לא פשוט לכלי התקשורת לסקר את פרשת עמנואל רוזן. לא פשוט לעיתונאים שעבדו לצדו במועדון הגברים שהוא התקשורת הישראלית, לשבת כעת בפאנלים אל מול המצלמות ולעסוק בחבר שאולי סרח, ואולי לא סרח, אבל בטוח התנהג באופן שהוא לכל הפחות מסריח. לכאורה. לא פשוט, אבל חייבים. וכך קרה שחבורת הגברים של "אולפן שישי", בהנהגתו המבישה (על כך בהמשך) של דני קושמרו אירחה את חברת הכנסת הטרייה מרב מיכאלי, לשיחה על רגע, על מה בעצם? היא באה לדבר על הטרדות מיניות, על עולם שחוקיו אפורים ומורכבים. הם רצו שהיא תדבר על עמנואל רוזן, שתשב על כסא הנאשמים ותסביר להם, לחבר'ה שלו, למה שופכים את דמו.
מוקפת בחמישה גברים (קושמרו, משה נוסבאום, רוני דניאל, אמנון אברמוביץ' ונחמיה שטרסלר), ישבה מיכאלי וניסתה, באופן הברור והחד ביותר להידרש למקרו לבעיה האינהרנטית שנטועה עמוק בתוך החברה שלנו. להם זה פחות התאים. "אני כידוע לא באתי לדבר על עמנואל רוזן כי אני לא שמה את עצמי כבוררת, או שופטת, אני לא מכירה את החומרים ואני לא בעמדה לעשות את הדבר הזה", אמרה מיכאלי. קושמרו הקשה עליה: "את זו שהובילה את הקו נגד הטרדות מיניות". בואו נתעכב רגע על המשפט הזה ועל כמה שהוא מטופש. הטרדה מינית מנוגדת לחוק, מר קושמרו - האם היית אומר למרואיין "אתה זה שהוביל את הקו נגד אונס"? בואו נניח שקושמרו נפל בלשונו על שום שהיה נסער. נניח.
אבל זה המשיך. "יש מישהו שנמצא בבית כבר שבוע, שלא נמצא בעבודה ודמו נשפך...הרי כל הפרשה התפוצצה לפני שבוע ב'הארץ'..", דרש קושמרו בלהט, מחכה למיכאלי שתגיב. בואו נתעכב גם על זה לרגע. האם אתם יכולים להעלות על דעתכם את קושמרו אומר את אותם הדברים בדיוק על הנשיא קצב? כל עוד מדובר כמובן בשלבים הראשונים של התפוצצות הפרשה? סביר להניח שלא. פרשיות מהסוג הזה הן דלק שכולו רייטינג צהוב משכר וטוב. אנחנו כאן בתקשורת מתים על זה. ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת. אבל כשזה קשור למישהו משלנו? נו, אז זה כבר יותר קשה. "אפילו במשטרה נשמעת ביקורת בנושא הזה", המשיך קושמרו. מיכאלי התחילה לענות, וסופר רוני דניאל נזעק לזירת התאונה, לא נותן לה להוציא מילה מהפה ומחדד את השאלה באמירה שהפכה את כל הסיטואציה לצורמת עוד יותר: "האם נראה לך שמשפט השדה הזה, משפט הרחוב הזה הוא משהו שנכון לו להתקיים?". מתי גידלו דניאל וקושמרו מצפון ממורק כל כך ונפש רגישה כל כך למצעד ההשפלה שמעבירה התקשורת כל מי שנקשר בו קצה קצהו של חשד? מיכאלי, אגב, סירבה להיכנס לדיון הזה, ושבה וחזרה, בדבקות מעוררת השתאות ממש, לנהל דיון בוגר, שקול ואחראי.
"חברים, לא נעים לי לבאס לכם את המסיבה", הבהירה מיכאלי והחלה קוראת מתוך ספר החוקים את החלק הנוגע להטרדה מינית. "'הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי איננו מעוניין בהצעות', זה כולל סמסים, זה כולל אמירות במשרד.." הו-אז הצטרף לדיון נוסבאום שקטע אותה ואמר: "את ידעת שזה היה שם?" כשהוא מחזיר את הדיון לרוזן, מתעקש להבין בדיוק אם ואיך הוא נהג לסמס לבחורות. מיכאלי שוב סירבה להיגרר והוא בתגובה הזדעק: "אז על מה אנחנו מדברים פה?" קושמרו מיהר להצטרף ולנזוף בה: "למה את משתדלת לא לעסוק בסיפור עצמו? להרחיק את עצמך ממנו?". למה? כדי שלרגע אחד לא נעסוק בצהוב ובמשחק הטלת הרפש במסגרתו באתם לחפש אשמים: מי העליב את החבר שלנו עמנואל? כדי לא לנסות לפתור את הסתירה הפנימית האגרסיבית שבהתנהלות שלכם. יורים ובוכים. מתלוננים על משפט שדה, על דם שנשפך, ובאותה נשימה מנסים בכל הכוח להוציא אמירה שתלבה את האש שבוערת מעל ראשו של רוזן מחברת הכנסת מיכאלי, הפמיניסטית שכולם אוהבים לגלגל מולה עיניים.
מיכאלי ניסתה לדבר על מציאות שבה מתקיימות נשים בחברה הישראלית. מציאות שבה אין אשה שלא חוותה על בשרה מחמאה מעט ישירה מדי, חיזור מיותר, אמירה לא עניינית. לא כל דבר הוא טראומה, לא כל אקט הוא אונס, ובכל זאת, יש לא מעט דפוסי התנהגות שבשגרה שצריכים להיפסק כי הם לא הוגנים כלפי נשים. אבל אז הגיע סופר רוני דניאל, עם המשפט הלא ייאמן: "הן לא כאלה נשים מסכנות וחלושות, הן חזקות ויודעות מה הן רוצות" והוכיח שהגברים של "אולפן שישי" זקוקים למרב מיכאלי שתסביר להם כמה הם שובינסטים.
מיכאלי יצאה מהדיון הזה אשה חזקה שמנסה (ומצליחה כנגד כל הסיכויים) לנהל את הדיון כמה רמות מעל השיח המתלהם הצהוב הקבוע, וזכתה לתגובות של טוקבקיסטים מצד קושמרו, דניאל ונוסבאום. אנחנו יצאנו עם תחושה חמוצה של בחילה.
דעה: ההתנהלות של הדס שטייף בפרשת עמנואל רוזן היא אסון לדמוקרטיה
כך ניסינו לשכנע את עמנואל רוזן לדבר איתנו
מה אתם חשבתם על הדיון? דברו על זה בפייסבוק