיות ובמחזות זמר. בשיר, כמשתמע משמו, היא מתארת מסע בדרכים העמוסות של הארץ, כמשל לצמתים בחברה הישראלית. "בעיני אלה הצמתים של חיינו", היא מספרת בראיון. "אנחנו רוצים את השלום אבל תקועים ביציאה להלכה, ולמרות שנראה שהכל שפיר בשפירים אז בעליות לירושלים יש פקק מאוד גדול בגינות סחרוב, פקק מטאפורי כמובן, ואני מספרת על התחושה שלי – שאין חניה לנפש".

      עוד בוואלה! NEWS

      מתכוננים ללמידה מהבית - כך תקנו לילד מחשב בהכי זול שיש

      בשיתוף וואלה!שופס
      לכתבה המלאה
      אין ברירה אלא לעשות בעצמך. רמה מסינגר (צילום: אביטל פלג ודניאל קמינסקי)

      האלבום שבדרך, שהופק בידי דניאל סלומון, הוא מעין דרך חדשה עבור מסינגר האמנית הוותיקה, שעד כה הסתפקה כאמור במחזות זמר או בערבי מוזיקה מיוחדים, אך תמיד כתבה ושרה. את רוב השירים בו כתבה בעצמה, ואילו זה שהלחין הוא אריק אביגדור, מלחין לתיאטרון וגם בן זוגה של מסינגר בעשרים השנה האחרונות.

      "ממש כמו בסיפור אגדה של סבתא שלי, על מישהו שצריך לתקן עגלה ועובר זקן והוא שואל אותו אם הוא יכול לעזור, והזקן אומר לו: 'תקרא לאין ברירה, היא תעזור לך', הוא קורא וקורא ואף אחד לא בא ובסוף – אין ברירה – הוא מתקן בעצמו. אותו הדבר בדיוק קרא לנו, אחרי שנים ששואלים אותי 'למה את לא מוציאה תקליט?' והרבה שנים של חיפוש חומרים", היא מתארת באופן ציורי. "אני כותבת עוד הרבה לפני שהלכתי לתיאטרון, מגיל 5, זה הגיל שבו אחזתי בעט והתחלתי לכתוב שירים. זאת האמת שלי, זה מה אני יודעת לעשות הכי טוב - והלחנים הכי מתאימים לי הם של אריק. הם מרגשים אותי ונוצר חיבור שלמרות שהוא לכאורה לא מפתיע, הוא בסוף הכי מפתיע, כמו ציפור שאתה מחפש ולא יודע היכן היא אבל נמצאת על אדן חלונך. הוא הלחין לי שלושה ילדים ותקליט".

      ואיך היה לך המעבר משירה כשחקנית במחזה לעמדה של זמרת-יוצרת?

      "כבר כמה שנים אני ממש חורשת את הארץ בכל מיני הרכבים, לאו דווקא בשירי תיאטרון - בערבי מחווה והמון הרכבים שבהם אני שרה. מבחינה מסוימת אין הבדל וזו הבחינה של המקום האותנטי שנדרש מבן אדם העומד על הבמה. מהרבה בחינות אחרות יש הבדל - דניאל סלומון בהחלט אכל לי את הראש שאשיר הרבה יותר 'פנימי', שזה יהיה מין 'קלוז אפ'. כשאני שומעת את המקום שבו התחלתי, את הסקיצות ואת ההבדל, אני באמת רואה תהליך מאוד מעניין של מצלמה שמתקרבת יותר ויותר. והתוצאה היא מאוד אינטימית. אני מקווה שהיא תרגש את הקהל הרחב כמו שידעתי לעשות מול אלף-אלפיים איש כל ערב, שלא אאכזב".

      "אכל לי את הראש שאשיר יותר קטן" דניאל סולומון (צילום: אביב חופי)

      "זה הדבר שבראש מעייני היום. זה בנפשי: אף אחד לא כתב לי, אף מחזאי, אף במאי – הכל אני. עכשיו – קבלו אותי ולא תחת השם של אף דמות", היא מוסיפה. "חוץ מזה אני משחקת עכשיו בהצגה חדשה בתיאטרון באר שבע, ששמה 'סוביניר', על הזמרת הכי גרועה בעולם – קומדיה עצובה. אני דווקא בתפקיד הראשי, ואני נדרשת לזייף. לכן כל כך כיף לי שעכשיו אני יכולה לשיר בתקליט משלי".

      מסכימים עם רמה מסינגר? שתפו אותנו בפייסבוק

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully