פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה יש לכולם נגד הסינגל החדש של שרית חדד? טור מזרחי

      "כמה כמה" החדש של שרית חדד סופג קיתונות של ביקורת ולא בצדק. עם המון הומור עצמי ולחן מעניין היא יותר קרובה לבני בשן מלעומר אדם. טור מזרחי

      מה יש לכולם נגד הסינגל החדש של שרית חדד? טור מזרחי

      כנראה שיותר מדי שנים של התעסקות ברמת הטקסטים במוזיקה המזרחית, פשוט הכניסו את הז'אנר למגננה אוטומטית. אחרת קשה להסביר את התגובות לשיר החדש של שרית חדד, "כמה כמה". השיר המצוין שכתבו והלחינו לחדד קובי אוז ויוני רועה, הולך בדיוק לפי כללי הז'אנר הישן והטוב. קלילות, הומור עצמי ואפקטיביות מוזיקלית. למרות זאת, "כמה כמה" ספג לא מעט ביקורות על הטקסט השטחי. האמת היא שאותן תגובות נשמעו גם כשחדד שיתפה פעולה עם אוז בתחילת דרכה. השירים "יאללה לך הביתה מוטי" ו"תלך כפרה עלי", מי היה מאמין, הפכו לקלאסיקות. כן, אשכרה קלאסיקות. גם היצירות האלו זכו לביקורות בעיקר מתוך הז'אנר עצמו וזה, כתוצאה מאותה המגננה.

      הביקורות וההשפלות ששירי הסלסולים חוטפים על הטקסטים, המיתו את חופש היצירה. הכתיבה המשוחררת והחופשית שכל כך אפיינה את הז'אנר, כמעט נעלמה. מזל שיש את שרית חדד שלא רואה ממטר והולכת עם הלב שלה. חדד התחברה לשיר עצמו ויש על מה. הטקסט שנון ומלא בביקורת עצמית, שלא לדבר על הלחן שיש בו לא מעט עניין.

      השיר "כמה כמה" של שרית חדד (יח"צ , אופיר קדמי)
      יודעת לצחוק על עצמה. חדד (צילום: אופיר קדמי, יח"צ)

      ביום חמישי התארח בני בשן בהופעה של ליאור נרקיס בקיסריה עם הלהיט שלו "אחלה חמודה". השיר שהוא בעצם סאטירה על הז'אנר, היה מתקבל אחרת אם מישהו היה פשוט מקריא אותו במטרה להוכיח עד כמה המוזיקה הזאת שטחית ורדודה. האמת היא אחרת. יש גם שירים כאלה וזה בסדר גמור. הקהל בוגר מספיק כדי לזרום עם השיר הזה ולדעת שהוא לא מייצג כלום. ידענו בעבר גם שירים כמו "המענטזת", "הלו, הלו" ואחרים.

      אגב, לצד השירים האלה אי אפשר למנות את "וואי לי" הזוועתי של עומר אדם משום שאין בו שום עומק מוזיקלי. הבדיחה שקופה מדי. לעומת זאת ב"כמה כמה", תתפלאו, יש עומק. בזכות העובדה ששני יוצרים חיברו אותו (אוז ורועה) הלחן מתפתח, מעניין ויש בו רבעי טון שבכלל פותחים את הנשמה. עם שירים כאלה אפשר להתגאות. ברגע שיש ביקורת עצמית, אין מה לפחד מביקורת חיצונית.

      שובו של הפרץ

      לאלו שחשבו שעידן ה"פרצים" הסתיים, כדאי לחשוב שוב. יהושע פרץ, הלא הוא ג'וש, יוצא עם אלבום הבכורה שלו, "אשאר" ועושה רושם שבכוונתו לעמוד בהתחייבות של שיר הנושא. ג'וש מגיע בתזמון לא פשוט מבחינת הצליל שאותו הוא מספק: "פופ ים תיכוני" שיגרום אפילו למשה פרץ להסמיק.

      למעשה, ג'וש הלך כמה צעדים קדימה עם הסלסולים ודווקא בזמן שהגיטרות המסתלסלות עושות קאמבק, הוא מגיע עם אלבום שבאיזשהוא מקום מגדיר מחדש את ההגדרה "מוזיקה ים תיכונית – מזרחית – מסתלסלת" או איך שלא יקראו לה. גם אם קשה לראות איך הוא ישתלב בנוף העכשווי, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הקשיים שעוברים על אביהו שבת ואחרים, עדיין לאלבום של ג'וש יש חשיבות בעצם כך שהוא מוכיח שוב עד כמה הז'אנר הזה עמוס בצלילים וגוונים.

      כוכב באבולוציה

      בעונה התשיעית של "כוכב נולד" עידן חיים עשה רושם של אחד שמחקה את אייל גולן יותר מדי. בזמן שעבר מאז, נראה שהוא עשה קצת שיעורי בית ואכן בסינגל החדש שלו, "המסע של שנינו", הוא כבר שר הרבה יותר טוב. השיר שכתב נועם חורב ללחן מצוין של עדי לאון, יושב נכון על הביט של הלב.

      .

      ענטוז מאהבה

      את "אהבת אמת" כתב והלחין אופיר כהן, אותו אחד שיצר את "מלאת אהבה" ויש בו את אותה יעילות. גם הביצוע של סיוון גור דוחף אותו היטב לרחבת הענטוזים. עבודה יפה.

      לכל טורי המוזיקה המזרחית של חגי אוזן
      מה אתם חשבתם על הסינגל של שרית חדד? ספרו לנו בפייסבוק

      הצביעו למצעד הישראלי של וואלה! וגלגלצ