רותח באילת
סוף השבוע האחרון של אוגוסט צפוי להיות רותח השנה, וזה ללא קשר לטמפרטורות המטפסות. מה שיחמם את האווירה הוא עימות חזיתי פיקנטי במוזיקה המזרחית - פסטיבל התימניאדה המסורתי מול פסטיבל ריח מנטה של ירון אילן. מפיק התימניאדה גדעון מלאכי, חגג בקיץ שעבר 25 שנים שבהן מדי קיץ הגיעו מיטב מסלסלי ארצנו אחריו לאילת. אבל השנה, מסתמן שהוא עומד בפני תחרות רצינית מצידו של ירון אילן שיקיים את הפסטיבל שלו באותם התאריכים, באותה העיר. "חצי יובל שאני עושה את הפסטיבל שלי", מנסה להרגיע מלאכי, "זה כבר הפך למסורת, הכל יהיה בסדר. כלום לא מלחיץ אותי". אבל למרות ההצהרה הזאת של מלאכי, בשטח אפשר בהחלט לזהות סימני לחץ.
אם עד השנה שעברה, מלאכי לא מיהר לפרסם את שמות הזמרים שיופיעו אצלו מתוך הנחה ברורה שהקהל יודע פחות או יותר את מצבת האמנים, השנה המצב שונה. אילן ומלאכי מנהלים קרב של ממש על כל זמר. הזמרים בעצמם יודעים שיש אופציה נוספת והמחירים שהם דורשים מאמירים. בפסטיבל מנטה סגרו כבר את משה פרץ, איציק קלה, קובי פרץ, רגב הוד והיד עוד נטויה. השם המשמעותי ביותר ברשימה של מנטה הוא ישי לוי שהיה הסמל של התימניאדה ב-15 השנים האחרונות וכעת לאחר שנפרד מניהולו האישי של מלאכי, חציית הכביש לטובת הפסטיבל של אילן היא בבחינת הכרזת מלחמה ברורה. אפשר להשוות את זה למעבר של ליאונל מסי מברצלונה לריאל מדריד. עד כדי כך. מלאכי מצידו לא נשאר חייב והחתים את שרית חדד, לצד חיים משה, מרגול, אבי סינוואני, רובי לוי, מאור אשוואל, נסרין קדרי ומלך המוזיקה התימנית ציון גולן. הזמר היחידי שיופיע בשני הפסטיבלים הוא דודו אהרון.
הקרב על כל זמר מורגש היטב לא רק במחירים, אלא גם בניסיונות לשכנע זמרים לעבור צד ולחייב אותם לבלעדיות. "הם ניסו לקחת ממני את ציון גולן אבל הם לא הצליחו", טוען גדעון מלאכי ,"גם זמרים אחרים הם ניסו ולא הלך להם. זה גם לא יילך להם. התימניאדה הוא מותג. אנשים מגיעים ויודעים שיהיה להם טוב. מעבר לזה שהמחירים שלנו נמוכים בכ-500 שקלים, אצלנו גם האירוח טוב יותר. העסק כבר עומד ואנשים לא ייקחו סיכון על משהו שהם לא מכירים".
ירון אילן מצידו טוען כי לא נעשתה כל פנייה לגולן. אילן הרים כבר אירוע דומה לפני שלוש שנים, אך היה זה פסטיבל חד פעמי כיוון שלאחריו נקלע למאבק משפטי מול החברה שהפיקה אותו. עכשיו הוא חוזר לעניינים ומבחינתו, הוא מתכוון לייצר מסורת ארוכת שנים כמו התימניאדה. "עכשיו יש אפשרות נוספת ואני אומר למה לא? כולם מרוויחים מזה", אומר אילן, "הקהל יכול לבחור ויש מקום לכולם".
זה משפיע על מחירי האמנים שעכשיו יש להם אפשרות להתמקח.
אילן: "אין בזה שום דבר רע. אין לי בעיה שהזמרים ירוויחו יותר. שיהיה להם לבריאות. זה הגיוני לחלוטין".
בתימניאדה טוענים שניסיתם לקחת מהם אמנים ושחייבתם זמרים להופיע אצלכם באופן בלעדי.
אילן: "להיפך, אני יכול להגיד לך, מבלי להיכנס לשמות, שדווקא בתימניאדה ניסו לקחת מאיתנו. יש זמר שכבר החתמנו אצלנו, הכל כבר סוכם איתו והם חייבו אותו להופיע רק בתימניאדה. לגבי הבלעדיות, אני חושב שזה הגיוני לחלוטין לבקש שבמקרה כזה, כשיש תחרות ברורה, שהזמר לא יופיע בשני המקומות שמתחרים אחד בשני כדי לשמור על ייחודיות".
הזמר שעליו מדבר אילן הוא הכוכב העולה מאור אדרי. המאבק עליו מוביל לגזרה נוספת בקרב בין הפסטיבלים המנחים. מול ירון אילן יהיה זה אליקו כהן שינחה את התימניאדה, ואדרי מזוהה מאוד עם אליקו. מסביבתו של אילן נמסר שהם מתכוונים לפעול משפטית מול אדרי ואפילו להוציא צו מניעה להופעתו בתימניאדה. אבל מלאכי לא מתרגש: "אין להם סיכוי, הם לא יוציאו צו מניעה. מאור אדרי סגור אצלנו, נקודה".
היתה אולי כוונה לאחד כוחות ולהרים מופע משותף?
מלאכי: "מה פתאום, למה שנאחד כוחות? הפסטיבל הזה הוא הבייבי שלי ולא אתן לאף אחד להתערב לי בהפקתו".
את השפעת התחרות על המחירים, ניתן להמחיש דרך אחד הלהיטים הגדולים של התקופה האחרונה "הפרויקט של רביבו". ההרכב שזוכה להצלחה גדולה בז'אנר, קיבל פניות משני הפסטיבלים. רביב רם בן מנחם, מפיק הפרויקט, סגר בסופו של דבר אצל ירון אילן במנטה.
"הכי טבעי בעולם ש'הפרויקט של רביבו' יופיעו אצלי", טוען מלאכי, "הרי הרעיון הזה של ישיבה מסביב לשולחנות עם גת, שתייה ושירים ישנים, נולד בתימניאדה. רציתי לפרגן להם ולארח אותם אצלי והם באו בדרישות מטורפות. השתגעו לגמרי. לא נורא, נסתדר בלעדיהם, הלא השמות של הזמרים בפרויקט הם לא העניין. אפשר להרים מופע דומה מאוד, עם אותה אווירה שייתן את אותו אפקט, כמו שהיה בעבר עם 'צלילי העוד' ו'צלילי הכרם'".
חיים דדון בדרך הנכונה
המפיק המוזיקלי שי ראובני שתפר לקובי פרץ את הדרך לפסגה, מסמן כוכב חדש. קוראים לו חיים דדון והוא די מזכיר את פרץ מבחינה ווקאלית בעיקר בתחילת דרכו. דדון הוציא לפני כמה חודשים את "באתי" שמוכר יותר כ"בא לי" ששרה שרית חדד לפי אותו לחן. דדון מגיע מהז'אנר הכבד והוא מסומן כבר די הרבה זמן בתעשייה כאחד השמות הבאים. אם שי ראובני שם עליו את הידיים, נראה שכדאי מאוד לשים לב לבחור הזה.
אדיר ניזרי מחדש את גידי גוב
הלהיט המקסים "למה ליבך כמו קרח" שבוצע במקור על ידי גידי גוב, כבר מזמן היה צריך לזכות בחידוש של זמר מזרחי. כבר מהרגע הראשון שבו אלי לוזון עיטר את השיר במאוואלים על רקע קולו של גוב, אפשר היה להבין שאפשר לקחת את השיר הזה עד הסוף למחוזות הסלסולים. באופן די מפתיע, זה לא קרה ואדיר ניזרי הרוויח מזה. ניזרי, זמר בעל קול צעיר נקי, מאוד מתאים לטקסט ולאווירה השובבית של השיר. יצא לו יופי של דבר.