פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יהודה לוי עשה את זה טוב יותר: "חמישים גוונים של אפור" מנקודת מבט נשית

      הניסיון של "חמישים גוונים של אפור" לצבוע את עצמו בצבעים של העצמה נשית ופמיניזם נכשל בגדול גם בגרסה הקולנועית. במרחבי הטלוויזיה שלנו מסתתרות דוגמאות טובות הרבה יותר לשחרור מיני. הכחול היום אפור מאוד

      יהודה לוי עשה את זה טוב יותר: "חמישים גוונים של אפור" מנקודת מבט נשית

      נדמה שהדבר הכי חכם לעשות הוא להגיע להקרנה של "חמישים גוונים" מבלי לקרוא שורה אחת בספר. העונג שבגילוי שכריסטיאן גריי הוא לא רק הרווק המיליארדר החתיך והמבוקש בעולם, אלא גם טייס, גם פסנתרן וגם מומחה לספרות אנגלית, מתח את גבולות הטראש הסבוני למחוזות מפתיעים. בדומה לתחושה המרוממת של לשמוע בפעם הראשונה את "דרך השלום" ברדיו ללא כל הכנה מוקדמת, כך הרגשתי כשגיליתי שאנסטסיה סטיל, בנוסף לכל הקלישאות המתבקשות, עדיין בתולה. אך למרות הידיעה כי מדובר בז'אנר הפונה בעיקר לעקרות בית נואשות מנס ציונה (דרישת שלום חמה לאישה שצילמה את המסך וסולקה על ידי הסדרן מהאולם), ואחרי מיתון כל הציפיות, הסרט מותיר את הצופה הממוצעת עם אכזבה ובעיקר עם חשק מיני של קברנית.

      רווקוקו עם נסיבות מקלות פוגש פריג'ידית יפת תואר ומציע לה להצטרף להרפתקה מאזוכיסטית בחסות טראומת ילדות שעבר. 125 הדקות הארוכות של הסרט כוללות בתוכן 15 דקות של סקס שכל סצנה מינית בפרק אקראי של "משחקי הכס" מתעלה עליו מכל בחינה אפשרית. מספיקה תצרוכת תרבותית בסיסית בכדי להבין שכמה חבלים, אזיקונים, הצלפות וגופות מעוררי קנאה לא אמורים להביא לנו את הבשורה. אמנם לא באנו לכאן בשביל לקבל פורנו, אבל עברנו את הגיל של המין המפוהק והאסתטי. גם את תרגיל קוביות הקרח המפורסם ראינו כבר אצל יודה לוי, בביצוע לוהט פי מיליון. אבל היי, אסור להשוות.

      התיאוריות שרואות בטרילוגיית הספרים של אי.אל ג'יימס אלגוריה לסינדרלה המודרנית, או קושרות אותה למושגים כמו פמיניזם והעצמה נשית בגלל סירובה של אנה להיכנע לתכתיבים הפטריארכליים של הזוגיות, תוך כדי ויתור על נכסיו המפתים של הגבר, נדמות קצת מגוחכות אחרי צפייה בגרסה הקולנועית. לא משנה כמה רמים הקולות הפמיניסטיים, הם לא יכולים לחפות על הניסוח הקלוקל של הפנטזיה האירוטית הזאת. והיה עדיף לא להתעקש להיצמד למקור, ולספק תוכן מטופש אך מודע לעצמו.

      חמישים גוונים של אפור (יח"צ)
      עברנו את הגיל של מין מפוהק ואסתטי (צילום: יח"צ)

      במובן הזה, הסרט רק לוקח אותנו הנשים הרבה שנים אחורה, בכך שהוא מסתמך על הטענה כי גירלז ג'אסט וואנה האב פאן. גם לגילטי פלז'ר הנקבי העלוב ביותר יש סטנדרטים, החל מרמת הדיאלוגים ועד לשיוף הסיפור עצמו לכדי תחושה של עלילה. את הלגיטימציה לשחרור מיני ואורח חיים עצמאי ותוסס קיבלנו בגרסאות מוצלחות בתחילת הניינטיז עם "סקס והעיר" על המסך הקטן ועם "הצעה מגונה" על המסך הגדול. אוכלוסיית הנשים העולמית לא עברה את כל התלאות שעברה רק כדי להסתפק ברפרור לפרסומת "רוצה ביס, מיקי?".

      מה שטוב למאה מיליון קוראות ברחבי העולם לא מספיק עבור עיבוד שמתיימר להיות האירוע הקולנועי-נשי הגדול של השנה. בטח שלא בשבוע שבו היינו זקוקות לפיצוי נפשי אחרי שאומה תורמן, אחת הנשים העוצמתיות בהוליווד, פיחלצה את עצמה לדעת, וקים קרדשיאן, האישה הכי מדוברת כיום בעולם, כפתה עלינו סיור מודרך בנפתולי הוואגינה שלה. כפיצוי נמשיך כולנו להתרפק על ג'יימי דורנן עם זיפים וסטייל של רוצח סדרתי בעונה החדשה של "The Fall".

      ואיך הסרט נראה מנק' מבט של צופה גבר? הקליקו כאן כדי לגלות