נדמה שעם ההתבגרות, ההתמקצעות וההחכמה, אנחנו מתגעגעים יותר ויותר למשהו פשוט ותמים. לאהבות ראשונות, לקשרים שנפרמו, לתחושות ניצחון מרגשות, כמו גם לעצב בתולי ולפחדים עתיקים. מכאן גם הדחף לסגור מעגלים, לסמן וי, להיפרד וגם קצת למרוד, לשנות, לנצח את העבר.
17 מוזיקאים מהצד האלטרנטיבי של המפה התכנסו לסמן וי שכזה, במחווה לפליטווד מק - אחת הלהקות שסימלו יותר מכל עידן תמים, אינטימי, מלא באהבה או שמא מוטב לומר מלא בשיברון לב. באלבום המחווה "Just Tell Me What You Want Me" משתתפים שלל אייקוני אלטרנטיב - החל מאנטוני (של הג'ונסונס), ליקי לי, MGMT, בוני פרינס בילי ומריאן פייתפול הענקית וכלה ב-"Best Coast" וקארן אלסון (אשתו לשעבר של ג'ק ווייט) - עם גרסאות משלהם, מעט יותר אלקטרוניות ברובן, ללהיטי הענק.
פליטווד מק מציינת בימים אלה 45 שנות פעילות, כשבשנה הבאה היא צפויה לצאת לסיבוב הופעות נוסף. מאחוריה 17 אלבומי אולפן (האחרון שבהם יצא לפני כעשור, הראשון ב-1968), שעשרות מיליוני עותקים מהם נמכרו מסביב לעולם. כך למשל, אלבום המופת שלהם, "Rumours" שיצא ב-1977 ממוקם בין עשרת האלבומים הנמכרים בהיסטוריה על פי ההערכה הוא מכר כ-40 מיליון עותקים, פחות מ-"Thriller" של מייקל ג'קסון ו-"The Dark Side of the Moon" של פינק פלויד, אבל מעל "סרג'נט פפר" של הביטלס, או כל אלבום של לד זפלין או לחילופין, של מדונה.
למרות נתוני המכירות המזהירים, קשה להגיד שהכול הלך חלק בקריירה של פליטווד מק, שנקראת כך על שום צירוף שמותיהם של מתופף הלהקה מיק פליטווד והבסיסט ג'ון מקווי היחידים מבין חבריה שנותרו בה לאורך כל גלגוליה. השניים חברו לגיטריסט פיטר גרין בעת ששלושתם פעלו במסגרת הרכב הבלוז ג'ון מאייל והבלוזברייקרס (גרין הגיע להרכב כדי להחליף את אריק קלפטון, שעזב ל-Cream). השלושה, ביחד עם חברים מתחלפים שונים, יצרו מוזיקת בלוז-רוק שהצליחה היטב באותה תקופה בבריטניה. בין השירים שלהם בלט אז במיוחד הקטע האינסטרומנטלי המיוחד "Albatross", שהעפיל לראש המצעדים. קטע אחר של הלהקה מאותה התקופה, "Black Magic Woman", נשכח, אך זכה להצלחה ענקית בביצוע להקה אחרת - סנטנה.
"Albatross" של פליטווד מק:
פליטווד מק עברו תהפוכות שונות לאורך השנים. גרין עזב את הלהקה לאחר שהשתגע, כריסטין פרפקט, מעריצה ומוזיקאית בעצמה, התחתנה עם מקווי והצטרפה אף היא, בוב וולש, גיטריסט חשוב נוסף שהתאבד לפני כחודשיים, הגיע ועזב, וכמוהו חברים נוספים. אמרגן הלהקה אפילו הקים הרכב שמבוסס על פורשי הלהקה, קרא לו פליטווד מק ויצא איתם לסיבוב הופעות. חברי הלהקה תבעו אותו ובמשך המשפט, שארך כשנה, נאסר עליהם להופיע כלל.
ב-1975 הצטרפו ללהקה צמד שותפים במוזיקה ובחיים, הגיטריסט לינדזי בקינגהאם והזמרת סטיבי ניקס. השניים הובילו את הלהקה ליצירת מוזיקה פופית יותר, רחוקה יותר מהבלוז, ובכך הביאו אותה להצלחה מסחרית מסחררת גם מחוץ לבריטניה. החמישייה ג'ון וכריסטין מקווי, בקינגהאם, ניקס ופליטווד יצרו אז אלבום מצליח מאוד הנושא את שמם, ובו להיטים רבים, בהם "Rhiannon" שניקס כתבה בעקבות רומן שקראה ובו נזכרת מכשפה וולשית שזהו שמה. ניקס כה התרשמה מהסיפור, שתכננה ליצור פרויקט קונספט גדול בעקבותיו, שלא התממש לבסוף.
"Rhiannon" של פליטווד מק:
ההצלחה הגדולה של האלבום הובילה, כרגיל, למתחים גדולים בין חברי הלהקה, ולמה שכונה בעבר "אופרת הסבון הגדולה של הרוקנרול": ניקס ובקינגהאם נפרדו, כך גם הזוג מקווי וגם פליטווד ואשתו, בעקבות רומן שהיה לה עם חבר להקה קודם שפוטר מסיבה זו. המריבות בחבורה פסקו רק באולפן בקליפורניה, שגם בו לא נגמרו הצרות, כאשר כמה הקלטות מרכזיות נהרסו והיה צריך להקליט שירים מחדש. באופן מתבקש, כמה מחברי הלהקה ובראשם ניקס התמכרו לסמים, בעיקר לקוקאין (בהשפעתו כתבה ניקס את "Gold Dust Woman", שמבוצע באלבום המחווה על ידי אלסון). מסיבות נערכו באולפן לאורך ערבי ההקלטה והעבודה נמשכה לתוך לילות ארוכים. מעלליהם של חברי הלהקה כיכבו על שערי הצהובונים של אותה עת, מה שממש לא הוסיף מרגוע להתרחשויות בתוך ההרכב.
"Gold Dust Woman" של פליטווד מק:
מתוך הכאב והתסכול הזה יצא "Rumours", אוסף שירי אהבה פשוטים וכואבים. שם האלבום הוצע על ידי בקינגהאם, שאמר כי להרגשתו, חברי הלהקה כתבו זה על זה "כתבות ורשימות יומן" דרך השירים. האלבום הפך להיות, כאמור ההצלחה הגדולה ביותר של הלהקה, וכלל שורת להיטים - בהם הבלדה "Dreams", אולי השיר המצליח ביותר של הלהקה, כמו גם "Go Your Own Way", "Don't Stop" שליווה את הקמפיין של המעריץ ביל קלינטון לנשיאות ארצות הברית, ושירים אחרים.
למרות הכעסים והמתחים בין הזוגות השונים (פליטווד וניקס עצמם ניהלו רומן לתקופה קצרה), ולאור ההצלחה, החליטו חברי הלהקה להמשיך יחד, תוך שהם מחליטים ליצור מוזיקה מעט ניסיונית יותר. כעבור שנתיים יצא "Tusk", אלבום כפול ושאפתני שלווה בסיבוב הופעות ענק, אבל נכשל יחסית לקודמו ובעקבותיו ההרכב יצא להפסקה כאשר חבריו פונים ליצור אלבומי סולו מצליחים למדי, רק כדי לשוב ללהקת האם, ולהקליט אלבום אחרון לפני הפירוק הראשון "Mirage", בטירה בפריז אותה טירה בה הקליטו גם אלטון ג'ון, פינק פלויד, דיוויד בואי, איגי פופ, הבי ג'יז ורבים אחרים.
"Dreams" של פליטווד מק:
את הסינגל השני מהאלבום, "Gypsy", כתבה ניקס על חייה המוקדמים, לפני שהצטרפה ללהקה, וכמחווה לחברתה הטובה ביותר שחלתה בסרטן הדם, ונפטרה זמן מה לאחר שהשיר יצא. הערכה אחרת גורסת שהשיר נכתב על מערכת היחסים שלה עם לינדזי בקינגהאם. הקליפ שנוצר לשיר הזה היה היקר והמושקע אי פעם עד לזמנו, היה גם הראשון שזכה לקבל קידום כ"קליפ בבכורה עולמית" בערוץ MTV. הבמאי של הקליפ, אגב, ראסל מולקאי, היה זה שביים לפני כן את הקליפ הראשון ששודר בערוץ - "Video Killed the Radio Star". כדי לצלם את הקליפ, ניקס יצאה ממכון הגמילה ששהתה בו, חוויה שערערה אף היא את היחסים בין חברי הלהקה.
הם הכריזו על פסק זמן ושבו לעבוד על אלבום קאמבק רק כעבור חמש שנים "Tango in the Night" שיצא עשור בדיוק אחרי "Rumours" ו-20 שנה מאז שנוסדה הלהקה. הקהל, שהיה צמא לנוסטלגיה, נענה ברצון, מה שהפך את התקליט לשני הכי נמכר בתולדות הלהקה. לאחריו עזב בקינגהאם את הלהקה. מאז, ההרכב הקליט עוד שלושה אלבומים נוספים, שלא הצליחו במיוחד, ובאף אחד מהם לא השתתפו בעשייה יחד כל חמשת החברים (להוציא אירוחים בשירים בודדים). כל זאת, להוציא אלבום הופעה שיצא ב-1997, שהחזיר אותם למרכז העניינים. בשנים האחרונות, הלהקה יצאה בהרכב חסר לכמה מסעות הופעות, הוציאה מחדש את מירב להיטיה, וקידמה שני סרטים אודותיה.
אולם, עם כל הפרויקטים בכל הגלגולים, לא שחזר ההרכב את ההישג של "Rumours". אלבום מחווה שהוקדש בפרט לאלבום הזה יצא ב-1998, בהשתתפות אלטון ג'ון, הגו-גו דולס, ושוב הקראנבריז. באותה השנה נכנס ההרכב גם להיכל התהילה של הרוקנרול.
בעידן ההצלחה הגדולה שלהם, התמקדו חברי פליטווד מק בשירי אהבה אישיים ומתוקים. כך נראה כי החזרה אל ההרכב היא הצעד המתבקש בעולם האינדי העכשווי, שמעריץ מלודיות פופ לא פחות משהוא מעריץ כתיבה גדולה (MGMT שנועלים את אלבום המחווה הם אולי הדוגמה המתבקשת ביותר). החזרה לשירים הישנים הללו עם סאונד ממוחשב יותר, אלקטרוני, מנוכר ומעודכן יותר, מגלמת למעשה את נקודת המוצא של היוצרים מאחורי האלבום: מערכת יחסים מורכבת, מרוחקת, עם התמימות. יש בזה תקווה כשחוזרים לנושאים הללו, למקום הכי יסודי, יוצאות יצירות המופת הכי גדולות.