פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוגה עילית 31: מה קרה ל"דה וויס"?

      חמישה חודשים אחרי שהעונה השלישית של "דה וויס" יצאה לדרך, היא מתקשה להתרומם בטבלאות הרייטינג. למה זה קורה? ובכן, ההסבר די פשוט וקשור גם להידרדרות של "הומלנד". טור הטלוויזיה של צפניה

      סוגה עילית 31: מה קרה ל"דה וויס"?

      לפני שלושה ימים קרה משהו מאוד מעניין בערוץ 2. בערך בעשר ורבע בלילה, אבל אל תתפסו אותי במילה, ערוץ 2 היה מוזר מתמיד. המסך הראה בחור מתולתל שעומד על הבמה ושר שיר בהודית. אני מניח שהיה מדובר בהודית אבל אל תתפסו אותי במילה. גיגול מהיר העלה שמדובר באוהד ריין ששר את השיר "Shanti Aaye". נו, אמרתי לכם הודית. בכל מקרה, שלומי שבת חייך את החיוך המרוצה שלו, אביב גפן מחא כפיים בהתלהבות, שרית חדד נשענה לאחור ואני, ובכן, אני בהיתי במסך ותהיתי מה לכל הרוחות קורה שם ואיזה רגש הדבר הזה אמור לעורר בי.

      את אותה התחושה בדיוק חוויתי בשבוע שעבר, עת צפיתי בפרק הרביעי בעונה הרביעית של "הומלנד". זה אולי המקום להכות על חטא – באופן טבעי ויהיר, הייתי בטוח שרמתה של "הומלנד" תעלה ברגע שהמעורבות הישראלית בהפקה תפחת. טעיתי. הא לך, חטא. מאז שהישראלים עזבו את הוליווד, "הומלנד" נראית כמו הצרות של כולנו וסופו של הפרק הקודם המחיש זאת יפה. בסוף הפרק הרביעי, קרי מת'יסון נכנסת למיטה עם הסייען הפקיסטני (או שמא אפגני?) החדש שלה. הסייען הפקיסטני שיכול להיות הבן שלה, מיינד יו.

      אני זוכר, במעומעם אמנם, את 2012. "דה וויס" יצאה לדרך ופיזרה אבק כוכבים לכל עבר, העונה הראשונה המשובחת של "הומלנד" הסתיימה. אלה היו הימים. מאז עברו כמעט שלוש שנים. רק שלוש שנים ושתי התוכניות האלה צללו למצולות. הרייטינג של "דה וויס" מסרב לטפס והתסריט של "הומלנד" מסרב להיות משהו שהוא לא פאן-פיקשן מופרך. על "דה וויס" ויתרתי בתחילת העונה ואני מסתפק בהצצות לפרקים כשאני מחכה למים חמים במקלחת ועל "הומלנד" החלטתי לוותר אחרי סצנת הסקס המיותרת עליה כתבתי לפני 79 מילים. ברצינות, גם ככה ברודי מת והבת המשותפת שלו ושל קרי די כעורה. מספיק. יש לי דברים אחרים לעשות בזמני הפנוי. כמו לגדל כורכום. ניסיתם פעם לגדל כורכום? בדיוק.

      ואולי הבעיה היא בקהות החושים שמגיעה כחלק בלתי נפרד מהמאה ה-21. לאף אחד אין באמת סבלנות לתחזק הייפ ובאזז לאורך שנים. ברור, יש סדרות שמחזיקות מעמד על המסך במשך שנים אבל הבאזז? נעלם אחרי שנתיים בזמן שהעדר עובר למטרה הבאה. אולי "הומלנד" ו"דה וויס" בסדר גמור והבעיה היא בצופים שרק מחכים לריגוש הבא. בחייאת, מה "דה וויס" יכולה לחדש, כבר ראינו הכל ואת מה שלא ראינו, אנחנו לא רוצים לראות.

      איך ממשיכים מכאן זו השאלה הרטורית שעל הפרק. מדובר בשאלה רטורית כי אין לה תשובה. אין באמת לאן להמשיך. אנו חיים בעידן בו הבאזז מת ולא קם לתחייה. מעטות הסדרות שלאחר הפוגה בת כמה שנים זכו לעדנה מחודשת. מהרגע בו הגוף פוגש בנגיף, הוא הופך לחסין. לכן "הומלנד" ו"דה וויס" יצטרפו לחברותיהן המיושנות ולצופה לא יהיה מה לעשות בנוגע לזה. מקסימום לבחור "מחק את כל הפרקים המוקלטים ובטל הזמנת סדרה" ולעבור ללהיט הבא.

      עדיין מחבבים את "הומלנד" ו"דה וויס"? ספרו לנו בפייסבוק