פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העונה השנייה של "דייט בחשיכה" - למה זה טוב?

      הסיבה היחידה ש"דייט בחשיכה" קיימת היא כדי להוות מסלול הכשרה למתמודדי ריאליטי שמתכוונים לעשות מזה קריירה, וכדי שלא נטעה לחשוב שיש אהבה בעולם

      העונה השנייה של "דייט בחשיכה" - למה זה טוב?

      אם יש משהו ש"דייט בחשיכה" מצליחה לעשות זה לגרום לצופה הסביר לרצות להזדכות על כרטיס החבר שלו במין האנושי. אהבה? הצחקתם. בקושי אנושיות. אי אפשר לקחת ברצינות את "דייט בחשיכה", גם עם מוזיקת האורגנית הריצ'רד קליידרמנית ברקע, שמנסה לדחוק בנו להאמין שהנה הנה תיכף זה קורה – שתי נשמות זכות מוצאות זו את זו ואור נוגה של יופי טהור שוטף את האופק והמסך. אנחנו נצטרך הרבה יותר מעורך מוזיקלי בשביל להאמין שלזה ולאהבה יש איזה שהוא קשר מרוחק.

      בפועל מה שאנחנו מקבלים זה דגימות גרועות של האנושות – ולא שהן גרועות במיוחד, אלא שהן האדם הממוצע שמוצא עצמו שטוף בתשוקת ה"אמא רואים אותי בטלוויזיה". וכך קיבלנו את הגר הכוסית (היא אמרה), שהתחביבים שלה הם בנים, נחשים, מיטות ועוד דברים שמזכירים פאלוס; דפנה הבלתי נסבלת (אנחנו אמרנו), שהיא לטענתה "כל מה שגבר מחפש", אם מה שהוא מחפש במקרה זה סירוס בסכין יפנית חלודה; ואודליה שיש לה שלל פתגמים חמוצים לתיאור גברים שהולכים ולא חוזרים, וחרדה משתקת מבגדי ים ספידו הגורמת לה להימלט. מעייף מאוד, ואלו היו רק הנשים שהגיעו לחפש אהבת אמת בטלוויזיה בחדר חושך.

      דייט בחשיכה (צילום מסך)
      נראה איך את מריחה באוזן. מתוך "דייט בחשיכה" (צילום מסך)

      הגברים לא היו הרבה יותר טובים, אבל לפחות בפרק הזה לעומת הליהוקים הנשיים, הם זהרו כפנינים בקרקעית אוקיינוס מזוהם. שחר עורך הדין הלא-בראד-פיט (הוא אמר), שמול נשים חשוכות מאבד את כתב ההגנה שלו על עצמו; נסי חובב הדוגמניות, שלא זכה שדפנה תקרא לו פעם אחת בשמו (ככה זה עם מזרחים - נורא קשה איתם לדעת אם זה "פרענק" או "ווילדע חייע"); וגל, שיש לו עקרונות ואם הם לא מוצאים חן בעיני כוסיות, אז יש לו גם עקרונות אחרים.

      את הכל בעצם ראינו כבר בעונה הקודמת – שישה מודלים אגרסיביים יותר ופחות של הישראליות המודרנית, מגיעים עם רשימות המכולת לבני זוג שהרכיבו מגזרי "בלייזר" ו"לאישה"; מנסים לרחרח זה את הפרומונים של זה, מתחככים בחשיכה ובונים לעצמם דימוי מומצא שנידון בדרך כלל להתרסקות. ממש כשכבר שכחתם ממנו לגמרי, מפציע ירון ברובינסקי בחוסר חשק גלוי ואומר כמה משפטים תמורת חוזה הטאלנט שלו; מיטיבי קריאת הסאבטקסט יכולים לשמוע אותו ממלמל "למה הייתי צריך את זה לעזאזל? אני הרי שחקן תיאטרון!". ואז אחרי שסיימו להתנגש בחפצים בחושך (החלק המבדר היחידי בפורמט), הזוגות המודבקים בגסות זה לזה מתוך "טוב נו, אין ברירה, מישהו צריך להיתקע עם זו שמיששנו לה צלוליטיס", נפגשים (או לא) על מרפסת שהיתה גורמת ליוליה להתאבד שתי מערכות מוקדם יותר.

      דייט בחשיכה (צילום מסך)
      כל כך טבעי ונוח לנו. מתוך "דייט בחשיכה" (צילום מסך)

      כמו שזה נראה כרגע, "דייט בחשיכה" היא פשוט הטירונות של מי שרוצה ללכת אחר כך לקרבי של הריאליטי – הנה, בשביל דור דמרי מהעונה הקודמת, שהמשיך אחר כך גם לעונה הנוכחית "האח הגדול" זה לגמרי עבד. בטוח שהעונה הזו תצליח ללהק מספיק טיפוסים בלתי נסבלים שיידבקו כמו ספחת אל הטלוויזיה שלנו גם בהמשך. מלבד זה, "דייט בחשיכה" יכולה לעזור גם למתלבטים האם להתאבד, לעשות את הצעד הסופני הבא; לצעירות רומנטיות בעלות זיקה נוצרית להצטרף למנזר; ולכל מי שהתנדנד בין עידן פלוס לחבילת כבלים להסתפק בארגז קרטון שמצוייר עליו "פסוקו של יום".

      ירן ברובינסקי: "אני כבר לא אוהב דייטים רגילים"

      מה אתם חשבתם על פתיחת העונה של "דייט בחשיכה"? ספרו לנו בפייסבוק