רעש וסלסולים: המוזיקאים שמנצלים את הרב עובדיה

עוד לא מלאו 30 לפטירת הרב עובדיה יוסף והתעשייה סביב הנצחת זכרו כבר עובדת בקצב. מעבר לתמונות, תשמישי קדושה וקמעות, מתווספים עכשיו למוצרים הנלווים גם יותר ויותר שירים לזכרו. בני אלבז, אבי בן ישראל וחזי פניאן הם רק שלושה מתוך רשימה ארוכה של זמרים שמיהרו להגיע לאולפן ולהקליט שיר להנצחת יוסף.

החשדנות מתבקשת. קשה להאמין לטוהר הכוונות של הזמרים במקרה הזה: יותר מכל זה נראה כמו ניסיון גס לגזור קופון מזכר הרב הנערץ. מעבר לכך שרוב השירים הופקו במהירות והתוצאה נשמעת בהתאם – חפיפניקית ומרושלת – אפשר רק לדמיין איזו כאפה היה מנחית יוסף על ראשם של אותם זמרים, בלי טיפת חביבות. אלבז, אולי בניסיון להמשיך את הקו שהחל עם השיר "הוא זכאי" שהקליט לאריה דרעי, שר עכשיו ליוסף את "הוא לא מת". זה נשמע מגוחך, עלוב ובעיקר מעליב את זכר יוסף. לא פחות ממנו מביך השיר "מי יורה לנו דעה" שהקליט אבי בן ישראל. השיר הוקלט על פלייבק של הזמר אלירן אביטל, ושמו במקור הוא "לבד בעולם" – ולמותר לציין כי אין לו שום קשר עם זכר הרב. בן ישראל היה צריך כנראה להרים הפקה מהירה ופשוט עלה על פלייבק מוכן כדי להספיק להרוויח מהכאב ההמוני.

אותו בן ישראל היה שם גם כשיוסף חלה, והקליט שיר לרפואתו: "רפא צירי". אל תתפלאו אם בן ישראל יוציא שיר ביום השנה לפטירת הרב. אוסף להיטים גם יכול לבוא בחשבון. שירים נוספים הוקלטו ומוקלטים כל הזמן על ידי טרמפיסטים מזדמנים שרוצים לקחת חלק בחגיגה. בכל שיר נשמע קולו של הרב עובדיה מתוך דרשה או ברכה.

הציניות משתוללת נוכח הדמגוגיה הזולה של מסחטת הדמעות שהיא בעצם מסחטת כסף. הנזק הגדול הוא לא רק בתחושת המסחור הגסה, אלא גם נזק עקיף לאמנים נטולי כוונות זדון שמנסים ליצור שיר אמיתי לזכר יוסף. אחד מהם הוא שייך מואיז'ו, הפייטן המרוקאי הוותיק. למרות שמדובר ביצירה מאוד בעייתית מכל הבחינות, עדיין יש בשיר של שייך מואיז'ו כאב אמיתי שמגיע ממקום טהור. מאורכו של השיר ניתן להסיק ששייך מואיז'ו לא חשב על רדיו. בחלקת האלוהים הקטנה שלו ובאמצעיו הדלים, ניסה הפייטן להביא משהו כן, מנשמתו; מה גם שלאורך כל הקריירה שלו, שייך מואיז'ו הקליט שירים לזכר רבנים אחרים ואפילו לזכר ראשי ממשלות – בהם מנחם בגין ויצחק רבין. הקושי שלו עם השפה העברית ניכר על היצירה, אך למרות זאת, ערך האמת שלו נותן משקל לשיר. כך שבהילולה הזולה הזאת לזכר הרב עובדיה יוסף, נראה ששייך מואיז'ו הוא צדיק בסדום.

גל חייק – מישהו הולך תמיד איתי

בניסיון לשחזר את המהלך המדהים שעשה עופר לוי בשנות התשעים עם הקאבר ל"ביום הזה ממש", הקליט הזמר גל חייק את "מישהו הולך תמיד איתי" של עופרה חזה. הרעיון מצוין. "מישהו הולך תמיד איתי" הוא שיר נשמה וחייק הולך עם זה עד הסוף – לעיתים אפילו מגזים בסלסולים. יש לו גם בעיה לא קטנה בדיקציה. למרות זאת, מדובר בביצוע ראוי שלוקח את השיר מנקודת מוצא אחת והופך אותו למשהו אחר לחלוטין.

נסרין קדרי – אתה עושה לי טוב

יותר מכל, נשמע שהשיר "אתה עושה לי טוב" נתפר למידותיה של נסרין קדרי. יוצרי השיר, אופיר כהן (אלא מי?) ואלי קשת, החליטו לא להילחם במבטא של הזמרת והלכו איתו. השניים רחקו שיר ערבי בעברית, וכשמוספים לכך עיבוד באווירה הנכונה, התוצאה מעולה.

איציק דדיה – ימים טובים

איציק דדיה, אם תרצו משה פרץ של המוזיקה החרדית, מוציא את "ימים טובים" והוא, בדומה לפרץ, מכוון הכי רחב שאפשר. שיר קצבי, קליט, בביצוע סביר – שלא אומר שום דבר מחייב, וקל להתחבר אליו. דדיה רוקד על שתי החתונות ועדיין נשאר רווק מבוקש.

רעש וסלסולים - לכל הטורים

ומה דעתכם על השירים לזכר עובדיה יוסף? דברו על זה בפייסבוק