פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      100 השירים שאהבנו ב-2014: חלק ב'

      ממשיכים עם מקומות 75-51 של השירים שהכי אהבנו השנה, כולל גיחות לא מעטות אל ארצות הצפון הקרות, קצת היפ-הופ, קשישים שנותנים בראש לצעירים ושאר מטעמים שעשו לנו את השנה

      100 השירים שאהבנו 2014 ב' (עיבוד תמונה)

      חלק ראשון: מקומות 100-76 של 2014

      75. TV On The Radio - Happy Idiot

      האם ככה מתבגרים היפסטרים? הופכים להיות יותר מהודקים ומלודיים? כי אם כן, אנחנו בעד. השנה חזרו טלוויזיה ברדיו עם אלבום ראשון מאז שהבסיסט שלהם מת ב-2011 מסרטן ריאות, והשיר הזה סימן כיוון הרבה פחות מתאמץ והרבה יותר נגיש. כאילו הלהקה מודעת היטב ליכולותיה ולא מרגישה צורך לעשות איתן כלום מלבד מוזיקה מעולה. כדרכם של שירי פופ גדולים מאז ומעולם, "Happy Idiot" הוא שילוב בין לחן סוחף לבין מילותיו של לב שבור.

      74. Lany - Hot Lights

      לני הוא טריו של שלושה חברים טובים שגדלו יחד בנאשוויל. "Hot Lights" הוא הסינגל השני שפורסם תחת השם הקצר והתקבל באהדה רבה בסאונדקלאוד. החבר'ה האלו עושים פאנק מינורי וקליט שכדאי להמשיך ולזקוף אוזן לכיוונו מכיוון שהוא בדיוק מסוג החומרים שבמצמוץ וקצת זוכים לגלי הייפ ומוכרזים כ"הדבר הגדול הבא".

      73. King Khan & the Shrines - Born to Die

      הילולת 1967 נהדרת ומלהיבה מתוך האלבום האחרון של הלהקה הקנדית-גרמנית הפסיכדלית, ששמות חבריה פשוט מתחננים למוזיקה המתפוצצת מצבעים וצורות מהסוג הזה - קינג קאן עצמו, סיימון סייז, דרים ג'ינס, ג'ון בוי אדוניס ואחרים. זהו שיר נוסף שמחולק לשני חלקים, וגם הפעם החלק השני מעיף את השיר לאוויר.

      72. Houndmouth - For No One

      "הקשבתי הרבה לדילן", אמר מאט מאיירס עם יציאת "For No One" האקוסטי והיפה כל כך, שכולל בין היתר גם את השורות: "פגשתי ציפור מוזרה/ הרגליים שלה היו רזות כמו של ילד/ היא שוטטה בארץ הזו/חזקה, חופשייה ופראית".

      71. Electric Wire Hustle - By & Bye

      מתוך אלבומו השני הממשמש של הצמד הניו-זילנדי, סול מרחף על פני פריטות פסנתר פרנטי ומינורי, מגובות במקצב תופים שבטי, התוצאה מהפנטת.

      70. Mary J. Blige - Whole Damn Year

      מרי ג'יי בלייג' ניסתה לצמק בבת אחת את כל הנוכחות הכבדה שמגיעה עם התואר "מלכת ההיפ הופ והסול" ולהפוך את הרית'ם אנד בלוז הענק שלה לאלגנטי וקטן יותר. את "Whole Damn Year" היפהפה כתבה היוצרת האנגלית אמילי סאנדיי, כשהיא משרתת במסירות את הרעיון. מלבד העובדה שהחומרים החדשים מצמידים סימן קריאה לתואר המחייב, הכל עבד לתפארת.

      69. Phantogram - Fall In Love

      השיר הזה נולד מעט אחרי שסיימו לעבוד על אלבום הבכורה שלהם לפני כחמש שנים. הוא היה אז רק ביט וסמפול של זמרת הסול ברברה מייסון ואמור היה לשמש רקע לראפ, מה שלבסוף לא יצא לפועל. רק לקראת אלבומם השני חזרה אליו שרה ברת'ל והתעקשה שיהיה שיר שלהם. היא הלבישה עליו סינתים, מילים, ולחן שעולה ויורד חליפות. התוצאה היא אחד השירים הייחודיים והיפים של הצמד הניו-יורקי.

      68. Mr. Dream - Making Muscles

      ומברוקלין תגיע ישועת הפוסט-פאנק? שלישיית מיסטר חלום הוציאו השנה את "Making Muscles" המטלטל, החורק וחסר הרחמים, והדביקו לו קולאז' עתיק וקטוע של מפתחי שרירים. בס שחוזרת על שלושה תוים, גיטרה מג'וייפת מעל ותמונות מקרטעות של אנשים עירומים למחצה. מטרד שראוי להיות שותף לו.

      67. Tussilago - Say Hello

      תגידו שלום ללהקה השבדית החדשה בשכונה, החתומה בלייבל שהקימו ליקה לי וחברים ממייק סנו, פיטר ביורן וג'ון ואחרים. השיר הנהדר הזה כה נינוח, ענוג, מנחם כמו תפילה.

      66. Lykke Li - No Rest For The Wicked

      לליקה לי השבדית יש מן יכולת יוצאת דופן להפוך סערות רגשיות להמנוני ענק. זה אמנם לא "I Follow Rivers", אבל זו כן עוד בלדת כוח שבזכות המבנה שלה מצליחה לרומם ולא להיות תבוסתנית או דביקה. אנחנו מאוהבים גם ב-"I Never Learn".

      65. Sebastien Grainger - The Streets Are Still A Mess

      הלוק הוא של פושטק בג'ינס לבן, הקליפ נראה כמו הומאז' ל"סיפור הפרברים" כמה עשורים קדימה, כלומר כמו "Beat It". במילים אחרות, סבסטיאן גריינג'ר הולך למחוזות פופ-אייטיזי מובהק וקומוניקטיבי בהרבה מאשר הרוק המחורע שהוא עושה במסגרת, Death from Above 1979 (שבעצמם הוציאו השנה אלבום חדש עשור אחרי קודמו). "The Streets Are Still A Mess" הוא בלי תחרות הדובדבן שבקצפת מאלבום הסולו של גריינג'ר, ובעולם מתוקן היה להיט ענק.

      64. Lorde - Yellow Flicker Beat

      מי שצקצק וחשב שימיה של לורד ספורים ודאי יודע היום שלתגלית הניו-זילנדית יש פוטנציאל ממשי להפוך למלכת הפופ העתידני (AKA Future Pop), ולא רק בגלל שהפכה לבסטי של טיילור סוויפט. בטריטוריה של לורד אמנם מתהלכות כמה מתלמדות, אבל בת ה-18 שנתפסה בעבר כווירדו של עולם הפופ לא באמת משאירה להן אוויר. "Yellow Flicker Beat" לא דומה ל-"Royals" הנטחן ולא משמר איזשהו קו מוזיקלי אחיד בקריירה של לורד, אבל הוא להיט פופ מסחרי משובח ועשוי כהלכה.

      63. Robert Plant - Rainbow

      בגיל 66 הסולן האגדי יוצר מוזיקה שלא תבייש את כל להקות האינדי הרעננות שקמות חדשות לבקרים. השיר הזה, עם "אוווו" רוח-הרפאים הרודף של פלאנט, על הלילות, הכוכבים, העננים וכמובן הקשת שבמילותיו, מקנה תחושה מכשפת שחודרת אל מתחת לעור.

      62. The Charlatans - Talking In Tones

      השרלטנים הוציאו את החומר החדש שלהם שנה לאחר מותו של המתופף ג'ון ברוקס. הקלידן טוני רוג'רס הסביר: "ג'ון היה נחוש בדעתו שהשרלטנים ישברו שיא חדש, והיה צריך לחשוב על זה". וכשחושבים על זה, השיר "Talking In Tones" הוא התאוששות מעוררת השראה מהמכה שחטפו.

      61. clipping. - Work Work feat. Cocc Pistol Cree

      "קליפינג עושים מוזיקה למועדון שאתם מתחרטים שהלכתם אליו, למכונית שאתם לא זוכרים שנכנסתם אליה ולרחובות שאתם לא חשים בהם בטוחים", ככה הגדירה את עצמה שלישיית הנויז-ראפ מלוס אנג'לס בהודעה לעיתונות אי אז ב-2012. השנה הם הוציאו אלבום בכורה (שקדם לו מיקסטייפ ב-2013) והוא לגמרי המוזיקה שהיינו רוצים לשמוע במועדונים, במכוניות וברחובות. ראפ חכם, אלגנטי, רזה, ובעיקר לגמרי מגניב.

      60. Twin Peaks - I Found a New Way

      טווין פיקס משיקגו בשיר גזעי שכולו פריטות גסות, שירה פראית שעושה חשק לאיגי פופ ועצבים רופפים. הם רק בני עשרים וללא ספק מצאו את הדרך.

      59. Breezy Lovejoy - P.Y.P. - Mr. Carmack Edit

      הסיפור של השיר הזה מתחיל ב-2012, אז יצא המקור של בריזי לאבג'וי, פיסת סול פאנקית ונחמדה אבל קצת נשכחת. בשלהי 2013 הגיע מר קארמק, די ג'יי ומפיק מהונולולו, השיל את כל הבשר העודף מהמקור, הוסיף ביטים גרוביים שמניעים מעצמם פלגי גוף, והידק אותה לכדי 1:43 דקות קצרות מדי. או אז הגיע צדיק נוסף שלקח את הגרסה של קארמק, הרחיב אותה לכדי שתיים וחצי דקות קולעות וממוגגות ופרסם אותה ביוטיוב. מושלם.

      58. Caribou - Our Love

      האהבה שלנו היא גם האהבה שלכם, והשנה קשה היה למצוא מישהו שלא נפל מ-"Our Love". קטע אינסטרומנטלי שמתפתח לעוצמות מפתיעות ואין שום בעיה שישתרע עד אינסוף. סביר להניח שגם אתם בניתם איתו מערכת יחסים אינטימית ולילית, ואז רצתם לספר לחבר'ה שרצו לספר לכם.

      57. Broken Twin - No Darkness

      צריך מצב רוח מאוד מסוים כדי לצלול לתוך אלבום הבכורה של ברוקן טווין, כינויה של מייקה ווס רומה הדנית בת ה-25. הוא שקט-שקט, מורכב בעיקר מפסנתר, קולה העמוק ומדי פעם כלי קשת. "No Darkness" חותם אותו בנימה מעורבת. היא אומרת, "אני אנשום את כל מה שפורח, עכשיו כשהאביב מגיע, והשמש תזרח, אסתכל למעלה כשהיא תופיע, ולא תהיה אפלה". אבל המוזיקה כה עצובה, נוגה ויפה, עד שקשה להאמין לה ולא לתהות אם לא מדובר בעידוד עצמי.

      56. Fiona Apple - Container

      גם אלו שעברו הלאה וכמעט שכחו את שני האלבומים הראשונים' שמרו לפיונה אפל מקום מיוחד בפינה של הלב. השנה היא חזרה לקונן בה עם שיר הנושא היפהפה של סדרת הדרמה "הרומן". יוצרת הסדרה אמרה: "פיונה אפל היא כותבת השירים האהובה עליי מאז שהייתי בת 16. לכבוד הוא לי שהיא בחרה להשאיל את הכישרון שלה לשיר הפתיחה שלנו. אם התכנית תוכל להתקרב לעשירית מעומקו ומורכבותו של השיר, אהיה מאוד שמחה". אלא שבזמן שהסדרה הפרה את התקווה, פיונה נסקה חזרה למקומה הטבעי.

      55. Farao - The Hours

      מתוך EP הבכורה של הנורבגית (שהוקלט ברייקיאוויק, איסלנד, והיא עצמה פועלת בלונדון) קארי יאנסן, קטע כה יפה וצונן שעושה חשק להתכרבל במעיל עבה במיוחד. שימו לב גם לקליפ הסטופ-מושן היפהפה, המורכב מהמוני תמונות שצולמו בנורבגיה, איסלנד ואנגליה.

      54. The Wytches - Burn Out the Bruise

      "Burn Out the Bruise" הוא פיצוץ כאוטי, פאנק אכזרי שמורכב מקטעי בס עבים וכבדים, שירה מחרישת אוזניים ותופים מטונפים. רגע גדול של הלהקה האנגלית הזו.

      53. East India Youth - Dripping Down

      עוד טפטוף, עוד נעורים, כינויו של וויליאם דויל האנגלי שהוציא השנה אלבום בכורה מדובר, ואף היה מועמד עליו לפרס המרקורי. יותר מאשר טפטוף, השיר הכובש הזה נשמע כאילו מישהו פתח עלינו את הממטרות ביום קיץ חם.

      52. Faith No More - Motherfucker

      17 שנים (!) חלפו מאז שפיית' נו מור הוציאו סינגל, ובנובמבר 2014 זה קרה. "Motherfucker" הוא מגש הזהב שהונח מתחת לשנת הסינגלים הגדולה שעברה עלינו. מעריצי מייק פאטון (כלומר אנחנו) נחנקו וכדור הארץ הסתובב מהר יותר. השיר שבוצע לראשונה בהופעה בהייד פארק בלונדון הוא הראשון מתוך האלבום שצפוי לצאת באפריל 2015, וכבר עכשיו הוכרז כאחד מאלבומי השנה הבאה. בציר FNM משובח זה הולך להיות.

      51. Tove Lo - Habits

      הסיבה למיקום הנמוך יחסית נובעת אך ורק מהעובדה שהשיר הזה למעשה עשה לנו את 2013. הוא יצא כבר במרץ של השנה שעברה והיווה הוכחה נוספת לעליונות השבדית בכל הנוגע לשירי פופ, כזה שנוקט בפרקטיקה הפופית המוכרת של מוזיקה סוחפת למילים שבסופו של דבר הן נואשות ונוגעות ללב, של נערת מסיבות שצורכת אלכוהול וסמים והילולות כדי לחפות על ריקנותה העצומה, מאוד בדומה למה שסיה עשתה השנה עם "Chandelier".

      הסינגל הזה יצא שוב בדצמבר 2013 והתפוצץ בצדק גמור במהלך 2014. משום מה דווקא הרימיקס האיום ונורא שעשה לו היפי סבוטג' תבע חזקה ברשימות השמעה, ואנחנו לגמרי רוצים לתקן העוול הזה. אם שמעתם את ה"או או" המעיק הזה שוב ושוב ותיעבתם בצדק את השיר, כדאי לכם מאוד להאזין למקור אם טרם היה לכם העונג.

      ואם כבר אנחנו מדברים, בוא נעשה רגע סדר בנוגע לשם שלה. באזורים הנורדים זהו שם רווח, ע"ע טובה ינסון מחברת "המומינים", אבל עם ההצלחה שלה בארצות דוברות אנגלית התחילו שדרנים ומגישים להציג אותה בתור 'טוב לו', מה שבסדר מבחינתה. אנחנו אישית דבקים בשם שאיתו היא גדלה. הנה היא מדברת על זה בהרחבה.

      האזינו למקומות 75-51 שלנו ברצף

      100 השירים שאהבנו ב-2014: חלק א'