פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "כלבוטק": ניגוב ומריחה באדיבות רפי גינת

      תכנית התחקירים של מנכ"ל ערוץ 10 מתקשה להיות רלוונטית ל-2013 ומגישה מנה של פומפוזיות שלא תפיל אתכם מהכסא, בקושי תגרום לכם להתרגז קצת. נו, לפחות למדתם משהו על טחינה

      "כלבוטק": ניגוב ומריחה באדיבות רפי גינת
      באדיבות ערוץ 10

      יש עכשיו איזה טרנד חדש בהוליווד: לוקחים דינוזאורים, מרכיבים להם משקפי תלת ממד, ובמקום להכחיד פשוט זורקים אותם לסינמה סיטי ומקבלים תחושה של שנות התשעים המביכות #ללא_פילטר. מסתבר שמה שהולך טוב אצל סטיבן ספילברג יכול לעבוד גם בשביל רפי גינת. ובדיוק בגלל זה, מנכ"ל ערוץ 10 החליט שבתוכנית סיום העונה נטולת הרייטינג של הבייבי שלו, "כלבוטק", הוא ינגב לכם מול העיניים חומוס 3D, כלומר טחינה, כמו בתקופה היפה שלו אי שם בשנות התשעים #ללא_קוליפורמים.

      השבוע למדנו שכתום זה השחור החדש, טחינה זה החומוס החדש ולירון רמתי מ"כוכב נולד" משמש כניצב משודרג גם ב"מה שקורה באילת", גם ב"מעושרות" וגם ב"כלבוטק". מה שגיב טיירי היה אומר על זה? שעדיף לאכול חצי קילו טיטאניום דאוקסיד ולא לצפות ב"העולם על פי מרגול".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      לא לפני הארוחה. "כלבוטק" (צילומים: מתוך התכנית)

      לצד תזכורת תמידית של גינת על עצמו ש"היי, זה אני מהחומוס!", למדנו המון על טחינה גולמית, על קליפות שומשום, על מלכת הסידן ונסיכת הברזל, על הטחינה עם היונה, על ברכאת, על הנסיך ועל כל מיני מותגי על טחינתיים. חלקם ערבים, חלקם מנסים להישמע ערבים, ואם רפי גינת היה כותב את הטור הזה המשפט היה נגמר במילים "וחלקם לחך אינם ערבים".

      גינת – יותר משהוא מנכ"ל, יותר משהוא כרוז, יותר משהוא זמר, יותר משהוא קטר, יותר משהוא מגיש, יותר משהוא מכביסט – הוא טיפוס. הוא מפיח בטחינה גולמית רוח חיים באמצעות קריינות פאנצ'ים מופלאה של מגיש סטגדיש, כשהוא מפלרטט עם הנסיך ("לנסיך יש מילה ברזל"), מחניף לטחינה ("מלכת הסידן, כוכבת על בכל מטבח"), מנפיק חרוזים ("גברת באדרת משופרת"), נאמן לצרכן הקטן ("שלא נדע, בתאבון וטוב לבריאות") – והכל בדציבלים אימתניים, נימה בעלת מאפיינים מאפיונרים ופאתוס גולמי נטול צבעי מאכל. בכל זאת, ג'יימס גנדולפיני כבר מת והסופרנו היחיד שנשאר מהפרומואים הוא גינת בכבודו ובעצמו.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מסדר זיהוי

      החוקים של המנכ"ל ברורים וחדים: אף אחד לא נוגע ב"כלבוטק". זה מותג שהצליח בכל ערוץ שאליו הגיע. אם יש בעיה, היא אף פעם לא נמצאת בתכנית או במגיש, אלא נמצאת בצופים, בערוץ, בחומוס, בטחינה, בשמן זית. התחקירים יכולים להיות משמעותיים, משמימים, לפעמים עם קוליפורמים, לרוב בלי. כשרוצים באמת לדעת איך ישראלים אוהבים לנגב, גינת והיפות שלו – כלומר התחקירניות שלו – יוצאים למשאל עם בלי להעביר אותו בכנסת. אז מה אם זה נראה כמו פרסומת מוזמנת לאבקת כביסה? אז מה אם כל משפט נשמע כאילו נכתב במיוחד לפינת המנכ"ל של "מה נסגר?"?

      למרות יד של ברזל ולמרות זרוע של סידן, גינת ו"כלבוטק" נראים ביחד כמו פארודיה נוסטלגית לגינת ו"כלבוטק" של פעם. לפעמים מתווספים לתוכנית בטעות אלמנטים של "בשידור חוקר", לפעמים היא סתם צעקנית, מיושנת ולא רלוונטית, לפעמים התחקירים שלה באמת לא חושפים זוועות אלא סתם מוסיפים לרוגז היומיומי. פעם הימים היו ימי דינוזאורים, היום הטכנולוגיה היא תלת ממד.