פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בלתי נשכחים 2": מצחיק, אבל לא מספיק

      ההמשכון של סטאלון נהנה מהחיזוק של נוריס ומהכיוון ההומוריסטי שלוקח הסרט, ועדיין יש בו יותר מדי אקשן רדוד ופחות מדי בדיחות טובות

      "בלתי נשכחים 2": מצחיק, אבל לא מספיק

      לפני שנתיים, בעת שהקריירה שלו כבר נכנסה למצב של מוות קליני, שלף סילבסטר סטאלון את הנשק היחיד שעוד נותר לו בארטילריה. הוא יזם וביים אז סרט בשם "בלתי נשכחים", שבו גם כיכב בצד עוד כמה כוכבי פעולה לא צעירים, והם גילמו יחד איתו את בני דמותם: לוחמים מזדקנים היוצאים לנקום במי שנטשו אותם מאחור ולהוכיח שעוד יש להם מה להציע.

      נוסף לסטאלון, היה שם בין השאר את דולף לנדגרן, ג'ייסון סטיית'ם, ג'ט לי ובמידה פחותה גם את ארנולד שוורצנגר וברוס וויליס, שהגיחו להופעת אורח קצרה. למרות האיכות הפושרת של הסרט והביקורות הקטלניות שקיבל בצדק, החיבור בין כל השמות הללו הבטיח הצלחה קופתית, וגם פרק המשך, שמגיע בסוף השבוע לאקרנים בישראל וברחבי העולם.

      בפרק זה, ניסו סטאלון ושותפיו להפקה ליישם את מסקנות הכישלון האמנותי של הפרק הראשון, שכן היה ברור להם כי במקרה זה הקהל כבר לא יגיע רק על סמך החדשנות של הקונספט, וחובה עליהם להתרענן ולהשתפר אם הם לא רוצים לספוג הפעם גם כישלון קופתי. בהתאם, "בלתי נשכחים 2" מציג שלושה חידושים לעומת קודמו, ועושה זאת דרך סיפור על מלחמתם של הגיבורים בטרוריסטים אירופאיים המנסים להשתלט על נשק גרעיני.

      בלתי נשכחים 2 (יח"צ , בלתי נשכחים 2)
      "והם אמרו שאין דרך לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית!" מתוך "בלתי נשכחים 2"

      ראשית, סטאלון הבין כי מוטב שיתרכז בעבודת המשחק, ופינה את מקומו מאחורי המצלמה לבמאי מיומן ומוכשר יותר, סיימון ווסט, מי שהיה בעבר אחראי בין השאר ל"קון אייר" הקלאסי. שנית, כיוון שהסרט הקודם לא באמת עמד ביומרה להציג מפגש פסגה של גדולי כוכבי האקשן בדורם, הפעם נעשה גיוס כוחות רחב יותר – ז'אן קלוד ואן דאם וצ'אק נוריס הצטרפו; וויליס ושוורצנגר, מצדם, לקחו על עצמם תפקיד עלילתי רחב יותר, ובמקום לכמה שניות, מופיעים כבר לכמה דקות.

      שלישית, וחשוב מכל, יוצרי פרק ההמשך השכילו לעמוד על הבעיה החמורה ביותר של הסרט הראשון – הוא התנכר לטבעו המלאכותי, הגימיקי והמופרך למדי מלכתחילה, ותחת זאת ביקש לעטוף את האקשן בדרמה כבדת ראש, חמורת סבר ואף סנטימנטלית, שנראתה נלעגת לנוכח הנסיבות. לפיכך, ב"בלתי נשכחים 2" אין מאמץ דרמטי, אבל כן יש הומור.

      יחדיו, שלושת השינויים הללו משדרגים את רמת "בלתי נשכחים 2", אך עדיין אינם מספקים. עבודת הבימוי של ווסט מעט יצירתית ומהוקצעת יותר מזו של סטאלון, אך רגעי האקשן בסרט לא מלהיבים, לא מכבדים את הרזומה של הכוכבים ולא הולמים כעת את המסך הגדול. למעשה, כל חיפוש ביתי ביוטיוב אחר "שוורצנגר: מיטב הקטעים" או "ואן דאם: הסצינות הגדולות" יניב הנאה גדולה יותר מאשר מה שמחכה כאן לשוחרי הפעולה באולם הקולנוע.

      נוסף לזאת, החיזוק של ואן דאם, שוורצנגר, וויליס ונוריס מוסיף צבע ובשר, אבל לא במידה מספקת. חוץ מהשרירן הבלגי, האחרים עדיין נושאים על כתפיהם החסונות תפקידים שוליים למדי, כאלה שיותר פותחים את התיאבון מאשר משביעים אותו.

      בלתי נשכחים 2 (יח"צ)
      "קוברה הכישה פעם את צ`אק נוריס, אחרי חמישה ימים של ייסורים..." מתוך "בלתי נשכחים 2"

      מהותי מכל, הסרט עשה בשכל שפנה לכיוון קליל יותר, אבל לא הו\לך מספיק רחוק. אז נכון, כבר כמעט ואין דרמה פאתטית, אבל עדיין יש בעיקר אקשן סתמי. הבדיחות מגיעות כאתנחתות במקום שיקבעו את הטון, וכשלעצמן כמעט תמיד אינן טעונות בדי אבק שריפה. בתפקידי העבר של סטאלון, שוורצנגר וכל השאר תמיד היה ממד משועשע כלשהו, שרק הלך והתחזק עם השנים. לפיכך, אם הם עושים סרט פעולה שמתייחס לפרסונות הקולנועיות שלהם, אין טעם שיישארו באותה רמת הומור – עליהם לקחת צעד אחד קדימה, להפגין מודעות ותעוזה הומוריסטית גדולה מתמיד ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה אחרת.

      כל זה קורה בסרט רק בעת הופעתו הקצרה של צ'אק נוריס, שכל זמן המסך שלו פארודי לחלוטין. בין השאר, הוא מנצל אותו כדי לספר בחיוך בדיחה מוקצנת להפליא על תוצאות עימות בינו ונחש קוברה, גורם לצופים לצחוק בקול רועם ומשכיל להכניס את מרגליותיו לפנתיאון הציטוטים הקולנועיים. בדיוק ברוח הזו היו צריכים גם שאר חבריו לפעול, בעיקר בגלל שאין להם בעצם ברירה אחרת אם הם רוצים להמציא את עצמם מחדש. ליצור אקשן ברמה של פעם? את זה הם כבר לא כשירים לעשות. לטשטש זאת דרך שילוב של מעט הומור עם הפעולה? גם את זה הם כבר עשו.

      אם כך, כל מה שנותר הוא לבנות את התוצר כולו סביב הציר הקומי, וכדי שהמבנה הזה יחזיק, לצחוק בכל דרך על הכל כולל הכל: על מה שהם כבר לא מסוגלים לעשות ועל מה שכן, על מה שהם היו בעבר ועל מה שהם עכשיו, ועל כל מה שהם ואנחנו איבדנו בין אז להיום. "בלתי נשכחים 2" מתחכך במסלול הזה, אבל בסיכומו של דבר, כבול ברצון להיות סרט אקשן לכל דבר בטעם של פעם, ולאור הנסיבות, זה פשוט לא יכול לעבוד.

      הפרק השלישי, שלפי הצהרות המפיקים כבר נמצא בתהליכי עבודה, חייב להשתחרר מן הכבלים הללו. ייתכן שסטאלון ובני דורו זקוקים לחיזוק חיצוני כדי לעשות זאת. לכן, מוטב כי להבא לא ישתפו פעולה עם במאי בסדר הגודל של ווסט, שעבד בתחום גם בימי תהילתם, אלא עם מוחות צעירים יותר, שמסתכלים עליהם בנקודת מבט שונה ממה שהם רגילים אליה. אחרי הכל, סדרת "בלתי נשכחים" נועדה לילדים שגדלו על "רמבו" ו"הטורף", ולכן גם היוצרים שלה צריכים להיות כאלה.

      בלתי נשכחים 2 (יח"צ)
      טוב יותר מהראשון, ועדיין ממש לא משהו. מתוך "בלתי נשכחים 2"

      שמות מתאימים, למשל, יהיו פיל לורד וכריס מילר הרכים בימים, שהופקדו השנה על העיבוד המחודש של "רחוב ג'אמפ 21", והצליחו להפוך את סדרת המשטרה הנושנה לפארסה מבריקה, להשתעשע על חשבונן של אדפטציות מסוג זה ועל תפיסת העולם של סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, אבל גם לצחוק על מי שחושב כי בעידן העכשווי יש ערכים נכונים יותר. אם את כל זה הם הצליחו להוציא לפועל עם חומר גלם דליל יחסית, תארו לעצמכם מה ייצא תחת ידיהם לו יעמדו לרשותם פיגורות בסדר הגודל של סטאלון, שוורצנגר ושות', ולכן מפתה לדמיין איך הסרט השלישי יוצא לפועל איתם או לכל הפחות ברוחם.

      אם כך, "בלתי נשכחים 2" טוב מקודמו, אבל בעיקר משרטט את הכיוון שבו סדרת הסרטים הזו יכולה וצריכה ללכת. עכשיו צריך לייחל לכך שאכן תעשה זאת. אם זה באמת יקרה, ואם יתממשו תקוות המפיקים וגם ניקולס קייג' ואולי גם ווסלי סנייפס, קלינט איסטווד, הריסון פורד ואחרים יצטרפו להרפתקה בפעם הבאה, אז יש למה לחכות.

      "בלתי נשכחים 2": איפה ומתי רואים?