פיליפ ק. דיק בספר חדש: הגאון הנסתר של המאה ה-20

    קובץ סיפורים קצרים של פיליפ ק. דיק רואה כעת אור בהוצאה אלקטרונית, ומאפשר הצצה לתחילת דרכו של גאון, שלא זכה להכרה בחייו אך הפך לאחד מחשובי הסופרים של המאה ה-20

    • פיליפ ק. דיק
    עפר סקר

    עזבו אתכם מוואן גוך, שכחו משייקספיר: גם למאה ה-20 יש אמן דגול שלא זכה לכבוד בחייו או במותו, ורק בשנים האחרונות מתחיל להיכנס לפנתיאון של עולם התרבות. קוראים לו פיליפ ק. דיק, הוא בילה את ימיו כסופר מדע בדיוני שנדחק למדפים אחוריים ומתפרסם בכריכות רכות, ומת משבץ כשהוא כמעט חסר כל ב-1982 – אבל בעשור האחרון הפך לאחד היוצרים הכי מדוברים, נחקרים ונערצים של המאה. רבים מכם כבר מכירים היטב את הסיפור, ואלה שלא מכירים צריכים להכיר – דיק, יליד 1928, כתב מד"ב שהושפע מסמים פסיכדליים ועסק בגבול הדק שבין מציאות והזיה, בין אנושי ומכני, בין אנדרואיד ואדם. אחר כך, מתישהו במהלך שנות ה-70, התחיל לרדת מהפסים והגיע למסקנה שישות אלוהית מדברת אליו. הספרים שלו, שהכילו בתוכם את הדי.אן.איי האידיאולוגי והתמטי שמתוכו יבקעו יצירות כמו "המטריקס" למשל, נתפסו בחלקם כיומניו של מטורף בזמן אמת; אבל בדיעבד נראה כאילו ניבאו בדיוק גאוני את העולם המפורר, העמוס במידע כוזב והמבלבל של ראשית המילניום, ולכן הפכו בעשור האחרון לתפוח אדמה לוהט במיוחד.

    הוליווד מעבדת את הסיפורים של דיק באופן כמעט קומפולסיבי ("בלייד ראנר", "זיכרון גורלי" ו"דו"ח מיוחד" הן כמה דוגמאות בולטות, כשיוצרים כמו צ'רלי קאופמן ומישל גונדרי מציינים אותו כהשפעה מרכזית); עולם הפילוסופיה משתמש בכתיבה שלו כמקור בלתי נדלה לרעיונות (פרדריק ג'יימסון כינה אותו "שייקספיר של המדע הבדיוני", בודריאר וז'יז'ק מעריצים אותו); סופרים עכשוויים חשובים כמו ג'ונתן לת'ם ורוברט בוליניו היללו אותו; ואם חסרה נקודה ישראלית, גם עוזי וייל, הסופר הכי מדובר של שבוע הספר העברי 2013, ידוע כחובב אדוק.

    טוב לדעת (מקודם)

    הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

    לכתבה המלאה
    שייקספיר של המד"ב. פיליפ ק. דיק (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

    בשנים האחרונות פרסמה הוצאת Library of America, שנחשבת לחותם של איכות ומפרסמת ללא מטרות רווח טקסטים אמריקאים קאנוניים, לא פחות משלושה כרכים המאגדים את מיטב הרומנים שלו. דיק הוא סופר המד"ב הראשון אי פעם שזכה לכבוד הזה, ולא בכדי – בכל מה שקשור ליחס מצד האקדמיה והחוגים הספרותיים, האיש טיפס אל הצמרת; אבל כמו בכל דבר שקשור למד"ב ולספרות פאלפ בכלל, תהליך ההתקבלות הוא עדין ומורכב. הספרים של דיק עדיין נדחקים למדף הייעודי לחובבי הז'אנר בחנויות הספרים, וההערצה אליו עוד נתפסת לעיתים כסוג של תופעת שוליים גיקית. וכאן אצלנו בארץ – ובכן, בואו רק נאמר שלוקח לטרנד הזה זמן לתפוס. דיק אמנם תורגם לא מעט לעברית (בין היתר בהוצאות לא-ז'אנריות כמו עם עובד וגוונים), אבל הספרים שלו רחוקים מאוד מרשימות רבי המכר.

    סוגיית המעמד של דיק לא מוזכרת כאן במקרה: היא רלוונטית לקריאה ב"האדם שמחוץ למשוואה וסיפורים אחרים", אסופת סיפורים קצרים שלו שפורסמה לאחרונה בהוצאה אלקטרונית דוברת עברית. האסופה, שכוללת בין היתר את הסיפור הראשון שדיק פרסם אי פעם, מתמקדת בטקסטים שכתב בשנות ה-50, שלב מאוד מוקדם בקריירה, לפני שגיבש באופן סופי את הזהות שלו כיוצר. דיק ידוע בזכות ספרים כמו "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" המהולל, וכן "יוביק" משנות ה-60 שלוקח את הקורא לטריפ רע במיוחד בתוך עולם שהולך ונסוג אל העבר, או "ואליס" מ-1981 שמתחקה אחר החוויה המיסטית/התמוטטות העצבים שדיק עצמו עבר. מדובר בחוויות חושיות מאוד ספציפיות, שהקוראים האדוקים יודעים לזהות ולהעריך, כאלה שלוקחות אותך למסע מצחיק, מטריד ומטורלל של פקפוק מוחלט בכל מה שנתפס כמוחשי, ומותירות אותך לבסוף סחוט רגשית, כמעט פרנואידי. והנה, לסיפורים בקובץ הזה אופי מעט שונה.

    סיפורים משלב מוקדם בקריירה. עטיפת "האדם שמחוץ למשוואה וסיפוים אחרים" (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

    בשנים בהן נכתבו הסיפורים הכלולים כאו, דיק עדיין לא "התחרפן" סופית. התימות המרכזיות שהוא מזוהה איתן נוכחות בו אמנם, אבל רק ברמיזה. בסיפור "צוות כוונון" (שהיווה את הבסיס לסרט "כנגד כל הסיכויים" בכיכובו של מאט דיימון), למשל, כלול רגע מופלא שבו המציאות מתפוררת בהדרגה לנגד עיניו של הגיבור, רגע שמרמז על הכיוון בו תלך הכתיבה של האיש בשנים הבאות; אבל מרבית הטקסטים מתמקדים במסרים אנטי-מלחמתיים ("המגינים", "האדם שמחוץ למשוואה"), אנטי ממסדיים ("הגולגולת") ובכלל בחרדות האמריקאיות של עידן מקארתי. הפראות של דיק המאוחר מתחלפת כאן במכניזם סימטרי של ספרות מד"ב קלאסית, גם אם מתחת לפואנטות המתוכננות בקפידה מסתתרים מסרים חתרניים ואנרכיסטיים. זה לא אומר שהסיפורים כאן גרועים – כמה מהם מעולים ממש. אבל צריך לקרוא אותם בקונטקסט הנכון, כגישושים ראשונים של מי שיהפוך בהמשך לאחד הסופרים המכוננים של תקופתו. ניתן להנות מהיצירות הללו בנפרד, אבל הן מרוויחות עושר ועומק מהיכרות מוקדמת עם יצירות המופת של דיק.

    הבעיה היא, כאמור, שהשם "פיליפ ק. דיק" עדיין לא מספיק גדול בישראל בשביל שספר המאגד יצירות בוסר שלו, על כל חשיבותן ההיסטורית, יסקרן את הקהל הרחב. ופה מגיעה מילה טובה במיוחד להוצאה האלקטרונית טרה, ש"האדם שמחוץ למשוואה וסיפורים אחרים" הוא למעשה הפרסום הראשון שלה. הוצאות אלקטרוניות הן עסק בוסרי בפני עצמו, והתעשייה עדיין מגששת אחר סוג התכנים שמתאימים להן בשלב האבולוציוני הנוכחי. טרה, מהבחינה הזאת, פתחה באופן מושלם, עם קובץ שחשיבות התרגום שלו לעברית אינה מוטלת בספק, אך בו בזמן לא בטוח שהיה עומד במבחן המסחרי הגלדיאטורי של מכירה בחנויות הספרים. גם התרגום המשובח של חגי אברבוך – תופעה נדירה במיוחד בעולם המד"ב – עומד לזכותם, ובכלל, מי מתאים יותר להשיק הוצאה אלקטרונית חדשה מאשר אחד הנביאים הגדולים של עידן המכונות החושבות? 30 שנה אחרי מותו של דיק, אנחנו עדיין לא באמת יודעים אם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות, אבל מה שבטוח – הם קוראים ספרים בטאבלט. והנה ספר אחד שכדאי להם מאוד להכיר.

    לרכישת הספר
    הצצה ראשונה לאחד מהסיפורים
    מה חשבתם על "האדם שמחוץ למשוואה וסיפורים אחרים"? דברו על זה בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully