36. אחר כך, בהחלטתו לפרוש את סיפורו של הדלאי למה, גילה את התעוזה האופיינית לו, והציג בצורה רצינית ועתירת מחויבות את טיבט ב"קונדון" (1997), הסרט שהפך אותו לפרסונה נון-גרטה במקום.
37. סקורסזה חזר למערב ב"לגעת במוות" (1999) וב"כנופיות ניו יורק" מ-2002, סרט שבו ברא פסיכופת קולנועי גדול נוסף הפעם בגילומו של דניאל דיי-לואיס. שם הוא גם פרש את חסותו לראשונה על ליאונרדו דיקפריו, ועזר לו לממש את הפוטנציאל הטמון בו.
38. שיתוף הפעולה בין השניים נמשך גם ב"הטייס" (2006), "השתולים", ו"שאטר איילנד" (2010),שבזכותו קיבלנו כמה מתנועות המצלמה המסחררות של השנים האחרונות ואת אחד התוצרים הטובים ביותר של טרנד מותחני התודעה המעורערת.
39. שיתוף הפעולה בין סקורסזה לדיקפריו ימשיך בקרוב עם " The Wolf of Wall Street", שיחדור לנבכי עולם הבורסה.
40. בינתיים, אתם יכולים להתענג בפורמט ביתי על "הוגו", סרטו העלילתי האחרון עד כה של סקורסזה, שאנו חייבים לו כמה מן הרגעים הקולנועיים הקסומים ביותר של 2011.
41. הסרט גם מדגים את אחד השימושים העכשוויים הטובים ביותר בטכנולוגיית תלת-ממד, ומוכיח שיכולה להיות בה נשמה ותוחלת.
42. ואנו חייבים להוגו גם את העובדה שהחזיר לתודעה את "המסע אל הירח", מן הסרטים הראשונים והמשפיעים בתולדות הקולנוע, ובכלל זה את יוצרו ז'ורז' מלייס.
43. ולא רק מלייס אנחנו חייבים לסקורסזה עתיר הענווה את העובדה שהצליח להשאיר בחיים שלל יוצרים קלאסיים שאהיו נשכחים לולא טרח לתת להם תהודה.
44. לעתים סקורסזה עשה זאת דרך ציטוט יצירותיהם בסרטיו, בכובע שלו כבמאי, ולפעמים עשה כך בכובעו השני כאחד מן הפעילים המרכזיים למען הנצחת ההיסטוריה של הקולנוע, שימורה וקידומה.
45. בראש ובראשונה, אנו חייבים לסקורסזה תודה עצומה על הקמת ה-Film Foundation, עמותה ללא מטרות רווח שהצילה ומצילה מתהום הנשייה מאות פנינים מוכרות ועלומות מרחבי העולם. יש בהוליווד אנשים שמבזבזים את הכסף על מכוניות ועל שתייה מרטי משקיע את הונו כדי להבטיח שסטודנט פיני בן ימינו יוכל לראות על מסך גדול יצירת מופת יפנית משנות העשרים.
46. עוד לפני הקמת העמותה, פעל סקורסזה למען שחזור העותקים של "ורטיגו", שנחשב לסרט ההוליוודי הגדול אי פעם, ו"לורנס איש ערב" שזכה לתואר דומה ביחס לקולנוע הבריטי.
47. סקורסזה גם מקפיד לקדם בזמן אמת סרטים שלולא המילה שלו, היו נעלמים מן העין. למשל, בשלהי שנות השמונים פימפם את הסרט הטיוואני הצנוע "Horse Thief", שבלי תמיכתו איש לא היה שומע עליו באמריקה, אך הודות לו התקבע בתודעה כאחת היצירות הקולנועיות הטובות של העשור.
48. סקורסזה גם היה מן הראשונים לתמוך בווס אנדרסון. הוא שם עליו את עינו עוד בצעירותו, וגם הודות לעידודו, הבמאי ההיפסטר אכן הפך לאחד מן היוצרים המובילים בדורו.
49. הוא תרם מתמיכתו ומניסיונו לעוד שלל יוצרים צעירים, והם וקהלם חייבים לו במידה רבה את הצלחתם. בין השאר, לימד את ספייק לי וגם הפיק לו את "קלוקרס".
50. סקורסזה גם הפיק את "מישהו לסמוך עליו" בכיכובם של מרק רופלאו ולורה ליני אחד מסרטי האינדי האמריקאים היפים של תחילת העשור.
51. התרומה של הבמאי לקולנוע של אחרים באה לידי ביטוי בסרטים תיעודיים שהפיק, למשל "מכתב לאיליה" הטרי יחסית, שנעשה על אחד היוצרים שהשפיעו עליו יותר מכל איליה קאזאן, שהמורשת שלו הוכתמה בשל מעורבתו בציד המכשפות של מקארתי, והוא חייב לסקורסזה תודה על כך שהזכיר לעולם את גדולתו האמנותית.
52. זו לא הייתה הפעם הראשונה בה סקורסזה הקדיש מזמנו כדי להעלות על נס את הוליווד הקלאסית הוא עשה זאת גם בסדרה הקאנונית "A Personal Journey with Martin Scorsese Through American Movies", שהאירה זוויות חדשות בסרטים קאנונים וגילתה לו שכיות חמדה נשכחות.
53. גם מי שהקולנוע האיטלקי יקר ללבו חייב לסקורסזה תודה, על בימוי "המסע שלי לאיטליה", מסמך דוקו עשיר על המורשת הפילמאית של ארץ המגף.
54. והנה תורם של חובבי המוזיקה להוקיר תודה, שכן סקורסזה הוא לא רק אחד היוצרים העלילתיים הבכירים בדורו, אלא גם אשף הדוקו-המוזיקלי המוביל בזמננו.
55. "אין כיוון הביתה", המסמך שהנציח את שנותיו הראשונות של בוב דילן, היה ונותר הסרט התיעודי המשמעותי ביותר על אודותיו של האליל.
56. את הסרט הזה שיחרר סקורסזה לאוויר העולם רק באמצע שנות האלפיים, אבל עוד הרבה קודם לכן, ב-1978, יצר את "הוואלס האחרון" שתיעד את שירת הברבור של דה בנד, ועשה זו בתנופה אמנותית חסרת תקדים. מעבר לעצם ההנצחה, ז'אנר סרטי הקונצרטים כולו חייב לבמאי את השדרוג המהותי שלו.
57. גם חובבי הבלוז חייבים לבמאי מילה טובה, הודות ל"הבלוז", הסדרה התיעודית המקיפה ביותר שהופקה על הסגנון המוזיקלי ואחד מן המסמכים הדוקומנטריים המכובדים ביותר שנעשו על תחום אמנותי. סקורסזה הפיק את שבעת פרקי הסדרה, ביים בעצמו אחד מהם והותיר את כולנו עם השאלה איך יש לו זמן לכל זה.
58. אבל יש לו זמן לעוד אלף דברים אחרים למשל "ג'ורג' הריסון: חי בעולם חומרני", סרטו התיעודי מ-2011 על החיפושית, שקיבלה בזכותו הוקרה קולנועית גדולה פי כמה מזו שלנון, מקרטני ורינגו נהנו ממנה.
59. נוסף לתיעוד של מוזיקאים קאנוניים בפעולה, סקורסזה זכה לשתף איתם פעולה הוא ביים, למשל, את הקליפ ל"Bad" של מייקל ג'קסון, ועשה זאת בצורה מתקדמת יחסית לזמנו.
60. גם כשהוא לא מתעסק ישירות במוזיקה, סקורסזה מביא לידי ביטוי את ידענותו וטעמו המשובח בפסקולים של סרטיו. חובבי הרולינג סטונס חייבים לו לא רק את "Shine a Light", סרט התעודה המשובח בכיכובה של להקתם האהובה, אלא גם את השימוש הקבוע והמענג שלו ב"Gimme Shelter", שהיה לסימן היכר במותחני הפשע שלו.
61. גם מעריצי הקלאש נוטים לסקורסזה חסד, על הכבוד הכפול שהעניק לאליליהם: קודם סיפק להם הופעת אורח ב"מלך הקומדיה", ואז שילב את "Janie Jones" שלהם ב"לגעת במוות", והכיר את הלהקה הבריטית לדור מעריצים חדש.
62. לפני כל זה ולפני כמעט כל מה שנכתב כאן, אין לשכוח שבתחילת דרכו שימש סקורסזה עורך ב"וודסטוק", האפוס התיעודי הענק שהנציח את פסטיבל המוזיקה המפורסם בכל הזמנים.
63. אולי בגלל הכשרתו, גם לאחר שעבר סופית אל מאחורי המצלמה, המשיך סקורסזה לציין את העריכה כתהליך האהוב עליו ביצירת סרט - ורואים את זה. לו ולעורכת הקבועה שלו, תלמה סקומנייקר, אנו חייבים את הקאטים הכי מעוררי השראה בעשרות השנים האחרונות.
64. על אף היותו עכברוש הקולנוע הכי נאמן שיש, סקורסזה זיהה בזמן אמת את התגברות ההגמוניה של הטלוויזיה ביצירה הדרמטית, והיה שותף למה שרבים רואים כאחת היצירות הגדולות של המסך הקטן בשנים האחרונות "אימפריית הפשע" בהפקתו.
65. לא רק מוזיקה - סקורסזה חיבר גם בין קולנוע ואמנות. כפי שהוא עצמו העיד, העבודות של קארוואג'ו הדהדו לא פעם בסרטיו, למשל "רחובות זועמים" או "הפיתוי האחרון".
66. בצד כל זה, סקורסזה הוא אמנם יותר איש של מעשים מאשר של מילים, ובכל זאת יש לו (או מיוחסים לו, לכל הפחות) כמה מן הציטוטים המחכימים ביותר על עבודת הקולנוע, כמו למשל, "לעשות סרט זה כמו לכתוב את 'בעקבות הזמן האבוד' בזמן שאתה משתעשע במכוניות מתנגשות".
67. למרות כל ההישגים האלה, נותר סקורסזה צנוע להפליא, לפחות בהופעותיו הציבוריות, ואנו חייבים לו את הענווה מעוררת ההשראה הזו, שהוכיחה כי גאון לא חייב להיות מטורף ובטח שלא פרימדונה.
68. אז לאור כל זה, אין פלא שהוא השפיע על שורה ארוכה של קולנוענים משמעותיים, כמו למשל ג'ון וו, קוונטין טרנטינו, פול תומאס אנדרסון, דיוויד פינצ'ר, פיטר ג'קסון, ניקולס וינדינג רפן ועוד.
69. ולאחר כל הנימוקים המלומדים הללו, חייבים להוסיף גם משהו שטחי. מדובר, כמובן, בעובדה שאנחנו חייבים לסקורסזה גם את אחד האייקונים המזוהים ביותר של הוליווד הגבות שלו.
70. מעל הכל, אנחנו חייבים למרטין סקורסזה תודה על זה שהוא מרטין סקורסזה.
מה הסרט הכי טוב של סקורסזה? דברו על זה בפייסבוק