"מת לחיות ביום טוב" יכול לשמש כר פורה לדיון בנושא הסבוך של המתת חסד. במקרה הזה, המתת חסד של סדרות קולנועיות. "מת לחיות" היתה סדרה אייקונית ואהובה של שלושה סרטי אקשן, שהיתה צריכה למות בכבוד עוד בשנות התשעים. כשיצא לפני כמה שנים הסרט הרביעי, כבר אז זה נראה כמו הארכת חיים באופן לא טבעי. הסרט ההוא לא היה מוצלח במיוחד בתור סרט "מת לחיות", אבל היו בו סצינות אקשן מוצלחות וגרנדיוזיות יותר מאי פעם. זה בהחלט לא היה הרגע הגדול בתולדות הסדרה, אבל זה לא היה סרט נורא להעביר איתו את הזמן. ועכשיו, זה. "מת לחיות ביום טוב" הוא הסרט שאליו סדרות סרטים אחרות צריכות להצביע ולהגיד ליקיריהן: "אם פעם יקרה לי משהו רע, אני רוצה שתבטיח שתהרוג אותי. רק אל תיתן לי להפוך ל... זה".
"מת לחיות ביום טוב" הוא גרוע. הוא לא גרוע ביחס לסטנדרטים של סדרת "מת לחיות", או ביחס לסרטי ברוס וויליס, או ביחס לסרטי אקשן - הוא גרוע - נקודה. ג'ון מקליין נוסע לרוסיה כדי לחפש את הבן שלו, שהסתבך שם ונכנס לכלא. הבן (ג'יי קורטני), מתברר, הוא סוכן CIA שנמצא באמצע מבצע חשוב לחילוץ איש חשוב א' ומציאת ראיות נגד פוליטיקאי מסוכן ב', אבל נוכחותו של אבא מחרבשת הכל, ואז כולם יורים ומכוניות מתהפכות ויש פיצוצים. כבר כאן מתבררת הבעיה הראשונה של הסרט, שבדיעבד היא הבעיה הקטנה ביותר שלו: אין שום דבר בתיאור העלילה הזה שנשמע כמו סרט "מת לחיות".
אלמלא המילים "מקליין" ו"ייפי-קא-יי מאדרפאקר" היו מוזכרות בסרט, לא היה שום דבר מת לחיות-י בסרט. "סרט-אקשן-גנרי-עם-ברוס-וויליס מס' 311 ביום טוב" היה שם מדויק יותר. מה שמבדיל בין "מת לחיות" לבין כל סרט אקשן אחר הוא הגישה וההומור של ג'ון מקליין, אבל כאן הוא לא עושה שום דבר חוץ מלזעוק "ג'יזס!" כל דקה ו"אני בחופשה!" פעם בעשר דקות (הערה לג'ון: לא, אתה לא. זוכר, בתחילת הפיסקה הזאת? הגעת למוסקבה כדי לחלץ את הבן שלך, לא לחופשה. הסניליות כבר פגעה בך?).
הבעיה הגדולה של הסרט היא לא שהעלילה היא אידיוטית, אם כי היא בהחלט מאוד אידיוטית. הקנוניה המסובכת ומרובת הטוויסטים שלא לצורך חסרת כל שמץ של הגיון ונשענת כולה, נדמה, על צירופי מקרים בלתי אפשריים. הסרט שובר שיאים בתחום הבלתי-פגיעות של הגיבורים: זה כבר לא חדש שבעוד רעים יוצאים מכלל פעולה אחרי יריה אחת, גיבורי סרטים יכולים לספוג שלושה כדורים בכתף ואחד בצלע ולהמשיך במרדף כאילו כלום. אבל כאן, כשאת אחת הדמויות משפד מוט ברזל בעובי של גזר בתוך הבטן, ורגע אחרי שהוא נשלף החוצה היא אומרת "יאללה לדרך" וכולם ממשיכים בריצות וקפיצות אפילו בלי לטרוח לעשות פרצוף של "איי כואב" שלא להזכיר תחבושת אישית או מוות מאיבוד דם בתוך שש דקות - אפילו מוחות שכובו היטב בכניסה לקולנוע עשויים לזעוק שאולי מישהו לא חשב על הפרטים עד הסוף.
הבעיה הגדולה של הסרט היא גם לא התסריט. מה שאמור להחזיק את הקטעים שבין יריה אחת לאחרת בסרט היא היחסים בין מקליין ג'וניור וסיניור. אבל הסרט נראה כאילו הוא צולם על פי תסריט שבו כל הקטעים האלה נשארו ריקים, עם הערה "להכניס כאן איזה בולשיט על יחסי אבא ובן". משבר היחסים בין מקליין ובנו הוא הגנרי ביותר בתולדות הקולנוע: האבא, לא תאמינו, לא היה בבית כדי לראות את הבן שלו גדל, כי הוא עבד כל הזמן ("חשבתי אז שלעבוד כל הזמן... זה דבר טוב", ברוס וויליס מדקלם ללא בושה שורה שהיתה גורמת להרחקה מיידית של הכותב מכל טלנובלה יומית). הבן קורא לאב בשמו הפרטי במקום לכנות אותו "אבא". מדהים. מעניין איך זה ייגמר.
אבל, יזעקו הטוקבקיסטים ובצדק, אנחנו לא מגיעים לסרט "מת לחיות" בשביל העלילה ולא בשביל הדיאלוגים ולא בשביל יחסי אב ובן. אנחנו מגיעים בשביל האקשן. וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הגדולה באמת של הסרט: האקשן מסריח. לבמאי ג'ון מור אין שמץ של מושג איך לצלם או איך לערוך אקשן, ולכן הוא נצמד לכלל הקבוע של במאים חסרי יכולת של העידן: אם אין לך משהו אחר לעשות נענע את המצלמה בכוח. נקודת השיא של הסרט היא מרדף מכוניות ענק שמתרחש דווקא בתחילתו, שבו נראה כאילו היוצרים קיבלו תשלום פר מכונית הרוסה. יש פה הרבה מכוניות שעפות על, מעל, מתחת, לצד ודרך מכוניות אחרות. צריך להודות: כל אחד מהצילומים האלה הוא יפה כשלעצמו, במובן הפורנו-הרס של העניין, אבל מעיבה על כך העובדה שבשיא הכנות, אי אפשר להבין אפילו מי בכלל רודף אחרי מי. כך גם בהמשך: סצינות האקשן בסרט נראות כמו מונטאז' של אנשים יורים ודברים מתפוצצים, בדרך כלל באנימציה ממוחשבת גרועה, ובלי קשר נראה לעין בין שוט אחד לזה שאחריו.
אילו היה לסרט הזה שם אחר, הוא לא היה גורם הרבה נזק: סתם עוד סרט מחורבן שאף אחד לא ישים לב אליו, וכנראה ייצא ישר לדי-וי-די. ברוס וויליס עשה כבר הרבה כאלה, ואנחנו סולחים לו כל עוד מדי פעם הוא מביא איזו יציאה כיפית כמו "RED". אבל מכיוון ששמו של הסרט מתחיל ב"מת לחיות", יהיה קשה למחוק אותו מדפי ההיסטוריה. הוא יהיה כתם שחור על שמה של הסדרה לעולמים. אם יש לכם אהדה כלשהי לסדרת " מת לחיות", הולך להיות לכם יום ממש רע.
ועדיין, ברוס וויליס הוא מכוכבי האקשן הכי רלוונטיים שפועלים כיום
מה אתם חשבתם על הסרט? ספרו לנו בפייסבוק