פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קורדרוי 48: סיאטל שוב על המפה

      בריאן פאלון בקאברים לפו פייטרז ולבון איבר, סאונדגרדן חוזרים בכל הכוח, אדי ודר בקליפ חדש ומייק סקינר עובר לעשות דאנס. בלוג הרוק של מני אבירם

      בריאן פאלון משחק באש

      בריאן פאלון מההרכב The Gaslight Anthem (GettyImages , Ian Gavan)
      שנוי במחלוקת. בריאן פאלון (צילום: Ian Gavan, GettyImages)

      הוריקן של מוזיקה חדשה תקף השבוע, ונהדף לכמה רגעים על ידי האלבום החדש והמעולה של ניל יאנג. ובכל זאת, אני בוחר לפתוח דווקא עם שני קאברים שנויים במחלוקת, שניהם של בריאן פאלון, הראשון סולו והשני עם הגאסליית אנת'ם שלו. כלפי שניהם יש לי (ולעולם) רגשות מעורבים, פעם אני אוהב ופעם אני שונא, בעיקר כי השירים המקוריים הם באמת שלמות, ושניים מהשירים שאני הכי אוהב בעולם. צריך ביצים כדי לבחור להתעסק גם עם בון איבר וגם עם דייב גרוהל בתוך פחות משבוע, ורק בגלל זה הביצועים של פאלון זכאים לכבוד, או לכל היותר להתייחסות. אז הנה הפרשנות (הקרובה למקור) שלו גם לקלאסיקה של בון איבר מתוך אלבומו הראשון, וגם להמנון הנצחי של הפו פייטרז.

      Christopher Owens – Here We Go

      "Father, Son, Holy Ghost" של הצמד הסן פרנסיסקואי גירלז הגיע למקום השני ברשימת אלבומי השנה שלי ב-2011. מאז הספיק הלב והמשורר של ההרכב, כריסטופר אוונס, לפרק אותו, וכבר בינואר יגיע אלינו אלבום סולו שלו, שללא ספק יהיה אחד מההיילייטס של 2013. שמו של האלבום הוא Lysandre"", והוא בעצם גם מכתב אהבה לבחורה שאוונס הכיר במהלך סיבוב הופעות של גירלז, וגם הצצה לנפש של אמן שחווה הצלחה ולא ממש יודע מה לעשות איתה. אני כבר לא יכול לחכות. הנה טיזר.

      The D.O.T – And A Hero / You Never Asked

      למייק סקינר יש אלבום חדש, והעולם די שותק. אולי כי מדובר באלבום שלא נותן פייט לימים היפים של הסטריטס, אולי כי הוא מקרה של תפסת מרובה לא תפסת, אולי כי הוא מעצבן לפרקים. מצד שני, כשלסקינר מתלבש, וזה קורה כמה פעמים באלבום הזה, יש על מה לכתוב הביתה. The D.O.T הוא פרויקט שלו ושל הסולן לשעבר של הלהקה החביבה דה מיוזיק, רוב הארווי. לאלבום קוראים "And That", וזה יותר דאנס מרוקנרול, אבל כאמור, זה כיף לפרקים. הנה השיר שאני הכי אוהב באלבום, ואחריו הסינגל הראשון, שבו מתארחים קלייר מגווייר האנגליה והראפר הלוהט דני בראון.

      Soundgarden – Non-State Actor

      סיבוב בסיאטל שמתחיל עם סאונדגרדן, שחוזרים עם "Animal King", אלבומם החדש, הראשון מזה 16 שנים. אחרי הסינגל הראשון והחלשלוש ""Been Away Too Long, כריס קורנל ושות' מחממים את האווירה עם קטע שמבטיח ומקיים. בשבוע הבא, ממש כאן, ביקורת על האלבום השלם.

      Eddie Vedder – Sleeping By Myself

      תחנה שניה בסיאטל. שנה וחצי אחרי שהוציא את אלבום הסולו שלו "Ukulele Songs", נזכר אדי ודר לצלם קליפ לאחד מהשירים המרגשים יותר שהופיעו בו. מוטב מאוחר.

      RNDM – Modern Times

      תחנה שלישית ואחרונה. מאז ומעולם אהבו החברים בפרל ג'אם למצות את כשרונם גם בפרויקטים אישיים ובלהקות צד, וגם ג'ף אמנט לא הגביל את עצמו. עכשיו הבסיסט לוקח את זה צעד קדימה עם להקה חדשה בשם RNDM, שבה חברים גם הזמר ג'וזף ארתור והמתופף ריצ'רד סטוברוד. אלבום הבכורה שלהם, "Acts", הוא לא מהפכני ולא מסעיר, אבל יש בו משהו נוסטלגי, רגוע ויפה. זה הסינגל הראשון מתוכו.

      Titus Andronicus - In a Big City

      קליפ רשמי לסינגל הראשון מתוך האלבום החדש והנפלא של טיטוס אנדרוניקוס, "Local Business". פטריק סטיקלס שר מילות אהבה לניו ג'רזי שלו, ולא יכול היה להיות לו טיימינג מתאים יותר.

      The Killers – Miss Atomic Bomb

      אם השיר הזה היה פודינג, והוא סוג של פודינג, הייתי רוצה לקפוץ לתוכו ולא לצאת לעולם. ברנדון פלאוורז ושות' תופרים קליפ בדרכים/בהופעה לסינגל השני מתוך "Battle Born" ומדגישים עם מארקר בוהק את סעיף ה"לראות את הקילרז לייב" ברשימת הטו-דו של 2013. דחוף.

      Free Energy – Electric Fever

      קליפ חדש לשיר המשלהב של הלהקה מפילדלפיה, מתוך האלבום "Lovesign" שייצא בינואר.

      Wild Nothing – Paradise

      קליפ חדש גם לשיר הזה מתוך "Nocturne", האלבום האחרון של ג'ק טאטום. הבונוס: מישל וויליאמס.

      Theme Park – Ready for the Floor

      קאבר לסיום, הפעם של Theme Park האנגלים הלוהטים למאסטרפיס של הוט צ'יפ. יפה.

      פצצה מהעבר

      20 שנה אחרי שיצא, אלבום הבכורה של רייג' אגנסט דה מאשין רלוונטי מתמיד, היום אולי אפילו יותר מאז, ושמיעה חוזרת שלו רק מאששת את מה שהיה ברור כבר מהפעם הראשונה: מדובר באחד מאלבומי הרוק הטובים בכל הזמנים, כזה שבזכות מתברג ברשימת הטופ טן של אלבומי המחאה העוצמתיים והחשובים בהיסטוריה. זאק דה לה רושה, טום מורלו, טים קומרפורד ובראד ווילק חתומים על 52 דקות זועמות, מאשימות, כבדות, חכמות וסוחפות. הם לא רק זיקקו ז'אנר חדש שהכניס למיטה גם רוק וגם ראפ לסשן בלתי נשכח, אלא גם הזכירו לכולם שרוקנרול אמיתי זה בסופו של דבר גיטרות, בס, תופים וקולו של לב שותת. כל המוסיף מיני עזרים טכניים כמו סמפלרים, קלידים וסינתיסייזרים, גורע. "Rage against the Machine" הוא אלבום נטול פילרים, ואם צריך לבחור רק דוגמא אחת כדי להמחיש את העוצמה, אני הולך על "Bullet in the Head". בסוף, עצוב ככל שזה יהיה, עשינו את מה שאמרו לנו, וגמרנו עם כדור בראש, מטאפורי ככל שיהיה.

      חוגגים 20 לאלבום הבכורה של רייג' אגיינסט דה מאשין

      איזה שיר הכי אהבתם? דברו על זה בפייסבוק