פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: ענת ברזילי וורדה רזיאל ז'קונט נותנות לגיטימציה לפגיעה מינית בנשים

      ענת ברזילי רוכבת על פרשת חנן גולדבלט לקידום עצמי, ובדרך דורסת את הקורבנות. ורדה רזיאל ז'קונט נותנת לגיטימציה לתוקפים - למה יש מי שתסכים להיות סוכנת כפולה? - דעה

      רק לפני שבוע כתבנו כאן על שחרורו המוקדם מן הכלא של האנס המורשע והשחקן חנן גולדבלט, והפצרנו שלא לשכוח ולהחליק כל כך מהר את העבירות החמורות שביצע. והנה, רק אמש התבשרנו שארבעה ימים בלבד לאחר מכן, גולדבלט כבר נחת לתפקיד בסדרת הרשת "פנויה מדי" של ענת ברזילי, ולא סתם תפקיד – תפקיד ביוגרפי, חנן גולדבלט בתפקיד עצמו כמורה למשחק שמקיים שיעור פרטי עם שחקנית, שיעור שיש בו סאבטקסט מיני בוטה שלא מנסה להסוות עצמו בכלל. אבל אין כאן עוד סיבה לעסוק בגולדבלט עצמו – גם אם נניח שלאיש יש טיפת מודעות עצמית, והוא יודע שמוקדם מדי כדי לצחוק על הכל, שלא לומר – אף פעם זה לא יהיה מושא קומדיה מוצלח – הרי שהאיש ייקח כרגע מה שייתנו לו. זו זכותו, ולפחות בעניין הזה, אין מה לבוא אל האיש בטענות.

      שחרור חנן גולדבלט מכלא חרמון, נובמבר 2012 (ג'יליס)
      הפעם זו לא רק אשמתו. חנן גולדבלט ביום שחרורו מהכלא לפני שבוע (צילום: ג'יליס)

      הטענה כאן מופנית למקור אחר, אל ענת ברזילי שיזמה ואיפשרה את כל האירוע המביך והדוחה הזה, ועוד דאגה לבחוש בקדירה עד כדי כתיבה ומשחק של קטע בפרק המדובר, בו היא עומדת בשמלה חושפנית מול המורה הדגול למשחק חנן גולדבלט, ושואלת כאילו בפתיינות "שאני אתפשט?". המושג "הקאתי קצת בפה" הומצא עוד הרבה לפני כן, ורק עכשיו קיבל את המשמעות המלאה שלו. נתחיל מזה שאף נערה בת חמש עשרה שהלכה בתום לב לשיעור משחק אמיתי אצל גולדבלט, לא שאלה "שאני אתפשט?" לפני שנאנסה, נמשיך בזה שזה לא מצחיק. לא מצחיק, לא שנון, לא "בקטע אירוני" ולא אינטליגנטי. בדיוק ההיפך. זה באזז-דיגריות מהסוג הנמוך והפתטי מכולם.

      ברזילי, בצעד אופורטוניסטי ומעורר קבס, חשבה שתוכל לקדם את המיזם החדש שלה תוך רכיבה עלוקתית על המהומה שיעורר שחרורו של גולדבלט מן הכלא והתראיינה לערוצים שונים, בין היתר לחדשות ערוץ 2 שם לכאורה סיפקה הסברים, אבל בעצם הרימה לעצמה קמפיין יח"צ ציני. כל השאר הם פרטים לא חשובים בתוך ההקשר הגדול יותר – בסופו של דבר כאשר אומרת ברזילי בראיון במין התחטאות מיתממת "זה מאוד אמיץ שהוא הלך על משהו כל כך לא פוליטיקלי קורקט", היא מכבסת היטב את הצעד שלה עצמה, ותופרת לעצמה אליבי – ובכן, זה לא אמיץ, ובטח שלא "לא פוליטיקלי קורקט". מדובר בטיפשות, אטימות, נצלנות (אבל לא של גולדבלט כפי שהיא טוענת) ורשעות.

      ענת ברזילי (צילום מסך , ערוץ 2)
      אני? אני רק מתעלקת. חנן גולדבלט וענת ברזילי בקטע מסדרת הרשת. (צילום מסך מחדשות ערוץ 2)

      בטיימינג שאי אפשר היה לתסרט כמוהו, מצטרפת אל מצעד האיוולת הזה ורדה רזיאל ז'קונט, שדרנית הרדיו שמחזיקה גם בתואר פסיכולוגית קלינית, ושמנהלת תוכנית עצות למאזינים. רזיאל ז'קונט, כפי שכבר פורסם, התייחסה למאזינה שהתלוננה על תקיפה מינית כ"היסטרית", "אגוצנטרית", תהתה האם היא "לא יוצאת קצת מפרופורציות", והציעה לה לצאת ולשכב עם גברים כדי להתגבר על הטראומה. התגובות כמובן לא איחרו להגיע, ואפשר רק להניח שהאירוע החמור הזה יסתיים צורה משמעתית כזו או אחרת.

      הנקודה היא אחרת, והיא זהה לענת ברזילי כפי שהיא לורדה רזיאל ז'קונט – שתיהן נשים בעמדה ציבורית כזו או אחרת, שתיהן מעניקות לגיטימציה לאלימות מינית, וכנגזרת אלימות בכלל נגד נשים. לא צריך להיות פמיניסטית, או אוטומטית, או אפילו אישה בשביל להבין שכל זה מעוות מהיסוד. תפקיד הסוכנות הכפולות שמנהלות נשים מסוימות הוא לפעמים מטריד ומסוכן עוד הרבה יותר מאלו של הפוגעים הממשיים – בערך כמו הנשים האפריקאיות שאוחזות בילדות כדי שלא יתפרעו או יזעקו בזמן שכורתים להן את הדגדגן. הבגידה היא עמוקה עוד הרבה יותר, ההסכמה שבשתיקה היא צרחה רמה עוד הרבה יותר.

      ורדה רזיאל ז'קונט (Creative Commons)
      לא צריך להיות פמיניסטית או אוטומטית כדי להזדעזע. ורדה רזיאל ז'קונט (צילום: Creative Commons)

      לא ניכנס כאן שוב לעובדה שכל יציאה של נקבה, בכל גיל, למרחב הציבורי חושפת אותה לרמה מסוימת של איום – על אף שזה שריר וקיים. אבל כן צריך לומר את זה – הנשים שאימצו את הקודים הפאלוצנטריים, שפוסטר מגעיל של "מאמי, תבלעי" על קיר בר תל אביבי נראה להן לגמרי סבבה; שמחזיקות בעמדת "יאללה, מה את כבדה?" כשמישהו ראה לנכון שמותר לו לזרוק הערה, או לשלוח ידיים, או יותר מזה; שאולי בעצמן חוו כבר הטרדה מינית כזו או אחרת, וניסו לנרמל את זה, והתחספסו לחשוב שזה לא כזה עניין – הן בעיה משל עצמן, בעיה של ניסיון השתלבות במרחב שאת חוקיו לא הן כתבו, ובכל זאת חתמו עליו בעיניים עצומות.

      הסיבות לא מעניינות, או לפחות אינן העניין המרכזי, אבל סמיכות האירועים מטרידה, מטרידה מאוד. נשים אינן חייבות להיות "לצד נשים" בשל העובדה השרירותית שהן מחזיקות בוואגינה משל עצמן. בתוך מציאות תקינה אין בכלל צדדים, יש מצבים רצויים ומצבים לא רצויים – אלימות מכל סוג, אלימות מינית בפרט, הן רעה חולה ומושרשת מאוד. כל מי שמעודד אותה צריך לשאת בתוצאות ולתת דין וחשבון, וכן – כאשר זה מגיע מצד מי שעשויה להיות בעצמה בקלות יתרה הקורבן הפוטנציאלי לאלימות מינית, חייבים לתהות עד כמה עמוקה ההדחקה, קבלת הדין, ושטיפת המוח שעברנו כחברה.

      עדכון - 14:28

      בשל הביקורות הרבות, באתר Flix הוחלט לגנוז את הפרק בסדרה "פנויה מדי" בו מככב חנן גולדבלט.

      מה אתם חשבתם על ענת ברזילי וורדה רזיאל ז'קונט? ספרו לנו בפייסבוק