פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיי מדף: "אשמת הכוכבים" הוא הספר הכי פופולרי בטוויטר

      מעל 80 מיליון ציוצים הופכים את הספר למאוזכר ביותר בטוויטר ב-2014. וגם מישל וולבק נגד האסלאם, הסופרים נגד אמזון (שוב), פייסבוק נכנסת לענייני ספרים ועוד חדשות ספרות

      אשמת הכוכבים (יח"צ)
      עדות לכוחם של בני הנוער בטוויטר. כריכת "אשמת הכוכבים" (צילום: יח"צ)

      "אשמת הכוכבים" של ג'ון גרין היה הספר הפופולרי ביותר בטוויטר בשנת 2014 עם 1.2 מיליון ציוצים שהזכירו אותו

      אתר בשם BookVibe סקר יותר מ-80 מיליון ציוצים שהזכירו שמות של ספרים, וייצר מהם את רשימת "עשרת הספרים הפופולריים ביותר בטוויטר לשנת 2014". הטענה של האתר היא שכך ניתן לדעת אילו ספרים באמת פופולריים נכון לעכשיו. במקום הראשון נמצא כאמור הספר "אשמת הכוכבים" של ג'ון גרין, שהוזכר 1.2 מיליון פעמים בציוצים שונים בשנה האחרונה. אחריו ובהפרש ניכר נמצא הספר "משחקי הכס" של ג'ורג' ר.ר. מרטין עם 400 אלף איזכורים, ובמקום השלישי נמצא שוב ספר של ג'ון גרין – "מחפשים את אלסקה" (לגרין יש 3.5 מיליון עוקבים בטוויטר).

      הרשימה מלמדת בעיקר על כוחם של בני הנוער ברשתות החברתיות. ספריו של גרין מסווגים כספרי נוער, וגם הספרים הקלאסיים שמופיעים ברשימה כמו "אל תיגע בזמיר" של הרפר לי (90 אלף ציוצים), "1984" של ג'ורג' אורוול (40 אלף ציוצים) ו"התפסן בשדה השיפון" של ג'יי די סאלינג'ר (40 אלף ציוצים), ידועים כספרים שתלמידי תיכון נדרשים לקרוא במהלך הלימודים.

      באוקטובר האחרון פרסמו ב-BookVibe מחקר לפיו עיבודים קולנועיים לספרים מעודדים אנשים לקרוא את אותם ספרים. המגמה הזו מסבירה את הימצאותם של כמה ספרים נוספים ברשימה שהסרט שנעשה בהשראתם יצר באזז מחודש סביבם. כך למשל הספר "פארק היורה" של מייקל קרייטון, שעיבוד קולנועי חדש שלו עתיד לצאת בקרוב, הוזכר ב-50 אלף ציוצים שונים. הספר "חניבעל" של תומס האריס זכה ל-80 אלף איזכורים לאחר שעובד לסדרת טלוויזיה ב-NBC, וגם הספר "נעלמת" של ג'יליאן פלין, שעובד השנה לסרט מצליח, זכה ל-70 אלף איזכורים בטוויטר.

      ספרו החדש של מישל וולבק שמתאר מציאות עתידית בה צרפת כולה נמצאת תחת שלטון מוסלמי, מעורר מחלוקת גדולה בצרפת

      הספר "הכנעה" ("Soumission" בצרפתית) יצא לאור היום (יום רביעי), אך כתב היד של הספר כבר הודלף לאינטרנט, ככל הנראה ע"י מתנגדיו של וולבק שמעוניינים לפגוע במכירותיו. העלילה מתארת את צרפת העתידית בשנת 2022, כשבבחירות לנשיאות מנצח מועמד של מפלגת "האחווה המוסלמית", ואותו מועמד הופך את צרפת בצורה איטית ומתונה למדינה מוסלמית המנוהלת ע"פ חוקי השריעה. האוכלוסיה הצרפתית מקבלת את המהלך הזה בהשלמה, או כשם הספר – בהכנעה.

      עוד לפני שהגירסאות הפיראטיות של הספר הודלפו לרשת, האשימו רבים את וולבק באיסלמופוביה. בשנת 2002 הוא אמר לראיון בעיתון כי "האסלאם היא הדת הכי מטומטמת" ונתבע בשל כך על ידי ארגונים מוסלמיים (הוא זוכה לבסוף מאשמה). אולם כעת, כשלושה חודשים לפני הבחירות לנשיאות בצרפת שנסובות ממילא סביב נושא ההגירה, הספר עומד במרכז השיח הפוליטי וזוכה לתומכים ומתנגדים מרחבי הקשת הפוליטית.

      מישל וולבק (GettyImages , פרנסואה ברטייה)
      וולבק מעצבן מוסלמים (צילום: Getty Images)

      סופרים יוצאים נגד השירות החדש של אמזון המציע קריאה בלתי מוגבלת בתמורה למנוי חודשי

      אמזון שוב מרגיזה סופרים. לפני כחצי שנה השיקה החברה שירות מנויים חדש שבאמצעותו יוכלו משתמשי קינדל לקרוא כמה ספרים שהם רוצים תמורת 9.99 דולר בחודש (מעין מנוי לספריה מקוונת בלי שצריך להחזיר את הספר בתום הקריאה). אולם כעת מתברר כי ישנם סופרים שנפגעים מהשירות הזה. מדובר בעיקר בסופרים שהוציאו את ספריהם בהוצאה עצמית, ותלויים כמעט לחלוטין באמזון בכל הקשור למכירות של ספריהם.

      הולי וורד, אחת הסופרות המשתייכות לקטגוריה הזו (כותבת רומנים רומנטיים בשם העט "ה. מ. וורד"), כתבה במסגרת דיון אינטרנטי על התופעה כי בתוך חודשיים מרגע שהצטרפה לשירות ההכנסות שלה ירדו ב-75 אחוזים. היא החליטה לעזוב את השירות, אף על פי שהדבר יפגע בחשיפת הספר שלה לקהל רחב. אמנם אמזון לא מחייבת סופרים להציע את ספריהם במסגרת שירות המנויים, אבל רבים מהם חוששים שאם לא ישתפו פעולה עם השירות, הספרים שלהם לא יקודמו ע"י אמזון. בנוסף דורשת אמזון מסופרים רבים בלעדיות, כך שאין להם את האופציה למכור את ספריהם במקביל באתרים של אפל ובארנס אנד נובל (והם אינם רוצים לוותר על האופציה למכור את ספריהם באמזון, שמחזיקה בנתח המשתמשים הגדול ביותר בשוק הספרים הדיגיטליים).

      קתרין מאייר גריפית, סופרת עצמאית נוספת הכותבת בז'אנר האימה, תהתה במסגרת דיון אינטרנטי אחר האם אמזון "רוצה להפוך להוצאה לאור מסורתית כמו אלה שכולנו ברחנו מהן?". לטענתה באמזון "עושים עבודה מצויינת בשחזור המערכת הדכאנית הישנה שבה הם מרוויחים את הכסף, ואנחנו הסופרים שורדים באמצעות העודף שנשאר".

      בעקבות הדיונים ברשת, סופרים עצמאיים אחרים כבר החלו לפעול על מנת להקים ארגון סופרים שישמור על זכויותיהם הבסיסיות.

      אווירת בחירות: ספר ילדים חדש שיצא לאור באנגליה עוסק בפוליטיקה ובבחירות

      הספר שכתבה העיתונאית והסופרת אלי לוינסון נקרא "The Election" ומגולל את סיפורו של אלכס, ילד שמתחיל לשאול את הוריו שאלות על פוליטיקה והצבעה דמוקרטית.

      לוינסון סיפרה שקיבלה את ההשראה לכתיבת הספר לאחר שבתה החלה לשאול שאלות בנושא בזמן שהמשפחה כולה הלכה להצביע בקלפי בבחירות המקומיות האחרונות באנגליה. "רציתי להפוך את תהליך ההצבעה וההשתתפות לדבר שגור מגיל צעיר", אמרה לוינסון לאינדיפנדנט הבריטי, "כדי שילדים לא יגדלו תחת הרושם שפוליטיקה היא דבר שאנשים 'אחרים' עושים, אלא שידעו שזה דבר ש'כולם' עושים. ילדים מתעניינים מאוד באופן שבו החברה שהם חיים בה מתנהלת," היא הוסיפה. "כשילד שואל למה לילד אחר אין הרבה צעצועים כמו לו, התשובה היא פוליטית גם אם לא משתמשים במונח פוליטי. הספר הזה מנסה לשים דברים בקונטקסט הנכון".

      הספר יצא לאור באמצעות קמפיין מימון המונים, וכבר זכה לתמיכה מצד שלוש המפלגות הגדולות באנגליה.

      The Election (יח"צ)
      פוליטיקה לילדים. מתוך כריכת The Election (צילום מסך)

      בשנת 1964 הוענק פרס נובל לז'אן פול סארטר אך הוא סירב לקבלו. כעת מתברר כי סארטר שלח מכתב מקדים לוועדה בו הודיע מראש שהוא מסרב לקבל כל פרס בהווה או בעתיד, אך המכתב הגיע חודש מאוחר מדי

      במשך שנים נפוצו שמועות על מכתב ששלח סארטר לוועדת פרס נובל ובו הודעה על כך שהוא יסרב לקבל את הפרס אם זה יינתן לו; אך רק כעת, 50 שנה מאוחר יותר, נפתחו הארכיונים של ועדת פרס נובל והמכתב המדובר נמצא. סירובו של סארטר נחשב לאחד המקרים המביכים ביותר שאירעו בתולדות חלוקת פרס הנובל.

      ע"פ העיתון השוודי "סוונסקה דאגבלאדט", סארטר הסביר במכתב כי הוא מסרב לקבל פרסים כדי לאפשר לעצמו להיות חופשי מהכרה חיצונית העלולה להשפיע על כתיבתו. סארטר שלח את המכתב ב-14 באוקטובר, אולם חברי הועדה החליטו על שמו כבר ב-17 בספטמבר. אם המכתב היה מגיע לפני ההחלטה הסופית של הוועדה, טוענים בעיתון השוודי, סביר להניח שסופר אחר היה מקבל את פרס הנובל של אותה שנה.

      סארטר הוא היחיד עד כה שסירב מתוך בחירה לקבל את פרס נובל לספרות. בשנת 1958 סירב גם הסופר הסובייטי בוריס פסטרנק ("ד"ר ז'יוואגו") לקבל את הפרס, אך הסירוב הוכתב לו ע"י הקרמלין.

      ז'אן פול סארטר, 1965 (GettyImages)
      סרבן מצפון. ז'אן פול סארטר, 1965 (צילום: Getty Images)

      מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, החליט להקדיש את שנת 2015 לקריאת ספרים, וקורא למשתמשי פייסבוק להצטרף אליו

      בשבת האחרונה פרסם צוקרברג סטטוס שבו סיפר כי החליט לאתגר את עצמו לקראת השנה החדשה ע"י קריאת ספר חדש בכל שבועיים, בדגש על ספרים שעוסקים בתרבויות, אמונות, היסטוריות וטכנולוגיות שונות.

      צוקרברג פתח עמוד פייסבוק ייעודי בשם "A Year of Books" שבו יצהיר על כל ספר שהוא עומד לקרוא והגולשים מוזמנים להצטרף אליו ולדון עמו על נושאים העולים מתוך הקריאה. הספר הראשון שצוקרברג בחר לקרוא הוא "The End of Power" מאת מויזס נעים, שחוקר את הדרך בה העולם מתחיל להפקיד בידי יחידים כוח רב שבאופן מסורתי היה מוחזק בידי ממשלות, צבאות וארגונים גדולים. "אני מאמין גדול במגמה ההולכת וגוברת במקומות רבים בעולם – לתת ליחידים יותר כוח," כתב צוקרברג בסטטוס, "ואני מצפה בקוצר רוח לקרוא את הספר הזה ולהכיר את המגמה הזו בצורה מעמיקה יותר".

      זמן קצר לאחר ההכרזה של צוקרברג, הודיעה חברת אמזון כי הספר "The End of Power" אזל מהמדפים באופן זמני. בהמשך השבוע הספר חזר למלאי. האם פייסבוק מתקנאת ב-Goodreads, הרשת החברתית המוקדשת לספרים, ומנסה להתחרות בה במגרש שלה?

      כעת נותר לחכות בכליון עיניים כדי לדעת מי הוא הסופר בר-המזל הבא שצוקרברג יבחר לקרוא בספרו.

      מייסד פייסבוק מארק צוקרברג. ספטמבר 2013, וושינגטון (GettyImages)
      צוקרברג מהרהר בספר האחרון שקרא (צילום: Getty Images)

      מחקר באוניברסיטת הרווארד גילה שקוראים דיגיטליים יכולים לפגוע בשינה ולגרום לעייפות מתמשכת ביום שלמחרת

      המחקר של בית הספר לרפואה בהרווארד נערך במשך שבועיים בהשתתפות 12 נסיינים צעירים ובריאים שחולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת נתבקשה לקרוא במשך 4 שעות לפני השינה בקורא ספרים אלקטרוני, והקבוצה השניה נתבקשה לבצע את אותה משימה רק עם ספר מודפס (המחקר נערך במשך 10 ימים, ולאחר 5 ימים שתי הקבוצות התחלפו ביניהן).

      קבוצת הנסיינים שקראה בקוראים האלקטרונים נרדמה כ-10 דקות בממוצע מאוחר יותר לעומת הקבוצה שקראה בספרים מודפסים, ושנת "שלב החלום" שלהם (REM) היה קצר יותר. הנסיינים שהשתמשו בקוראים אלקטרונים גם טענו כי היו פחות "מנומנמים" בשעה שלפני השינה ועייפים יותר בבוקר שלמחרת בהשוואה לקוראי הספרים המודפסים.

      בנוסף, דגימות דם שנלקחו בתדירות קבועה הצביעו על הפרשה מעט נמוכה יותר של הורמון השינה מלטונין בקרב אלו שקראו מתוך מסכים, ודחייה משוערת של כשעה וחצי בשעון הביולוגי של הגוף בעקבות כך.

      ובכל זאת קיימת בשורה אחת לבעלי הקוראים האלקטרונים: מי שמחזיק במכשיר קינדל בסיסי (כזה שאין בו תאורה פנימית כפי שמותקנת בגרסאות החדשות יותר של מכשירי קינדל), יכול לקרוא בו גם במיטה, כיוון שאין הבדל בינו לבין ספר מודפס בכל הנוגע להשפעה על השינה.

      קורא אלקטרוני עברית (אתר רשמי)
      קורא אלקטרוני עברית (צילום: האתר הרשמי)

      הספר הנמכר ביותר ברשתות הספרים לשנת 2014 הוא "מלכת היופי של ירושלים" מאת שרית ישי לוי

      הספר של ישי-לוי שיצא בהוצאת מודן נמכר בכ-150 אלף עותקים ועומד בראש רשימת רבי המכר הן של סטימצקי והן של צומת ספרים. אולם מדובר בספר שיצא לאור לפני שהחוק להגנת הסופרים נכנס לתוקף, ולכן יכול היה להימכר במבצעים שונים. הספר הנמכר ביותר מתוך הספרים שנמצאים תחת הגנת החוק הוא "גברת ורבורג" של עירית לינור (הוצאת אחוזת בית), שיצא ביולי 2014 ונמכר בכ-20 אלף עותקים.

      ע"פ יניב מגל מ"גלובס", מתקופת כניסתו של חוק הספרים לתוקף ירדו המכירות בכ-10-15% - ירידה צפויה, אם כי חדה פחות מחלק מהתחזיות המוקדמות. שינוי נוסף שהביא החוק הוא גידול במכירות של ספרים המכונים "בק-ליסט", כלומר ספרים ישנים יותר שנדחקים מהמדפים ע"י הספרים החדשים שיוצאים לאור. השנה, בעקבות החוק, ספרי ה"בק-ליסט" היוו את החלק המכריע במכירות, לעומת כ-30 אחוז מנתח המכירות בשנים קודמות.

      בעקבות הירידה במכירתם של הספרים החדשים, יצאו השנה גם פחות ספרים חדשים לאור – כ-2,500 בלבד לעומת כ-4000 בשנים קודמות. ספרי הביכורים הם אלה שספגו את המכה הקשה ביותר, כשהשנה יצאו רק 20 ספרי ביכורים לעומת ממוצע של 100 בשנים קודמות, וכעת רבות מההוצאות מעדיפות לוותר כליל על הוצאה לאור של ספרי ביכורים.

      מלכת היופי של ירושלים, שרית ישי לוי (יח"צ)
      גם יפה וגם מוכרת. מתוך כריכת "מלכת היופי של ירושלים" (צילום: יח"צ)

      מחקר חדש קובע כי שוק הספרים בבריטניה - המודפסים והדיגיטלים כאחד - הולך וגדל מדי שנה

      אחת המגמות המפתיעות של השנים האחרונות היא הישרדותו האיתנה של הספר המודפס, על אף התחזיות המוקדמות שניבאו לו מוות קרוב, או לפחות גסיסה דומה לזו שחווה העיתון המודפס. הגידול בנתח השוק שתופסים הספרים הדיגיטליים מכלל מכירות הספרים נעצר בשנים האחרונות על 30%, לפחות בבריטניה, והכרסום במעמדו של הספר המודפס נפסק לעת עתה. אך הבשורה המשמחת יותר עפ"י מחקר שערכו בחברת Enders Analysis הבריטית הוא ששוק הספרים כולו, מודפסים ודיגיטליים, גדל מדי שנה. כלומר, נתח השוק שתפסו הספרים הדיגיטליים לא בא בהכרח על חשבונם של הספרים המודפסים. המחקר מראה כי כ-20 אחוזים מהספרים המודפסים בבריטניה נקנים כמתנות – תחום שבו הספרים הדיגיטליים אינם קיימים כלל. תחום נוסף בו הספרים המודפסים שולטים ביד רמה הוא ספרי הילדים, בו יש חשיבות גדולה יותר למגע ולאיכות הנייר.

      נתונים מעניינים נוספים שעולים מהמחקר קשורים בסוגי האוכלוסיה שמביעים עניין גדול יותר בקריאה הדיגיטלית: נשים קוראות יותר ספרים דיגיטליים מגברים (57%), והמחקר טוען כי אחת הסיבות היא העובדה שרבות מהן מצוידות בתיק צמוד המאפשר נשיאה של הקורא הדיגיטלי לכל מקום בו הן נמצאות. בנוסף אנשים עם בעיות ראייה נוטים להשתמש בקוראים דיגיטליים בגלל האופציות השונות להגדלת הפונט (50% מהמשתמשים בקוראים דיגיטלים הם אנשים מעל גיל 50, ויותר מרבע מעל גיל 60). סוג אוכלוסיה נוסף הוא אנשים שיוצאים לחופשה ומעדיפים לחסוך מקום במזוודות ולקחת איתם את הקורא האלקטרוני שיכול להכיל כמות עצומה של ספרים; ולבסוף, המחקר מראה כי אנשים שאוהבים לקרוא חומרים הדורשים דיסקרטיות (כמו אירוטיקה ופורנוגרפיה) נוטים גם הם להעדיף את הקריאה הדיגיטלית על פני זו המודפסת.

      בישראל כוחו היחסי של הספר המודפס נשמר בעיקר בשל העובדה שמהפכת הספרים הדיגיטלים עוד לא חדרה כראוי לשוק הספרים, בין השאר בגלל מבחר קטן יותר של ספרים דיגיטלים לעומת המודפסים, והיעדר תמיכה מלאה בעברית במכשירים הקיימים בשוק.

      ספרים (מערכת וואלה! NEWS)
      איפה תקעתי את "חמישים גוונים"? (צילום אילוסטרציה)

      חדשות בשורה

      * כתב עת חדש וחד פעמי בשם "אתה נמצא כאן" רואה אור באמצעות פרויקט הדסטארט. כתב העת בעריכת גיא חג'ג' ויובל סער, מביא סיפורי מסע שונים של כותבים רבים ומגוונים - בהם אביבית משמרי, יגאל סרנה, נעה ידלין ושאול אמסטרדמסקי - והוא מוצע למכירה רק עד ה-15/1 באתר הדסטארט. נכון לעכשיו עומד הפרויקט במקום הרביעי ברשימת הפרויקטים עם הכי הרבה תומכים מאז הקמת הדסטארט, והשבוע צפוי גם לצאת פסקול שילווה אותו.

      * לא רק סארטר: הכלכלן הצרפתי תומאס פיקאטי, שהוציא לאור בשנה שעברה רב-מכר שהיכה גלים בשם "הון במאה ה-21", הודיע שהוא מסרב לקבל את הפרס הנחשב ביותר שניתן ע"י המדינה הצרפתית - Legion d'honneur - כיוון שהוא לא חושב שתפקידן של ממשלות הוא להחליט מי ראוי לכבוד ומי לא.

      * הסופר הישראלי אלכס אפשטיין משיק אפליקציה מיוחדת לאייפד שמאפשרת לקרוא את סיפרו הקצרצר "אגדות אמיתיות" בצורה אינטראקטיבית מיוחדת שמלווה במוזיקה. את האפליקציה פיתח המאייר צח ויינברג ולמוזיקה אחראים איתמר ציגלר וסטפן אולריך.

      * קומיקס חדש עומד לצאת לאור כשגיבורו יהיה לא אחר מאשר נשיא ארה"ב הראשון – ג'ורג' וושינגטון. הקומיקס יראה אור בשלושה חלקים, כשהחלק הראשון (שיצא באפריל הקרוב) יתאר את וושינגטון הצעיר והרפתקאותיו במציאות האמריקאית שקדמה להקמת ארצות הברית.

      * ה-BBC תפיק סדרת טלוויזיה המבוססת על הספר "מלחמה ושלום" של טולסטוי. האחראי לעיבוד הוא התסריטאי אנדרו דיוויס ויככבו בו השחקנים לילי ג'יימס ופול דאנו.

      ערב לכבוד המשורר ישראל אלירז יערך בבית ביאליק בתל אביב – יום חמישי, 8 בינואר, בשעה 20:00.