פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פומפידו מוביל: ביקור במוזיאון הנודד הראשון בעולם

      איך נראית השלוחה הניידת של מרכז פומפידו, אחד מהמוזיאונים לאמנות החשובים בעולם ומה הקשר של יעקב אגם למיזם יוצא הדופן? דיווח מיוחד

      נמל שכוח-אל בעיר שכוחת-אל באזור די שכוח-אל של צרפת הפך לשלושה חודשים ללא פחות ממוקד אמנות בינלאומי. העיר הענייה בולון-סור-מר שבצפון המדינה זכתה לשמש כאחת מתחנותיו של ה"פומפידו מוביל", השלוחה המוזיאלית הניידת של מרכז פומפידו הפריזאי המפורסם. אנשי המוזיאון לאמנות מודרנית, מהחשובים והמוכרים בעולם, מגדירים את הפרויקט שלהם כ"מוזיאון הנודד הראשון בעולם".

      מוזיאון פומפידו – תערוכה נודדת (יח"צ , ארנון בן דרור)
      מבחוץ נראה כקרקס נודד, אך בפנים התחושה היא של חלל מוזיאון קונבנציונלי (צילום: ארנון בן דרור)

      צפון צרפת, כנראה האזור הנלעג ביותר בתרבות הצרפתית, לא מזוהה בדרך כלל עם אמנות, אלא דווקא עם מפעלים, גשם, אפרוריות, אוכל בינוני וחוסר עידון כללי. בולון-סור-מר, עיר שהוכתה קשות על-ידי המשבר הכלכלי, לא מתהדרת ביופי רב או במונומנטים מפורסמים והנמל העתיק שלה נחרב בהפצצות הכבדות במלחמת העולם השנייה. כיום הוא מהווה מרכז דיג מסחרי ובמקומם של המבנים הישנים ניצבים בלוקים ברוטליסטים אדירים של שיכונים ציבוריים - שנבנו כדי לשקמו בשנות ה-50 וה-60 כפי שנעשה במקומות רבים בצרפת - המצלקים בבוטות את רצועת החוף. אלה, יחד עם קולות השחפים ותנודת המים, ועל רקע הדממה והשמיים האפורים, מעכירים את הרוח. למרות כל זאת, דווקא בולון-סור-מר נבחרה לשמש כתחנה השלישית של שלוחת מרכז פומפידו, ולא במקרה. למעשה, זו בדיוק המטרה – להביא את האמנות המובחרת ביותר למקומות הנידחים ביותר.

      מוזיאון פומפידו – תערוכה נודדת (יח"צ , ארנון בן דרור)
      האמנות המובחרת ביותר מגיעה למקומות הנידחים ביותר (צילום: ארנון בן דרור)

      המבנה המיוחד והחכם של המוזיאון הארעי תוכנן על ידי האדריכל הצרפתי בעל המודעות החברתית פטריק בושה, שברזומה שלו כמה מבנים אייקונים כמו תיאטרון "זינגרו" שמצפון לפריז ואולם המוזיקה "לה סירן" שבעיר נמל אחרת, לה רושל. בשל החשיבות החברתית של הפרויקט ובשם "הביזור התרבותי" שהוא מביא עימו, הגדיר אותו האדריכל כמשמעותי ביותר בקריירה שלו. מבחוץ אמנם נראה המבנה כקרקס נודד, כיריד שהגיע העירה, אולם בפנים התחושה היא של חלל מוזיאון קונבנציונלי לכל דבר ועניין. בושה נדרש ליצור מבנה שניתן יהיה לפרק ולבנות בקלות וכזה שיאפשר אקלים אידאלי לשימור היצירות, שרובן ככולן נחשבות לאבני דרך בהיסטוריה של האמנות המודרנית והעכשווית ושוות יחד מיליונים רבים של דולרים.

      תחת הכותרת "הצבע" נבחרו לתצוגה 15 יצירות שמייצגות את השימוש בצבע שעשו אמני המופת של המאה ה-20 והמאה ה-21. כותרת כללית מדי, אבל כזו המאפשרת לקהל ליהנות ממגוון של יצירות ענק. לצד פיקאסו, ברק, לג'ה, דלוניי ורבים וטובים אחרים, ניצב לו בגאון גם ציורו של האמן הישראלי יעקב אגם "Double Metamorphose III", שצויר בסוף שנות ה-60. "זה מעניין, אבל זהו אחד הציורים שהקהל נוהג להתעכב מולם זמן רב. במיוחד ילדים, שמהופנטים על ידו", סיפרה בערב הפתיחה האחראית על ניהול התערוכה מניסיונה בשתי התחנות הקודמות של המוזיאון הנייד.

      מוזיאון פומפידו – תערוכה נודדת (יח"צ , ארנון בן דרור)
      אבני דרך בהיסטוריה של האמנות המודרנית שמטיילות ברחבי המדינה (צילום: ארנון בן דרור)

      אגם, אחד האמנים היחידים שמוצגים בתערוכה ועודם בחיים, הגיע לפתיחה בבולון-סור-מר לפני כשבועיים. "אני היחיד שמגיע כי לשאר האמנים צריך לשלוח הזמנות לגן-עדן", התלוצץ. טרם הפתיחה הרשמית, התכנסו אנשי המוזיאון ובכירים מהעולם הפוליטי המקומי לצד שר צרפתי זוטר, כדי לגלות את המוזיאון הארעי בפעם הראשונה. "מר אגם, אפשר לצלם אותך ליד התמונה שלך כדי לשים בטוויטר?", שאל את האמן אחד מאנשי מרכז פומפידו. "כן, אבל רק בטוויטר, זה לא הולך לפייסבוק?", הפתיע אותו אגם בן ה-84, שחרף גילו המתקדם מגלה בקיאות ועניין רב בחידושי הטכנולוגיה, ולא מש לרגע מן האייפון הלבן שלו.

      בשלב הנאומים שלפני הקוקטייל החגיגי הוזמן אגם לבמה וזכה לכבוד רב. ראש מחוז פה-דה-קאלה, דומיניק קופילה, אפילו הצהיר כי "אגם נתן לי את ההזדמנות להתפייס עם האמנות העכשווית". נשיא מרכז פומפידו, אלן סבה, ציין כמה סמלי זה שאגם הגיע לפתיחה הזאת, שהרי "פומפידו מוביל" נבנה ברוחו של הנשיא והמקים של המרכז, ג'ורג' פומפידו, שאגם היה אחד האמנים המועדפים עליו ביותר. פומפידו עצמו אף הזמין בזמנו מאגם את "הסלון של האליזה" - חדר שלם צבעוני וייחודי פרי יצירתו של האמן, שתחילה הוצב בארמון הנשיאותי ולאחר מכן ועד עצם היום הזה מוצג בתערוכה הקבועה של מרכז פומפידו.

      מוזיאון פומפידו – תערוכה נודדת (יח"צ , ארנון בן דרור)
      אגם הפך לכוכב של ערב הפתיחה (צילום: ארנון בן דרור)

      אולם יותר משחגגו את הגעתו של אגם לאירוע הפתיחה, חגגו את הגעתו של המוזיאון הנייד לשערי צפון צרפת. "אם הייתי אומר לפני כמה שנים שאחד המוזיאונים הגדולים בעולם יוצב כאן בקצה הנמל של בולון, היו אומרים שאני חולם", אמר נשיא האזור, דניאל פרשרו, "אז החלום הזה הפך עכשיו למציאות". הוא ביכה את הכינוי שדבק באזור, "הגיהינום של הצפון", וחלק עם הקהל את הניסיון שעושים כדי למתג אותו מחדש, "הכל בשביל הדורות הבאים שיחיו כאן". נשיא מרכז פומפידו פירט על הרעיון שעומד מאחורי השלוחה הניידת של המוזיאון ואמר כי "האוסף של מרכז פומפידו הוא אוסף לאומי, הוא אוסף של המדינה והוא שייך לכולנו. אנחנו צריכים להביא את האמנות דווקא למקומות שבהם חיים אנשים שאומרים שאמנות זה לא בשבילם. שאין להם מספיק כסף או זמן או רצון", אמר.

      מוזיאון פומפידו – תערוכה נודדת (יח"צ , ארנון בן דרור)
      "אחד הציורים שהקהל נוהג להתעכב מולם זמן רב. במיוחד ילדים, שמהופנטים על ידו". ציורו של אגם המוצג במוזיאון (צילום: ארנון בן דרור)

      המוזיאון חונה כעת בבולון למשך שלושה חודשים ולאחר מכן ימשיך לשלוש תחנות נוספות, ואולי יותר אם ימצא מימון נוסף. את העיר הקטנה צפויים לפקוד בחודש הקרוב מיליוני מבקרים שיעברו בה בדרכם מאירופה היבשתית ללונדון עבור האולימפיאדה. תחנת הרכבת של בולון נמצאת ממש על הדרך, ובאזור מקווים שמבקרים רבים יבחרו לבלות כמה שעות או אפילו ימים לפני שיחצו את התעלה, וכמובן שתולים תקווה רבה במרכז הנייד של פומפידו שימשוך אליו את המבקרים.

      "המטרה של כל מוזיאון צריכה להיות לא רק לשמור ולשמר את האמנות שיש לו, אלא לחלוק אותה עם כלל האזרחים. ה'פומפידו מוביל' הוא תוצר של אנרגיה ותשוקה, חלום שהפך למציאות והתברר כהצלחה גדולה, שנוגעת בכולנו", אמר נשיא המרכז. "העיר הזאת, שסובלת מקושי כלכלי לא פשוט, מקבלת את פנינו, ואני מאוד מקווה שהמוזיאון והתרבות שהוא מביא עימו יצליחו לעזור לה".

      מוזיאון פומפידו – תערוכה נודדת (יח"צ , ארנון בן דרור)
      "מוזיאון צריך לא רק לשמור על האמנות שיש לו, אלא לחלוק אותה עם כלל האזרחים" (צילום: ארנון בן דרור)

      אחרי הצלחות גדולות בשתי התחנות הקודמות בהן חנה ה"פומפידו מוביל", שומו ו-קמברה, כעת מצפים להצלחה אפילו גדולה יותר בבולון, ועל-פי ההתרגשות והצפיפות בטקס הפתיחה, נראה שכך גם יהיה. טפטוף קל ועקבי, שמיים אפורים ורוחות, כמיטב המסורת של הצפון, ליוו את הערב לכל אורכו.

      אולם בדרך חזרה אל עבר תחנת הרכבת שמובילה לפריז, יצאה לפתע השמש וקשת בענן בקעה מבין העננים. אותה קשת בענן הוזכרה מספר פעמים במהלך הערב כדי לתאר את עבודותיו של אגם, ומנהלת התערוכה מצאה לנכון לציין זאת בפני אגם: "זה כנראה היום שלך, הקשת בענן שלך מופיעה בשמיים". אבל יותר משזה היה היום של האמן הישראלי, היה זה היום של הצפון המקופח, שרוצה לצאת לדרך חדשה. ואין כמו קשת בענן אחרי הגשם כדי לסמל זאת טוב יותר.

      יעקב אגם בראיון בלעדי לוואלה! תרבות