יומן מלחמה, 12 באוקטובר
הנגמ"ש התעופף באוויר והתהפך על צידו
הרגשתי שמשהו חם שורף לי את הפנים
היום אני יודע שמזל שהייתי ליד הדלת
זחלתי החוצה והבנתי שאני לבד שם
אף אחד לא יצא מהנגמ"ש שהתחיל להישרף
עמדתי על הרגליים והתבוננתי
הגשר מזמן עמד, מקדימה נראתה התעלה
עשרות שריפות, ורעש אימים של הפגזים
ואז הגיע הפחד
השתנתי במכנסיים, ככה, עמדתי עם כלי נשק
על הכתף, עם מכשירי קשר על הגב
והשתנתי. זה לקח זמן להפסיק את השתן
לא יכולתי לשלוט בו.
כשזה נפסק, עוד חלפה לי מחשבת בושה
על זה שאני אראה עם מכנסיים רטובים
הבטתי למטה לראות את המכנסיים,
הכול היה רטוב, אבל בצבע אדום
ובחלקי בשר
צרחתי, והתחלתי לרוץ, לא חשוב לאן
רצתי ורצתי, והכול מסביב ממשיך וממשיך
אנשים מנגמ"שים אחרים צעקו לי, בוא תעלה
תעלה לכאן יא אידיוט. לאיפה אתה רץ?
ואני המשכתי לרוץ
זה היה מתיש לרוץ בתוך החול
הנעליים שקעו בו, לא הבטתי למטה
רק קדימה, אני זוכר שבחלק מהדריכות
לא חשתי שקיעה של הנעל
חשתי קרקע מוצקה, אני בטוח שאלה היו
גופות, אול חלקי מכונות ברזל
פתאום עצר לידי טנדר, והנהג צרח אלי
תעלה, תעלה, תעלה. הסתכלתי אליו
זה היה הבן זוג שלי לשיירה מאחד הלילות הקודמים
עליתי למושב הקדמי, והוא פתח במהירות שיא
לאט לאט הרעש נפסק
עד שנפסק לחלוטין
הוא הביא אותי למחנה הריכוז של הגדוד
אנשים לא הבינו מה אני עושה שם
ברחתי, אמרתי להם.
אבל אף אחד לא נתן הוראת נסיגה, מי עוד ברח איתך?
לא יודע. היה שם אוטובוס של אגד
הורדתי את כלי הנשק ואת מכשירי הקשר
נכנסתי לאוטובוס והתיישבתי באחד המושבים האחוריים
כשהתעוררתי, כבר שכבתי בתוך אוהל
מחובר לאינפוזיה, ורופא ניגש אלי ואמר
זה מחוסר נוזלים, התייבשת, מחר כבר תוכל לחזור
לפעילות, תנסה לנוח עכשיו
הכנסתי את היד מתחת לשמיכת הצמר
וחשתי את הרגליים שלי
אמרתי לו, אין לי מכנסיים, אין לי מכנסיים
תנוח, מחר ייתנו לך זוג חדש
תנוח
מתוך "אוקטובר. יומן מלחמה" (הוצאת בבל, 2000).
כל הדימויים מתוך "אוקטובר", תערוכת יחיד של יורם קופרמינץ
אוצרת: גליה יהב
פתיחה: מוצ"ש 28.9.13 בשעה 20:00
בגלריה של סדנאות האמנים | קלישר 5, ת"א | נעילה: 2.11.13
כך ראינו: יורם קופרמינץ, בן ה-18 בתיעוד מצמרר ממלחמת יום כיפור. צפו