Depeche Mode - Enjoy The Silence
"הדמו המקורי של 'Enjoy The Silence' היה מאוד איטי ומינימלי, רק אני והרמוניום", סיפר מרטין גור ב-2012 בריאיון למגזין Mojo, "והיה לאלן וויילדר רעיון להוסיף לזה קצב. הוספנו את האקורדים של המקהלה והמפיק פלאד ואלן אמרו, 'למה שלא תנגן קצת גיטרה על כל זה?'. ככה המצאתי את הריף. אני חושב שזו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה שלנו שבה כולנו הבטנו אחד בשני ואמרנו, 'אני חושב שזה יהיה להיט'".
אתמול (חמישי) ציין העולם במסיבות ותהלוכות 25 שנה ל-"Enjoy The Silence", מהשירים האלה שלא רק הפכו לאלמותיים מרגע שיצאו, אלא נדמה כי היו כאן מאז ומעולם. מרטין גור כתב המון שירים אפלים בימי חלדו, אבל "Enjoy The Silence" הוא אחד מיוצאי הדופן של הלהקה. כלומר כן, דייב גהאן שר על אלימותן של המילים ומתאר כיצד הן חודרות בעדו, אבל הפזמון משכך את הדברים הקשים ברכות משובבת נפש: "כל מה שאי פעם רציתי, כל מה שאי פעם הזדקקתי לו, נמצא כאן בזרועותיי".
יש איזו איכות מענגת בשיר הזה, משהו שהופך אותו לחסין מפני מיאוס. הכל בו כה פשוט, הלחן, הדיוק, ועם זאת מדובר בהמנון נחקק. משהו בתקתוק של דפש מוד כלהקה הגיע כאן למיצוי. זו אמנם רחוקה מלהיות הפעם היחידה שזה קורה, אבל חברי הלהקה מתארים שינוי באופן העבודה שלהם שאיפשר גם לחברים שאינם מרטין גור מעורבות מוזיקלית גדולה יותר בפיתוח השירים. במקרה של "Enjoy The Silence" זה השתלם במיוחד, כפי שניתן להבין מהתיאור של גור למעלה.
זה היה הסינגל השני מתוך אלבומם השביעי "Violator", שהגיע חודש אחרי כן ופתח עבורם דרכים חדשות. "Enjoy The Silence" הפך לאחד השירים המצליחים ביותר של דפש מוד אי פעם, ואף הקנה להם אחיזה של ממש בארה"ב. יחד עם "Personal Jesus" שיצא לפניו, "Enjoy The Silence" תרם לכך ש-"Violator" היה האלבום הראשון שלהם שהצליח לחדור לעשרת הגדולים של המצעד האמריקאי. תהילתה של דפש מוד הפכה לכלל עולמית, והשיר עצמו חודש מאז על ידי עשרות אמנים, בין היתר טורי איימוס וסוזן בויל.
קשה עד בלתי אפשרי להפריד בין השיר לבין הקליפ שלו, שכמו רבים של הלהקה בוים על ידי אנטון קורביין. דייב גהאן נודד לכל אורכו כשהוא עוטה גלימת מלך, כתר לראשו וכיסא מתקפל בידו, מחפש מקום לנטוע בו את מושבו. מבקש רק ליהנות מהשקט. באופן אירוני, השיר הזה הקנה להם בדיוק את ההפך.
"הוא באמת גרם לאלבום לחצות אל יקום אחר", סיפר דייב גהאן בריאיון למגזין Q ב-2008. היינו בטיפוס מתמיד במשך עשר שנים שקדמו לכך, אבל אני לא חושב שהיינו מוכנים למה שעומד להגיע. האלבום היה הצלחה עולמית ופתאום התחילו לזרום אלינו תמלוגים עצומים ויכולנו לעשות מה שרצינו מתי שרצינו. חבל הקטיפה תמיד היה פתוח".
Pussy Story - Where The White Things Are
יום לפני כן (רביעי) חל ט"ו בשבט, חג שמדי שנה אני מאחל בו בלבי ראש השנה שמח לאימני קופולה, שב-"Chupacabra", אלבום הבכורה שלה ב-1997, הצהירה כי היא עץ. "Chupacabra" הציג לעולם גרוב והיפ-הופ מגניבי שהניב שני להיטים, "I'm a Tree" ו-"Legend of a Cowgirl". ההצלחה שלה הביאה להחתמתה בסוני/קולומביה אבל היא לא הצליחה לשחזר אותה מאז ופנתה מאז לאפיקים ניסיוניים ושוליים בהרבה. מלבד כמה וכמה אלבומי סולו ב-15 השנה האחרונות, היא גם הייתה נגנית הכינור של Peeping Tom, הרכבו של מייק פאטון.
בקיץ האחרון קופולה השיקה הרכב חדש עם שם גס ביחד עם ניקוליטסה באוטיירוס, חברתה האמנית, ובכך לדבריה הגשימה חלום עתיק יומין שלה להיות מתופפת בלהקת פאנק-רוק. בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני ט"ו בשבט, יצא השיר הראשון של פוסי סטורי. קשה לומר שמדובר ביצירת פאר בלתי נשכחת, אבל מדובר בשיר חביב בהחלט ואני בטוח שהקרבה לראש השנה לאילנות אינה מקרית. בטוח.