פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חטופים" בעונה חדשה: כמה עולה לשחרר חייל חטוף?

      "חטופים" פתחה עונה חדשה עם מה שהתקשורת הישראלית נמנעה ממנו - העיסוק בסוגיית המחיר של חילופי שבויים; חבל שרגעים חלשים בתסריט האפילו על הבחירה האמיצה

      "חטופים" בעונה חדשה: כמה עולה לשחרר חייל חטוף?

      כשהושקה "חטופים" במרץ 2010 גלעד שליט עוד היה בשבי, ועמד במרכז הדיונים סביב הסדרה. גידי רף הציף אז, אולי מבלי להתכוון, גל של לאומיות אמוציונלית שצפה באורי, נמרוד ועמיאל, וראה את הילד של כולנו. על אף הקישור, שללא ספק סייע ליחסי הציבור של הסדרה, מהר מאוד הוכיח רף שבידיו דרמת מתח עוצמתית ומטלטלת גם בלי דמותו המרחפת של שליט. העונה הראשונה של "חטופים" היתה מצויינת, על אף לא מעט חסרונות.

      מאז הסתיימה העונה הראשונה עם הגילוי (הכמעט קומי) שעמיאל (אסי כהן) חי, קרו הרבה דברים. "חטופים" נמכרה ל-Showtime האמריקאית, "הומלנד" נולדה והפכה להצלחה מסחררת וגלעד שליט חזר הביתה. השמחה וההתרגשות על שובו לא השאירו הרבה מקום למחיר הגבוה ששולם עבורו. ייתכן שמקום דווקא היה, אבל התקשורת, בבחירה שניתן להתווכח עליה, העדיפה להניח לכל העיסוק במחיר בצד ולשמוח, שמחה אמיתית וכנה על חזרתו. כעת, שנה אחרי היום הדרמטי ההוא, כששליט כותב טור ספורט בעיתון של המדינה, מככב בתמונות ממשחקי כדורסל וכדורגל ומופיע אחת לחצי שעה בפרומואים לסרט המצופה על השנים שבהן בילה בשבי, אפשר לומר שהוא כבר לא אתרוג. מותר לגעת בו, אבל בעדינות. "מצב האומה" פרצו את הסכר עם הפאנץ' הראשון בעניינו ("180 יום גלעד שליט בשבי אריק הניג"), אז בטח שאפשר להתחיל לדבר על המחיר - וזה בדיוק מה שהעונה השנייה של "חטופים" עושה.

      חטופים 2 (צילום מסך , צלם: רונן אקרמן
ספק: קשת)
      אוקיי, עכשיו אנחנו יודעים שהכיסוי ראש זה לא רק בקטע אופנתי (צילומים: רונן אקרמן)

      עם התחלה סופר בומבסטית, רף משתמש בכל התותחים הכבדים: ילד חמוד שהוא גם ביום הראשון לכיתה א' וגם יש לו יום הולדת, וגם ההורים שלו סופר חמודים ואוהבים והוא גם רוצה להיות גיבור כשהוא יהיה גדול. מיד אחר כך מחבל רוצח את אבא שלו לנגד עיניו. וואו, איזה רכז סמיך של קיטש. רף לא באמת משאיר מקום לספק. אותו מחבל שוחרר במסגרת עסקת חילופי השבויים שבה הוחזרו נמרוד ואורי לארץ. לכל דבר יש מחיר. את האימג'ים המוכרים והקשים של חגיגות השמחה עם חזרתו של הרוצח למולדתו, אנחנו כבר מכירים מהבית, ויודעים בדיוק איך להתייחס אליהם. אבל אז מפגיש רף את הרוצח הזה עם עמיאל שעבר את הקווים, ומציג תמונה לא לגמרי החלטית ומאוד מעניינת של הצד השני.

      הסצינה בה דמותו של המחבל, בגילומו של יוסף סוויד, מגוללת את סיפור הפיגוע הרצחני ההוא כחלק מחגיגת החיים, באווירת צ'יזבט מסביב למדורה, נתפסת ברגע הראשון כמעוררת חלחלה. ועמיאל/יוסוף אכן מתחלחל וקם במפגיע. אבל תהפכו לרגע את היוצרות ותושיבו באותו מעגל את חברי ההגנה, הלח"י או האצ"ל, מה בעצם קיבלתם? לוחמי חירות שלא בוחלים באמצעים על מנת לזכות במה שלתפיסתם מגיע להם.

      כליל החורש (מערכת וואלה! NEWS , שרה גולד)
      תמיד קשה ביום הראשון ללימודים

      אז הדיון הפוליטי שם, וגם הדרמה המשפחתית לא נפקדת ואם הבנו את שני הטוויסטים של הסיום, גם אלמנט המתח לא יחסר. אבל משהו שם לא עובד כמו שצריך. בפרק הבכורה יש לא מעט רגעים של תסריט לא מהודק, גיחות קטנות של חוסר אמינות והיעדר העדינות המדויקת של העונה הקודמת. סצינת האירוע החבלני בבית הספר ב-1990 עשויה רע מאוד, ויש בה המון בעיות, כשהמרכזית שבהן היא תסריט מביך וקלישאתי ואינספור רגעים לא אמינים בשיט שקהל ישראלי מיומן פשוט לא יקנה (המורה פותחת את הדלת למחבל, הילד מצליח להשתחרר מאבא שלו וזה לא עושה כלום בנידון, אף אחד לא צורח כשרוצחים את המורה, מחבל אחד מנהל את כל העסק, הילד מסתובב בלי בעיה בבית הספר ועוד). נצא מתוך נקודת הנחה שזה רגע של חולשה שלא יחזור על עצמו. אחרי שראינו את "הומלנד" קשה לצפות ב"חטופים", כי האמריקאים פשוט עושים את זה טוב יותר (למרות ששוב, חשוב לציין: הדמיון בין שתי הסדרות מזערי).

      והערה קטנה לסיום: קשה מאוד לראות את אסי כהן כערבי מוסלמי ולא להיזכר בשלל הדמויות שגילם ב"ארץ נהדרת". בכל פעם שכהן מתחיל לדבר בערבית, עם רבע חיוך בזווית הפה, אנחנו לא מצליחים להתייחס אליו ברצינות. חבל.

      צפו: ביקור על סט הצילומים של "חטופים"

      מה אתם חשבתם על פתיחת העונה החדשה של "חטופים"? דברו על זה בפייסבוק