פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוסקר 2013: המנצחים והמפסידים הגדולים של הכרזת המועמדויות

      סטיבן שפילברג והקולנוע הישראלי יצאו מחייכים, בן אפלק ודיקפריו יצאו מושפלים. מי ניצח ומי הפסיד בהכרזת המועמדויות לטקס האוסקר הקרוב

      אוסקר 2013: המנצחים והמפסידים הגדולים של הכרזת המועמדויות

      המנצחים הגדולים

      לינקולן

      לאור עיסוקו בנשיא האהוב והצלחתו הקופתית והביקורתית, הביוגרפיה שביים של סטיבן שפילברג גם כך היתה פייבוריט מוביל לסחוף את האוסקר. היום, מעמדה התחזק שבעתיים: לא רק שקיבלה 12 מועמדויות, יותר מכל אחד אחר, אלא שגם צפתה בהתאדות שלושת מתחריה המרכזיים – "כוננות עם שחר", "ארגו" ו"עלובי החיים". כרגע, אלא אם יהיו התפתחויות לא צפויות, נראה די ודאי כי הלהיט יבזוז את הטקס. בשלב זה, כל תוצאה אחרת תהיה סנסציה.

      אופטימיות היא שם המשחק

      הקומדיה הרומנטית המקסימה נרשמה בדפי ההיסטוריה כסרט הראשון מאז 1981 וה-14 בסך הכל שמקבל לפחות מועמדות אחת בכל קטגוריות המשחק – השחקנית הראשית (ג'ניפר לורנס), השחקן הראשי (ברדלי קופר), שחקן המשנה (רוברט דה-נירו) ושחקנית המשנה (ג'קי וויבר). כרגע נראה שיזכה רק בקטגוריה הראשונה, ועדיין זהו הישג יוצא מן הכלל שמבטיח את מקומו בדברי הימים.

      חיי פיי

      סרטו התלת-ממדי של אנג לי עקף במפתיע פייבוריטים כבדים בהרבה בסדר הגודל של "ארגו" ו"עלובי החיים" והתמקם שני במספר המועמדויות, עם 11 כאלה. הוא נרשם גם כרביעי בהיסטוריה בסך הכל שמקבל אזכורים בכל הקטגוריות "הטכניות" – עיצוב הפקה, צילום, אפקטים, עריכה, המוזיקה המקורית, עריכת סאונד ומיקס סאונד. נוסף לכך, הוא גם רק ההפקה החמישית בהיסטוריה שמצולמת ברובה בשלושה ממדים ומקבלת מועמדות בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.

      סביר להניח כי בסופו של דבר, גורלו של "חיי פיי" יהיה זהה לזה של "הוגו" בשנה שעברה – זה שמקבל המון מועמדויות, אבל לא זוכה באף קטגוריה מרכזית. זה לא כל כך נורא, כי לאור כל הסיבוכים ארוכי השנים שליוו את הפקתו, עצם קבלת מועמדויות כה רבות הוא הישג יוצא מן הכלל שמבסס את מעמדו של הלהיט הקופתי והביקורתי כהצלחה בכל קנה מידה.

      חיות הדרום הפראי

      מן הרגע שהסרט דל התקציב ונטול השחקנים המקצועיים התחיל את סיבוב הפסטיבלים שלו, התברר שהוא ניחן במגע זהב המאפשר לו לככב בכל מקום שאליו הוא מגיע – סאנדנס, קאן, לא משנה איפה. הרצף הזה הגיע לשיא באוסקר, עת "חיות הדרום הפראי" התעלה על מתחרים נוצצים בהרבה וקטף מועמדויות בקטגוריות הסרט, הבימוי, השחקנית הראשית והתסריט המעובד. הישג מעורר השראה, שמוכיח שלא צריך מאה מיליון דולר וכוכבים מהיכל התהילה כדי להיות פקטור בעונת הפרסים.

      צוות השחקנים של "המאסטר" – חואקין פיניקס, פיליפ סימור הופמן ואיימי אדמס

      רבים היללו את "המאסטר", רבים לא התחברו אליו, וגם האקדמיה לא. לכן, כפי שהיה צפוי, לא קיבל מועמדות ברוב הקטגוריות המרכזיות, למשל סרט ובימוי. אך השחקנים שלו היו כה מופלאים, עד שהצליחו להתגבר על הסלידה מן העבודה השנויה במחלוקת ובכל זאת לקבל הזדמנות להתחרות על פרסי המשחק. מדובר בחואקין פיניקס (השחקן הראשי), פיליפ סימור הופמן (שחקן המשנה) ואיימי אדמס (שחקנית המשנה), וגם גדולי שונאי היצירה היומרנית לא יוכלו להכחיש שהם הרוויחו זאת ביושר.

      מיכאל הנקה

      הבמאי האוסטרי-צרפתי נחשב כבר שנים לאחד מן הטובים בעולם וגם כבר קטף שני דקלי זהב בפסטיבל קאן, אך מעולם לא זכה לדריסת רגל באוסקר. היום גם זה הגיע, עת התגבר על שמות בסדר הגודל של קוונטין טרנטינו וקתרין ביגלו, וקיבל מועמדות ראשונה בקטגוריית הבימוי. נוסף לכך, "אהבה" פרי עטו הדהים ונוסף למועמדות המובנת מאליה בקטגוריית הסרט הזר, השתחל גם לקטגוריות הסרט הטוב ביותר, השחקנית הראשית (עמנואל ריבה) והתסריט המקורי. אז מי אמר שהאמריקאים מפחדים מסרטים עם כתוביות?

      עמנואל ריבה ("אהבה"), קוואנז'י וואליס ("חיות הדרום הפראי"), אלן ארקין ("ארגו")

      שלושת השחקנים שברו שיאים. ריבה היא המועמדת המבוגרת ביותר אי פעם בקטגוריית השחקנית הראשית – הצרפתייה תחגוג את יום הולדתה ה-86 בדיוק ביום הטקס. וואליס בת התשע, לעומת זאת, היא הצעירה ביותר לקבל מועמדות בקטגוריה הזו, והיתה יכולה להיות הנכדה ואפילו הנינה של מתחרתה.

      ואם כבר מדברים על פערים, הרי שארקין שבר את השיא למרחק הגדול ביותר בין מועמדות אחת לאחרת: 46 שנה עברו מאז היה מועמד לאוסקר על "הרוסים באים, הרוסים באים" ועד שקיבל את הפרגון על "ארגו" (באמצע היה מועמד פעמיים נוספות וגם זכה פעם אחת, על "מיס סאנשיין"). לאור כל זה אין ברירה אלא לשלוף את הקלישאה – לא חשוב הגיל, חשוב התרגיל.

      השחקנים האוסטרלים

      בדרך כלל השחקנים הבריטיים הם אלה שגונבים לאמריקאים את המקומות באוסקר, אבל השנה היתה זו שעתה הגדולה של מושבת העונשין הבריטית לשעבר – אוסטרליה. לא פחות משלושה מיוצאי ארץ הקנגורו קיבלו מועמדות – יו ג'קמן מ"עלובי החיים" בקטגוריית השחקן הראשי, נעמי ווטס מ"הבלתי אפשרי" בקטגוריית השחקנית הראשית וג'קי וויבר מ"אופטימיות" בקטגוריית שחקנית המשנה. ובכלל, זו שנה טובה לשחקנים שאינם אמריקאים: נוסף לכל אלה, יש כמובן גם את ריבה הצרפתייה מ"אהבה" בקטגוריית השחקנית הראשית, את כריסטופר וולץ האוסטרי מ"ג'אנגו" שקיבל מועמדות בקטגוריית שחקן המשנה, ומעל כולם את דניאל דיי-לואיס, יליד לונדון, שצפוי לזכות על תפקידו הראשי ב"לינקולן".

      משפחת סימפסון

      איי קארמבה! סוף כל סוף, לאחר כל השנים האלה ולאחר שגם הסרט העלילתי הארוך בכיכובה לא השכיל לעשות זאת, המשפחה הצהבהבה מגיעה לאוסקר. זאת, הודות ל"The Longest Daycare" בכיכובה של מגי סימפסון, שקיבל מועמדות בקטגוריית סרט האנימציה הקצר.

      פיראטים!

      סרט הפלסטלינה הנהדר של אולפני אארדמן הבריטיים לא הצליח בקופות (גם לא בארץ), ובכל זאת השתחל לחמישיית המועמדים בקטגוריית האנימציה. זאת, על חשבון שוברי קופות בסדר הגודל של "מדגסקר 3", "שומרי האגדות", "עידן הקרח 4", "מפלצת של מלון" ועוד. הלוואי שזה יגרום לעוד אנשים לראות אותו בצפייה ביתית.

      סרטי שלגיה

      שני עיבודים לאגדת שלגיה הגיעו השנה לבתי הקולנוע – "מראה מראה" ו"שלגייה והצייד". הראשון ספג כישלון קופתי, השני ביקורתי, ושניהם פחות או יותר הושלכו לפח הזבל של ההיסטוריה. אך כל זה לא מנע מהם לקבל משהו שסרטים אחרים, טובים ומהוללים בהרבה לא השיגו – מועמדות לאוסקר. במקרה של שניהם, הדבר קרה בקטגוריית עיצוב התלבושות ההזויה, שבה אף פעם לא לוקחים בחשבון את האיכות או היוקרה של המועמדים, אלא רק את, ובכן, עיצוב התלבושות.

      הדוקו הישראלי

      ולסיום, כמובן, גם תעשיית הדוקו הישראלית יצאה מן הכרזת המועמדויות כשידה על העליונה. מעט סרטים תיעודיים שאינם דוברי אנגלית היו מועמדים לאוסקר לאורך ההיסטוריה, ובשנה אחת הצליח הקולנוע כחול-לבן להכניס שניים כאלה – "חמש מצלמות שבורות" ו"שומרי הסף". עכשיו, כמובן, כבר מתעוררים אלה שמכריזים בפייסבוק כי הם קיבלו את הכבוד הזה רק כי הם אנטי-ישראליים, ושבלי הכיבוש לא היה לנו סיכוי, ושהאוסקר בכלל משעמם ולא רלוונטי וכיוצא בכך. אין ספק, פסלון אחד בטוח כבר מגיע לנו – חוסר הפרגון הטוב ביותר.

      המפסידים הגדולים

      עלובי החיים

      נכון, המיוזיקל אוזכר שמונה פעמים בהכרזת המועמדים, אבל זה מאכזב עד מאוד לאור הציפיות, שבין השאר חזו כי הפקת הענק תקבל 14 כאלה ותשווה את השיא למספר המועמדויות הגדול אי פעם. נוסף לכך, "עלובי החיים" גם לא נוכח בקטגוריית הבימוי, מה שמחסל למעשה את סיכוייו לזכות באוסקר לסרט הטוב ביותר.

      בן אפלק

      ההדרה של אפלק מקטגוריית הבימוי היא באמת אחת ההפתעות הגדולות של השנים האחרונות – הרי "ארגו" אהוד על האקדמיה, ולאורך השנים אין דבר שחבריה אוהבים יותר מאשר לפרגן לשחקן שצמח להיות קולנוען, אז מה קרה? ואיך זה שאישיות כה מדוברת ומקושרת איבדה את מקומה לטובת שמות בסדר הגודל של בן צייטלין ומיכאל הנקה? נראה שהיתה השנה כוונה להעביר מסר בעד קולנוע עצמאי ואישי על חשבון זה המסחרי וההוליוודי, והכוכב-במאי נפל לכך קורבן.

      כוננות עם שחר

      המותחן של קתרין ביגלו על המצוד אחר בן-לאדן ככל הנראה נפל גם הוא קורבן – במקרה זה, לסקנדל האופף את הדרך שבה הוא מציג עינויים של טרוריסטים. בהתאם לכך, קיבל פחות מועמדויות מהצפוי (רק חמש), הודר מקטגוריית הבימוי ונעלם למעשה מהמירוץ לפרס הסרט הטוב ביותר. כעת יסתפק בקרב בקטגוריית התסריט המקורי, שם הוא עדיין פייבוריט.

      סקייפול, ההוביט, עלייתו של האביר האפל, מחוברים לחיים

      הארבעה האלה היו מן הלהיטים הקופתיים הגדולים של השנה, אבל לא הצליחו לתרגם את אהדת הציבור למועמדויות משמעותיות. "סקייפול" קיבל חמש מועמדויות, אבל בקטגוריות שוליות למדי, ולא הגשים את חלומו להיות הראשון בסדרת ג'יימס בונד שמשתחל לקטגוריית הסרט הטוב ביותר. "ההוביט", בניגוד לסדרת "שר הטבעות", לא הצליח להשתחל למגרש של הגדולים וזכה רק לשלוש מועמדויות, אף אחת מהן לא בקטגוריה מרכזית – איפור ועיצוב שיער, עיצוב הפקה ואפקטים. לכל הפחות, מצבם טוב מזה של "עלייתו של האביר האפל" ו"מחוברים לחיים", שלא קיבלו ולו מועמדות אחת.

      ליאונרדו דיקפריו, ג'יימי פוקס וסמואל ל.ג'קסון ("ג'אנגו"), הלן מירן ("היצ'קוק"), מתיו מקונוהיי ("מג'יק מייק"), ג'ון גודמן ("ארגו" ו"הטיסה"), מריון קוטיאר ("חלודה ועצם")

      כל אלה שמות גדולים, חלקם כבר זכו באוסקר. כולם הוזכרו כמועמדים אפשריים לקטגוריות המשחק והיו במירוץ עד הרגע האחרון – אבל כולם הודחו ממנו בסופו של דבר, לעתים לטובת שחקנים אלמוניים בהרבה.

      המתח לקראת הטקס

      בטווח הקצר ההכרזה עצמה היתה מלאת הפתעות, אבל לטווח הארוך היא הוציאה מעט את העוקץ מהתקופה שלפני הטקס, שכן כעת נראה כי תוצאותיו די ברורות: "לינקולן" ייקח את פרסי הסרט, הבמאי, השחקן הראשי, שחקן המשנה והתסריט המעובד, "אופטימיות" את פרס השחקנית הראשית, "עלובי החיים" את פרס שחקנית המשנה ו"אהבה" את פרס הסרט הזר. בעיקרון, אין לקהל האמריקאי סיבה לכסוס ציפורניים.

      אך לפחות לקהל הישראלי אין על מה להתלונן, שכן קטגוריית הדוקו צמודה ושקולה אי מפעם. "חמש מצלמות שבורות" ו"שומרי הסף" יהיו במירוץ עד הרגע האחרון. הקרב יוכרע בפוטו-פיניש, ומן הסתם עד שנגיע לזה, יתעוררו שלל שערוריות סביב שני הסרטים הפוליטיים. בקיצור, למרות הכל, אוסקר 2013 עדיין יהיה מעניין יותר מהבחירות לכנסת.

      ישראל בדרך לאוסקר עם "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות"
      רשימת המועמדים המלאה לאוסקר: "לינקולן" המנצח הגדול
      מה דעתכם על רשימת המועמדים? ספרו לנו בפייסבוק