היסטוריונים, סוציולוגים, רכילאים, מבקרים ומוזיקאים ימשיכו עוד שנים לחקור את התופעה ששמה מייקל ג'קסון, חייו ויצירתו. מיליוני מילים נכתבו עליו כבר מאז אותו הקיץ לפני שלוש שנים בו נשם את נשימתו האחרונה, מילים המנסות לתאר את הסיבות לכך שהפך לאמן הפופ החשוב, המצליח והמשפיע בהיסטוריה, כמו גם לאחת הדמויות המגלומניות והמשונות בתולדות תעשיית הבידור לדורותיה. גם מבלי להכריע בסוגיה המורכבת הזאת, חגיגות ה-25 לאלבום "Bad" של ג'קסון מציגות את ההזדמנות להיזכר באחת מנקודות השיא בקריירה שלו.
"Bad" לא היה האלבום המצליח ביותר של ג'קסון, ויש שיגידו שהוא לא הצליח להאפיל על קודמו טענה מרושעת בהתחשב בכך שהאלבום שקדם לו, "Thriller", הוא במקרה גם האלבום הנמכר בכל הזמנים. כך או כך, "Bad" היה האלבום שבעקבותיו הוענק לו הכינוי "מלך הפופ", והאלבום שבאמצעותו ביסס באופן מוחלט את מעמדו כאייקון, כתאגיד וכתופעה רב-ממדית, שמלבד המוזיקה זולגת גם לקליפים מרהיבים, לקולנוע ולעולם משחקי הווידאו. בכך, הוא היה לאחד האלבומים המשמעותיים ביותר של דור ה-MTV והמסך הקטן.
מייקל ג'קסון הוציא את "Bad", אלבום הסולו השביעי שלו, כשבאמתחתו ותק של 24 שנים בעולם הבידור. ב-1977, על הסט של הגרסה הקולנועית למחזמר "The Wiz" (מעין וריאציה אפרו-אמריקאית לקוסם מארץ עוץ) פגש ג'קסון (שגילם את איש הקש) בקווינסי ג'ונס, שהיה המנהל המוזיקלי של הסרט. ג'ונס, חצוצרן, מפיק, מעבד ומלחין שעד אז הספיק לעבוד כבר עם דיזי גלספי, פרנק סינטרה, אלה פיצג'רלד ורבים אחרים, השתכנע להפיק לג'קסון את האלבום שיהפוך ל-"Off The Wall", והשניים הוסיפו לעבוד יחד גם על האלבום הבא, "Thriller", שכאמור זכה להצלחה חסרת תקדים בכל קנה מידה אפשרי עם צאתו ב-1982. ההצלחה קסמה לג'קסון, והוא החליט שבפרויקט הבא, השלישי והאחרון עם ג'ונס כמפיק, הוא ישכלל את כל מה שעבד ב-"Thriller" כדי להגיע לשיאים חדשים.
אולם להצלחה היה גם מחיר אישי, אולי בלתי הפיך. דמותו יוצאת הדופן של ג'קסון הופיעה תכופות בצהובונים, עם שמועות שונות ומשונות. הוא זכה לכינוי המזלזל "Wacko Jacko" וכפי שתיארו זאת במאמר שפורסם באתר MTV: "רוב החומר שנכתב עליו היה שקרי, מרושע או גם וגם, אבל ג'קסון בעצמו לא סייע יותר מדי".
הפרויקט האחרון שהעסיק את ג'קסון לפני העבודה על האלבום הוא סרט מדע בדיוני קצר בן כ-17 דקות, "Captain EO" בבימויו של פרנסיס פורד קופולה (כן, "הסנדק") ובהפקת ג'ורג' לוקאס (כן, "מלחמת הכוכבים") ובהשתתפות אנג'ליקה יוסטון, שבו ג'קסון, בתפקיד הקפטן, שר ורוקד ליוסטון, שבעקבות כוחותיו הקסומים הופכת מרעה לטובה, או משהו בסגנון הזה. הסרט הוקרן לאורך שנות השמונים והתשעים בפארקי השעשועים של דיסני. אחד השירים שהופיעו בו, "Another Part of Me", עתיד להיות אחד השירים הבולטים ב-"Bad".
לקראת סוף 1986 ג'קסון שם פעמיו לעבר אולפן הקלטות בהוליווד, בו נבנתה במיוחד עבורו במה שעליה יוכל לרקוד בזמן החזרות וההקלטות. ג'קסון, שכאמור תכנן ללכת הכי רחוק שאפשר, החליט על פרויקט שאפתני במיוחד אלבום משולש בן 60 שירים ש-30 ממנו כבר הוקלטו, אולם ג'ונס הצליח לשכנע אותו להסתפק באלבום אחד משויף היטב, בן עשרה שירים בלבד (שיר בונוס, "Leave Me Alone", צורף לאלבום לאחר שיצא כדיסק, ולא נכלל בהוצאה המקורית).
עבור ג'קסון, האלבום היה הצעד הכי רחוק שהוא הלך עד אז לעבר עצמאות אמנותית. מבין 11 השירים שנכללו לבסוף, ג'קסון כתב לבדו תשעה, ושכלל את שליטתו במגוון רחב של סגנונות מוזיקליים. באופן שהיה חשוב עבורו לא פחות הוא שיווק את האלבום באמצעות קמפיין יחסי ציבור חסר תקדים מבחינת ההשקעה הכלכלית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בקליפים, אבל גם כאמור בסרט קולנוע, משחקי וידאו, ספר ביוגרפי בשם "Moonwalk" ומסע הופעות מצליח.
הקליפ המלא ל-"BAD" בבימויו של מרטין סקורסזה:
Michael Jackson - Bad from Michael JacksonV7 on Vimeo.
כל שיר באלבום התייחס לנושא שהעסיק את ג'קסון באותה התקופה. שיר הנושא, למשל, נכתב בעקבות סיפור שקרא ג'קסון בעיתון, על נער משכונה קשה שהלך ללמוד בבית ספר טוב כדי שיוכל לצאת ממנה, וכשחזר לחופשה חבריו משכבר הימים הציקו לו מתוך קנאה, מכיוון שאינו "רע" יותר, ולבסוף רצחו אותו. ג'קסון שיפץ קצת את הסיפור והוסיף לו סוף קצת יותר טוב. במקור הוא אף אמור היה להיות דואט עם פרינס, אולם זה לא קרה לבסוף.
לשיר צולם וידאו קליפ באורך 18 דקות בבימוי מרטין סקורסזה, ובו הזמרת רוברטה פלאק ("Killing Me Softly with His Song") מגלמת בקולה בלבד את אמו והשחקן ווסלי סנייפס ("בלייד") מגלם את אויבו-חברו. ראויה לציון גם הפרודיה "Fat" מבית ווירד אל ינקוביץ', שקודם לכן החריב גם את "Beat It" מ-"Thriller" והפך אותו ל-"Eat it". אגב, הקליפ ל-"Fat", שלגלג גם על הקליפ המקורי, זכה בפרס הגראמי ב-1988.
שירים אחרים נכתבו כחלק מההתגייסות של ג'קסון למען "עולם טוב יותר" "Another Part of Me" והשיר שמגיע מיד אחריו "The Man in the Mirror", אחד השירים המוערכים והאהובים בקריירה של ג'קסון, שנכתב על ידי הזמרת סיידה גארט והמפיק גלן באלארד, מי שלימים יעמוד מאחורי ההצלחה הפנומנלית של אלבום הבכורה של אלאניס מוריסט "Jagged Little Pill". גם ל"איש במראה", שכל הרווחים ממנו נתרמו לצדקה, יצא קליפ ובו קולאז' של אירועים ובני אדם בולטים מהמאה ה-20, בעיקר סביב מאבק התנועה לזכויות האזרח ומאבקים שונים למען שוויון זכויות ושלום: מנחם בגין ואנואר סאדאת, ג'ון לנון ויוקו אונו, מרטין לותר קינג ומולם הקו קלוקס קלאן, מועמר קדאפי ואדולף היטלר.
גארט, האלמונית למדי דאז, הוזמנה גם להקליט דואט עם ג'קסון בשיר הבא באלבום והסינגל הראשון מתוכו, "I Just Can't Stop Loving You", לאחר שוויטני יוסטון וברברה סטרייסנד לא יכלו להגיע, והרעיונות להזמין את ארית'ה פרנקלין או אניטה פלטסקוג ירדו מהפרק. גארט בכלל חשבה שהיא הגיעה לאולפן כדי לעבוד על "האיש במראה", והופתעה למדי כשהתבקשה לשיר. בסיבוב ההופעות הגדול שליווה את האלבום, מילאה שריל קרואו הצעירה את התפקיד הנשי בדואט.
והיו גם הדואט עם סטיבי וונדר "Just Good Friends", המנון המהירות המופרזת "Speed Demon", שנכתב בעקבות דו"ח תנועה שג'קסון קיבל וגרם לו לאחר לאולפן, ושירי האהבה המתקתקים "The Way You Make Me Feel" (שזכה גם הוא לקליפ/סרט קצר באורך עשר דקות) ו-"Liberian Girl", שנפתח במשפט בסוואהילית שפירושו "אני אוהב אותך גם, אני רוצה אותך גם, אהובתי". את ההשראה לשיר קיבל ג'קסון משום מה במהלך משחק פינבול, והוא הוקדש לאחת מחברותיו הקרובות באמת, אליזבת טיילור. בקליפ נראים חבריו המפורסמים הרבים של ג'קסון שהוזמנו להשתתף בקליפ, וכביכול לא ידעו שבזמן שהם מתכוננים לתחילת הצילומים (הגרנדיוזים, כרגיל אצל ג'קסון), הצוות של ג'קסון כבר תיעד אותם, במה שהפך לקליפ בסופו של דבר. ביניהם אגב, נמצאים פאולה עבדול, וופי גולדברג, ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון, סטיבן ספילברג, השחקן דן אקרויד, ווירד אל ינקוביץ' עצמו וגם קוף השימפנזה הפרטי באבלס.
כחלק מההשקעה שלו, ג'קסון שחרר בסך הכל קליפים לתשעה (!) מתוך 11 שירי האלבום, וכולם מתגמדים לנוכח ה-שיר של האלבום - "Smooth Criminal". הקליפ המלא של השיר, ששוכתב כמה פעמים במהלך העבודה על האלבום (בהתחלה הוא נקרא "Chicago 1945" ובגרסתו השנייה "Al Capone"), אורך כארבעים דקות.
הסיפור הוא כזה: במקביל לעבודה על האלבום תכנן ג'קסון להוציא סרט קולנוע שלם שמכיל שעטנז של קליפים, מעט עלילה, וקצת מידע ביוגרפי, אולם יציאת הסרט, שנקרא באופן הולם "Moonwalker", נדחתה לבסוף בכשנה ויצאה היישר לספריות הווידאו. החלק בעל הנפח המרכזי ביותר בסרט הוא הפרק המתייחס לשיר, והעלילה בו מתרכזת בשלושה ילדים (בהם שון לנון הצעיר) ובג'קסון, הנאבקים במאפיונר הרשע מיסטר ביג. לאחר הסוף הטוב (שמגיע אחרי שמייקל ג'קסון הופך לסופר פאוור ריינג'ר, באמת), ג'קסון מבצע גרסת כיסוי לשיר "Come Together" של הביטלס. הסרט לא הותיר אמנם חותם קולנועי משמעותי, אבל הקליפ המוכר לשיר הוא גרסה ערוכה מתוכו. כמו כן, יציאת הסרט לוותה במשחק וידאו המבוסס עליו.
"Bad", כידוע, לא הצליח לשחזר את ההצלחה המסחרית הבלתי נתפשת של קודמו, ולכן - כמה מאכזב - הוא מדורג רק במקום החמישי במצעד המכירות של כל הזמנים, עם בין 30 ל-45 מיליון עותקים. חמישה שירים מתוכו הגיעו למקום הראשון במצעד המכירות, שיא שעד היום לא נשבר (אם כי הושווה על ידי קייטי פרי באלבומה האחרון). כמו כן, הוא לווה בסיבוב ההופעות הראשון של ג'קסון כאמן סולו, שהיה נכון לאותו הזמן סיבוב ההופעות המצליח אי פעם מבחינת רווחים וכמות קהל.
האלבום היה גם שיתוף הפעולה האחרון של ג'קסון עם ג'ונס. "אחר כך מייקל פיטר אותי", סיפר ג'ונס בראיון שהעניק לעיתון הגרדיאן הבריטי לאחר מותו של ג'קסון. "הוא אמר 'קווינסי לא מבין את העסק יותר. הוא לא יודע שהראפ מת', אבל זה בסדר. הדברים לא היו כל כך ברורים אז. הוא מת צעיר ממה שהייתי כשעבדנו ביחד. הוא הותיר אחריו דברים שלא כל כך הרבה אנשים משאירים".
מבחינות רבות, אחרי "Bad" החלה באופן איטי אך יציב הדעיכה הגדולה של ג'קסון. שמו נקשר בפרשיות מביכות והוא התקשה לשחזר את ההצלחה הביקורתית וכמובן המסחרית לה זכה בעבר. עכשיו, שלוש שנים לאחר מותו, מנהלי עזבונו חוגגים את ציון 25 השנים במארז מיוחד שכולל גרסאות אלטרנטיביות ותיעוד מופע הענק שערך באותה עת באצטדיון וומבלי, בנוכחות הנסיך צ'רלס והנסיכה דיאנה. בנוסף, בפסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי האחרון יוקרן סרט תיעודי אודות האלבום עליו, שהופקד בידי הבמאי האפרו-אמריקני החשוב ספייק לי.
המחשבה על ההידרדרות האיטית בחייו וביצירתו של ג'קסון מובילה אל השיר הסוגר של "Bad", אותו שיר שלא נכלל תחילה באלבום אך צורף אליו לאחר שיצא בדיסק: "Leave Me Alone". ג'קסון כתב את השיר בתגובה לפרסומים המרושעים החוזרים ונשנים אודותיו בתקשורת, ובקליפ הסאטירי שנוצר לו, לעג להם. האם היה זה הרגע האחרון שבו הצליח להתעלות מעל הרעש הכללי ולהתמקד במוזיקה ובהצלחה? רק לאלוהים ולוואקו ג'אקו הפתרונים.
מותו של מלך הפופ - סיקור מיוחד
מה אתם חושבים על "Bad", שתפו אותנו בפייסבוק