לרגל העונה השנייה: "גירלז" היא הדבר האמיתי

באווירת מערכת הבחירות שאנו נתונים בה – אם הסדרה "גירלז" (או "בנות" אם מתעקשים ממש), היתה קמפיין לבחירות, הטיקט שלה היה "אמיתי". "גירלז" היא אולי לא החיים באוקלהומה או טבריה, אבל היא דומה למדי לחיים בעיר גדולה, צפופה, מנוכרת, מאוהבת בתרבות הצעירים של עצמה, שמתוכה מגדירים את "הדבר הלוהט הבא". אז הדבר הלוהט הוא "גירלז", אם בלוהט אנחנו מתכוונים למלוכלך, מבולגן, מייאש לפרקים ומנסה למצוא משמעות בעולם שבו רוב המשמעויות כבר רוקנו מתוכן.

גם אם אפשר להתווכח על מידת האמיתיות של "גירלז" לעומת החיים, הרי בהשוואה לייצוגים טלוויזיוניים אחרים, היא יוצאת הקרובה ביותר למציאות. את הבדיקה אפשר לעשות בכל מה שנוגע לסעיפים הכי בסיסיים של החיים כמו סקס, מערכות יחסים, אוכל וכסף. פירמידת הצרכים של מאסלו – הנה אנחנו מתחילים.

הסקס ב"גירלז" הוא כזה שגם אנחנו חווים לפעמים – הוא גם עקמומי, לא תמיד מתאים, לא נוח, בטח שלא פוטוגני. סצינת הסקס הלא נעימה לצפייה מהעונה הראשונה, בה אדם, הספק יזיז ספק חבר, קושר את האנה על הספה שלו ומשאיר אותה לשכב כמו רולדת בשר עירומה עד שיחזור, נראית כשיא של עלבון לצופה המתייסר. אבל היא לעומתו, לא חווה זאת באותו האופן, וכמו בחיים תחושות ההשפלה או ההחמצה מאחרות לחלחל. גם סצינות סקס אחרות ב"גירלס", כמו בכלל היחס לגוף ולגופניות, אינן מיופייפות ובטח שלא קדושות. לעומת הדימויים המעוותים של סדרות אחרות ואפילו "סקס והעיר הגדולה" שנשאה לכאורה בגאווה בשמה את העיסוק האובססיבי בו – "גירלז" היא קרובה יותר לדבר האמיתי. אם להשוות את סקס חזיות התחרה של קארי בראדשו וחברותיה, זה שלא מראה אף חלק גוף שלא עבר עינויי יוגה, המסת צלוליטיס וחיטוב, לסקס האנושי והלא-מושלם במפגיע - ברור איזה מהשניים קרוב יותר לחיים.

לינה דאנהם לא מתעסקת ממש באוכל ב"גירלז", בה במידה שכולם דווקא כן מתעסקים בגופה הרחוק מלעמוד באסתטיקת הדוגמניות. בזמן שמערימים על חשיפת הגוף התכופה שלה בסדרה כל מיני קריטריונים של פמיניזם או התרסה, היא פשוט חיה את חייה, בלי לעשות יותר מדי עניין. הגישה של דאנהם פשוטה – מי שאוכלת משמינה, מי שעסוקה בלספור קלוריות לא. כך דמותה של האנה אותה היא מגלמת, נתפסת כשהיא אוכלת לא מעט, ובלי להפוך את זה לדבר שדורש התערבות או מייקאובר.

כל הנאראטיב התלוש של "בנות גילמור" למשל, בו לורליי ורורי, האם והבת הדקיקות, לכאורה בולסות בתיאבון בריא המבורגרים, צ'יפס, גלידות ושאר כולסטרול רע, אבל נשארות לנצח חטובות, הוא זה שהתרגלנו לצרוך. אנחנו רגילים לדמויות שלאכילה הטלוויזיונית שלהן אין שום ביסוס מציאותי, או כאלו שבכלל לא מערבות מזון בסדר היום הדרמטי שלהן. דאנהם לא הופכת את השמנמנה לסיידקיק של הסדרה שלה, לא מערימה עליה תכונות ליצניות או חוסר ביטחון כרוני, ולא מלעיגה אותה. מאוד יכול להיות שזה כיוון שזו היא עצמה שמגלמת אותה.

ה-99% מוטרדים מכסף, מוטרדים מזה ברמה היומיומית. גם דמויות טלוויזיוניות – בעיקר מאז המשבר הכלכלי האחרון בארצות הברית - עוסקות בקשיים הכלכליים שלהן ובמה הן עושות כדי לפתור את הבעיה הקיומית המנקרת הזו. בעוד שגיבורי "העשב של השכן" ו"שובר שורות" פנו להתחכך בעולם הפשע כדי להתפרנס – הדמויות של "גירלז" למשל, עושות פחות או יותר מה שצעירים מסביב לגלובוס עושים – ממלצרים קצת, מחלטרים קצת, מנסים שלא להתפשר לגמרי על החלום, לוקחים כסף מההורים וגרים בדירות מחורבנות.

ללינה דאנהם אין דמויות שנולדו לכסף, הצלחות כלכליות מיסטיות, או התערבויות קארמטיות שמצילות את הגיבורים מעצמם. להבדיל מ"מגרש ביתי" למשל - שם ברוק דיוויס מקימה בגיל 20 את אימפריית הביגוד שלה, מאבדת את נכסיה ושוב מתרוממת מההריסות בקלילות כאילו אין הלוואות בריבית קצוצה בעולם – גיבורי "גירלז" כנראה ימשיכו להסתפק בעולם הפרילאנס בשביל הנשמה, והבאריסטה בשביל השכר דירה.

מערכות יחסים הן מה שמבחוץ תמיד נראה אותו הדבר, ומבפנים נחווה כאילו מדובר בחד קרן יוצא דופן. מערכות יחסים זוגיות מתוסרטות יכולות לעבור עליות ומורדות, אבל תמיד יהיה בהן את אותו אלמנט מלאכותי שהחיים נועדו לחקות ולא להיפך – מחוות גרנדיוזיות, זרי פרחים, גג עמוס נורות חג מולד.

אם להתייחס לתוכנית שביססה את עצמה על גילויי עריות חברתיים כמו "חברים", שבה כמעט ושלא היה צירוף זוגות שלא התרחש – אפילו המשברים היו מתוקים ונפתרו תמיד בלי להשאיר שריטה ובסופו של דבר – כל מערכות היחסים נראו אותו הדבר. "גירלז" לא נופלת לפחים שטלוויזיה אוהבת להציב – יחסים מסתיימים, לפעמים בשרירותיות. בני אדם לא מתאהבים באותו הקצב, הם לא יודעים מייד אם זו כן או לא אהבת חייהם וכן הלאה. בסיום העונה הראשונה של "גירלז" קיבלנו את סגירת המעגל עם תחילתה – האנה נפרדת מאדם שרוב מה שהפך אותו למרתק בעיניה היה חוסר מושגותו, וכשיחסי הכוחות מתהפכים הקסם נעלם. יותר אמיתי מזה, אין.

העונה השנייה של "גירלז" תעלה בישראל בערוץ yes Oh הערב (רביעי) בשעה 22:00

סיכום העונה הראשונה של "גירלז": לא רק להיפסטרים נרקסיסטיים

לא יכולים לחכות לעונה השנייה של "גירלז"? ספרו לנו בפייסבוק