פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפרק הראשון של "גירלז" נראה כמו חיקוי של העונה הראשונה

      אחרי שהעונה הראשונה גרפה כל כך הרבה הערכה ופרסים, "גירלז" מתחילה ברגל שמאל עם פרק מתפנק, אגוצנטרי ומשוחקק שמחזק את כל הביקורת השלילית על הסדרה

      אולי המדויק והאכזרי ביותר היה פשוט להדביק כביקורת לעונה החדשה של "גירלז" את המילים של מאיר אריאל בשיר "קוצים ב'". הוי, לינה דאנהם, איך קרה שאת נראית כמו החיקוי של החיקוי שלך? לא קצת מוזר לך כך? לנו, אוהבייך שנשבעו בשמך והגנו על כבודך ומצאו סיבות ופרשנויות ולפעמים גם תירוצים בשבילך, לנו בטח שמוזר כך. רק רגע אחרי הזכייה המפוארת בגלובוס הזהב, כשעוד הרענו ליוצרת הצעירה שחצבה לעצמה נישה משלה, ונעלבנו בשמה מהאוורד סטרן גס הרוח שכינה אותה "ילדה קטנה ושמנה" – רק רגע לאחר מכן, והפרק הראשון של העונה השנייה של "גירלז" כבר הוציא את הרוח מהמפרשים.

      לא מדובר באיזו אכזבה מהדהדת, רק מין פגישה עם מי שהיתה החברה הכי טובה בתיכון למשל, וזכרת אותה מצחיקה ומבריקה ומיוחדת, ואז בפגישה מחודשת מסתבר שהברק דהה, והיא לא כזו שנונה ונהדרת וחד פעמית. פרק סיום העונה הראשונה הצליח לעמוד בפני עצמו כמעט כסרט אינדי קטן, מהודק ומשובח – כל סצינה בו השתרשרה מהסצינה הקודמת מבלי שיהיה שקוף ומובן מאליו, כל סצינה נחתכה במקום הנכון, השילוב המסוים של דוק סוריאליסטי או פנטסטי שעטף את כל הפרק הזה וריכך מעט את הקצוות החדים שלו. זה באמת היה מופת זעיר לסגירת עונה.

      אחרי שעזבנו את הבנות בשיאן, שובר את הלב להיפגש איתן שוב כשהן לא במיטבן, והתנופה מסוף העונה הקודמת לא נושאת את הפרק הראשון הנוכחי רחוק מספיק. האנה (לינה דאנהם) מרגישה אשמה על שאדם אותו נטשה ונדרס על ידי משאית, מרותק לביתו. אשמה, אבל לא עד כדי כך שתחדל מלהיות עסוקה בעצמה. שושנה (זושיה מאמט), נוירוטית מתמיד כשהיא מנסה להצהיר שאיבוד הבתולים שלה למי שלא הפך לבן זוג רומנטי, לא מרסק את זהותה. מארני (אליסון וויליאמס) שחטפה כאפה לאגו, מפוטרת מעבודתה ומתקשה למצוא מי היא עכשיו ללא בן הזוג שהיה לה. ג'סה (ג'מיימה קירק) שיכורה מאקסטזת הפנטזיה הרומנטית שבנתה לעצמה בנישואי הבזק למי שאינה באמת מכירה. ולמרות שבבנות עסקינן, מוכרחים להכניס לרשימה גם את אדם (אדם סקלר) שמאבד את הפאסון הלא נגיש, לא מתרגש, לא פנוי רגשית, שלו אל מול האנה, ומידרדר אל דיכאון ואובדן גאווה עצמית.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מתוך "גירלז" (צילום: יח"צ)

      בעצם כל הדמויות מתעסקות בעצמן, ממש כמו בעונה הראשונה, אלא שעכשיו העיסוק הזה נדמה יותר שטחי וכזה שפחות שואל שאלות עומק על יחסים, זהות, אהבה, עצמאות, דימוי עצמי ואינדיבידואליות כפי שהצטיירו מהעונה הראשונה. פתאום נדמה שמדובר יותר בנרקיסיזם ופחות בניסיון אמיץ וכן לבוא חשבון עם הדור שלא מוכן לשלם את המחיר. בעיקר מורגש מהפרק הזה, שחסרה בו המודעות היתרה שהפכה את העונה הראשונה למבריקה באמת – כאשר דאנהם דאגה תמיד לשלב מול העיסוק האובססיבי ב?עצמי, את מי שיחזיק מראה בהירה ואכזרית שתחזיר לפרופורציות.

      העונה השנייה נפתחת בפרק שיש בו בעיקר גחמות, איזו התפנקות אגוצנטרית, ואולי פשוט הוא עובד במתח נמוך מהפרק האחרון הזכור לטובה. חייבים להודות שלמרבה ההקלה והשמחה, בפרקים הבאים הדברים משתפרים מאוד."גירלז" עדיין בולטת לטובה בים התוכן הסתמי למדי, ויש בה את אלמנט הז'ה נה סה קואה שהופך אותה לבאמת יוצאת דופן ולא רק למיוחדג'ת. אולי רק נדמה היה שלינה דאנהם יכולה להישאר בלתי נגיעה מול כל ההתפעלות וההכרה שהיא גרפה בפרויקט הטלוויזיוני האמיץ והאישי והחושפני הראשון שלה. מתחשק קצת לנער אותה, להתחנן, או לעשות כל מה שזה לא יהיה שצריך כדי שלא תתפתה לשחקק את מה שהיה טבעי כל כך בעבר, שלא תהפוך למותק של כולם ותישאר רק של עצמה, ובעיקר – שלא תהפוך, בבקשה, שלא תהפוך להיות החיקוי של החיקוי שלה.

      "גירלז" משודרת ב-yes Oh בימי רביעי בשעה 22:00

      מה אתם חשבתם על העונה השנייה של "גירלז"? ספרו לנו בפייסבוק

      לרגל העונה השנייה: "גירלז" היא הדבר האמיתי