המחאות בתרבות הפופולרית שהוכיחו שהכוח בידיים שלכם

כשעלתה "קומיוניטי" ב-2009 ללוח השידורים של רשת NBC, היא זכתה מיד לביקורות מפרגנות ולקהל צופים קבוע ונאמן – גם אם מצומצם. כל כך מצומצם עד שבאמצע העונה השלישית התקבלה ההחלטה להפסיק את הצילומים ולא להמשיך לעונה נוספת. המעריצים הזועמים, שלא תכננו על פרידה כל כך מוקדמת מטרוי ועבד, סירבו לקבל את רוע הגזרה והריצו קמפיין שיצא נגד ההחלטה תחת הכותרת" six seasons and a movie" (שש עונות וסרט) שהיוותה הצהרת כוונות ברורה לגבי דרישותיהם. הקמפיין כלל סרטונים וויראלים, תערוכה של יצירות אמנות המתבססות על הסדרה, שימוש מאסיבי בטוויטר והפעלת לחץ בשאר הרשתות החברתיות ורגע השיא היה ב'פלאש מוב' המוני שארגנו המעריצים מול משרדי NBC ברוקפלר סנטר.

המאמצים הוכיחו את עצמם ויוצר הסדרה הודיע שהסדרה תשוב בפרקים חדשים שישלימו את צילומי העונה השלישית. השמחה על חידוש העונה התחלף במהרה בשמועות על קרע ביחסים בין יוצר הסדרה דן הרמון לבין כוכבה הוותיק, צ'אבי צ'ייס. הסכסוך שמביך משהו, שדלף לכלי התקשורת, לא הפריע ל-NBC להודיע על חידוש הסדרה לעונה רביעית בת 13 פרקים בלבד, לצד הודעה על פיטורו של הרמון כ'שואו ראנר' של התכנית. עוד שתי עונות וסרט נוכל לקבוע בוודאות שהמאבק הסתיים בהצלחה.

"קומיוניטי": ג'ואל מקהייל נהנה כמו שלא נהנה אף פעם. ראיון

מעטות תוכנות המחשב שזוכות לתשומת לב כה רבה ומצליחות לעורר דיון כה סוער כמו נערת הפוסטר של שנות האלפיים: הפוטושופ. אחת הכוכבות הראשונות להביע מחאה על הריטוש האגרסיבי שהעבירו הצלמים את גופה, הייתה קייט ווינסלט, שהזדעזעה מהמראה הכחוש של דמותה כפי שהופיעה על גבי שער המגזין "GQ"בפברואר 2003. מקרה נוסף שעורר סערה שייך לשחקנית האפרו אמריקאית גבורי סידיבי ("פרשס"), שעיטרה את שער המגזין Elle בספטמבר 2010. העורכים, ש"העזו" לא לשחק עם היקפיה של השחקנית כבדת המשקל, לא התאפקו והבהירו את עורה. גם ביונסה זכתה לביקורות דומות כשקמפיין בכיכובה הציג אותה בהירה מכפי שהיא באמת.

במסגרת המאבק בעיוות המציאות שמייצרת פעולת הריטוש המאסיבית, החל טרנד הפוך של צילומים טבעיים במפגיע שלא נעשה בהם שימוש בתוכנה. נשים ללא איפור וכוכבות שמתגאות בגופן האמיתי כפי שהוא החלו שוטפים את עולם מגזיני הכרומו בנסיון לייצר אמירה חברתית ואמנותית. כך למשל הצהירו לאחרונה עורכי המגזין "Seventeen" כי בכוונתם להפסיק את השימוש בתמונות מרוטשות. ובכל זאת, על שער גיליון ספטמבר האחרון של המגזין " ווג" הופיעה ליידי גאגא בתמונה שנראית יותר מצויירת מאשר מצולמת, כך שהדרך למהפך אמיתי בתחום עוד רחוקה.

לצד החשיבות הרבה שיש למחאה בתרבות, כשהתרבות עצמה הופכת למחאה, זה מרגש בהרבה. הדוגמא הרלוונטית ואולי גם החשובה ביותר שהתפרצה לחיינו בסערה השנה, היא זו של פוסי ריוט. בנות ההרכב הרוסי, שבחרו לסכן את עצמן בכדי להתקומם כנגד המשטר המקומי והצליחו לכמה רגעים להזכיר לכולנו שעוד קיים בעולם אומץ אמיתי. ההרכב, שמתחילת דרכו עסק בנושאים פוליטים ופרובוקטיבים, הפך לסמל למאבק כנגד סתימת פיות ובעד חופש הדיבור בכל העולם, לאחר ששלוש מחברותיו נעצרו בעקבות הופעת המחאה שערכו בקתדרלה האורתודוקסית במוסקבה. לאחר שהואשמו בסעיפי "חוליגניות", הורשעו ונגזרו עליהן לא פחות משנתיים בכלא, הפכו בנות ההרכב לנושא השיחה החם ביותר ברחבי הגלובוס מהאו"ם ועד מדונה ואנתוני קידיס. שתי חברות נוספות בהרכב הצליחו לברוח מרוסיה, בעוד שאלו שנותרו במולדת ממשיכות לפעול נגד השלטון בראשותו של הנשיא פוטין, למרות האיומים שמרחפים מעל ראשיהן.

מדבדב מתייצב לצד הפוסי ריוט: "הן נענשו מספיק"
פוסי ריוט: המחאה נגד פוטין מגיעה לתל אביב

נדמה שאין נאמנות גדולה יותר מזו של צופיי אופרות הסבון לדמויות בהן הם צופים לאורך עשרות אלפי פרקים. לכן, איש לא הופתע באפריל 2011 כשהודיעה רשת ABC בפתאומיות שהיא מבטלת לא אחת, אלא שתיים מהסבוניות שלה, קמה מחאה נלהבת של אלפי צופים זועמים. "כל ילדיי" ו"לחיות את החיים", ששודרו במשך יותר מ-40 שנה ולאורך יותר מעשרת אלפים פרקים, בוטלו יחד כתוצאה מירידה משמעותית ברייטינג. הצופים, שסירבו להאמין שהסדרה האהובה יורדת, שלחו עצומות, ארגנו הפגנות מול משרדי הרשת ואף הביאו לכך שחברת שואבי אבק הפסיקה לפרסם ברשת כמחאה על ביטול הסדרות. המחאה העיקשת לא הצליחה להציל את הגילטי פלז'ר, והצופים המאוכזבים נאלצו להסתפק בתכניות אופנה ובישול שהחליפו את הסדרות המבוטלות.

נדמה שמאז ומתמיד קהילת התסריטאים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה לא זכתה לכבוד הראוי לה. האנשים שאחראיים במידה רבה למניפולציות הרגשיות שיופעלו עלינו ולמשפטים הבלתי נשכחים שנצטט שוב ושוב, נוטים לקבל הרבה פחות ריספקט מאלה שבסך הכל משננים אותם וחוזרים עליהם מול המצלמה. בשנת 2007, חברי איגוד התסריטאים האמריקאי החליטו שאם לא תהילה, מגיע להם לפחות ליהנות מהרווחים המטורפים שהאולפנים והרשתות גוזרים על חשבונם. לאחר שלא הצליחו להגיע להסדר בנוגע לחוזה העסקתם מול התאחדות מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, הכריז האיגוד על שביתה שנמשכה 100 ימים וגרמה לנזק בשווי מאות מיליוני דולרים. המהלך שיתק כמעט לחלוטין את לוח השידורים בטלוויזיה האמריקאית, הוביל לביטול טקס גלובוס הזהב והותיר אלפיי עובדים מתעשיית הבידור מחוסריי עבודה. מילוני מעריצים נותרו ללא אספקת החמצן שלהם, עד שהצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לחלוקת תמלוגים וקרדיטים לכותבים, בהסדר שעדיין רחוק מלהיות סוף הוליוודי.

במבט לאחור, כמעט לא ייאמן שקומדיית הקאלט "משפחה בהפרעה" זכתה לשלוש עונות בלבד. הסדרה, שנחשבת בעייני רבים לאחת מהקומדיות הטלוויזיוניות הטובות ביותר, הפכה לאחר ביטולה לניים דרופינג הראשון שעולה לראש כשרוצים להצטייר כבעלי טעם איכותי בטלוויזיה. אך אלמלא מעריצי הסדרה, יתכן מאוד שהיינו נשארים עם שתי עונות בלבד. בשנת 2005, שמועות על ביטול הסדרה הובילו מעריצים לפתוח בקמפיין נגד FOX, הרשת ששידרה את התוכנית, תחת הכותרת " Save Our Bluths". הקמפיין כלל, בין היתר, אלפי מכתבים זועמים, פניות למפרסמים ואפילו משלוח מאורגן של ארגזי בננות למשרדי הרשת, כרפרנס זועם אך משעשע לדוכן הבננות הקפואות שמופיע בסדרה. הלחץ הוביל לחידוש הסדרה לעונה שלישית, שבסופה הודיע יוצר הסדרה, מיץ' הורוביץ, שהפעם הוא סוגר בעצמו את הבסטה. אחרי שנים, בהן התקבע מעמדה של הסדרה כקלאסיקה מודרנית, הורוביץ' החליט להחזיר אותה למסך לעונה רביעית שתשודר במהלך 2013 באתר נטפליקס.

"משפחה בהפרעה" חוזרת לטלוויזיה

מדי פעם עולה לכותרות בארצות הברית קבוצה קיצונית כזו או אחרת, שמזכירה לכולנו שהמדינה שמתיימרת לייצג את הליברליות, מורכבת בסופו של דבר מלא מעט שמרנים פנאטים. ריאן מרפי, יוצר "גלי" והומו מוצהר מכיר אותם היטב. עוד בטרם עלתה לשידור תוכניתו החדשה,"The New Normal", היא ייצרה מיני שערוריה, כשעצבנה קבוצת נשים בשם "מאה מיליון אמהות" ששמה לעצמה למטרה להגן על ילדים ובני נוער בעזרת ניקיון התרבות הפופולרית מאלימות וחוסר מוסריות – כך לשיטתן.

הקבוצה תקפה את הסדרה, שמציגה את סיפורו של זוג גאה שבוחר להביא ילד בעזרת אם פונדקאית. קמפיין ההשמצה כלל, בין היתר, פניה למפרסמים ברשת המשדרת - NBC, חתימה על עצומות ושליחת אלפי מכתבים נזעמים שמתארים את התסריט כ"זלזול בערכי המשפחה הקדושים". מרפי מצדו, לא התרגש מהמחאה והזמין את האמהות לצפות בסדרה לפני שהן מחליטות להפוך אותה לחילול הקודש.

רני בלייר עורך את וואלה! תרבות לכבוד סוכות: דבר העורך
מ' זה מחאה: המחאות הגדולות בתרבות הישראלית
פסקול שירי המחאה האולטימטיביים
איך הייתה נראית התרבות הישראלית לו היו מזרימים לה כסף?
המשמעויות החברתיות בסצנות הקולנועיות הגדולות

על מה אתם הייתם מוכנים להיאבק? ספרו לנו בפייסבוק