זה השבוע השני לתשדירי הבחירות הטלוויזיוניים, ונדמה סופית שאין למפלגות הרבה מה לחדש מעבר לקשקושי האינטרנט שהמיטו עלינו עד כה, והותירו רק תרדמת באזז מתמשכת לסבתות של ערוץ 1. מתחשק לקחת את כל מצגות ה"הנה סיפור על סבי הקסום ששתל במו ידיו חנוכייה בתוך שחי של פרטיזן", ולצקת אותן על ידיו של בן גוריון כמו שעשה אבא של ציפי לבני או אחיין עוז זהבי. לא עקבתי. שבוע לפני הבחירות ועדיין האג'נדה של כולם נראית כמו אותו מישמש אחיד של בלה-בלה חברתי עם ציור של מנהיג מת ברקע ואיזכור של חוק שמישהו במפלגה פעם העביר. חוץ מהמפלגה של ליברמן, שאם תעירו אותי באמצע הלילה אדע לדקלם בקול הרובוט הרצחני שלו: "מיחבלים. לא מישחררים. מיחבלים. מיחסלים", כשעיניי מזוגגות בתימהון כמו שני חלמונים רוטטים. ובכלל, נדמה ששטיפת המוח מחטיאה פה ושם את מסלולה אחרי שבוע תשדירים אין לי מושג עדיין אם להצביע יש עתיד, אבל יש לי חשק פתאומי לקפוץ להצגה בתיאטרון המטמון.
ובכל זאת, הנה רגעים שבכל זאת נזכור מהימים האחרונים.
1. סרטון הכדורגל של הליכוד מאוד מעניין (?) ומגניב (?) ושמח (?). אני מסייגת כל תיאור בסימן שאלה כי בחיים שלי לא ראיתי כדורגל, אז לכו תדעו אם בכלל הבנתי מה קורה שם. מבחינתי זה פשוט סרטון ריאיונות רועש שמאפשר לנו לראות איך זאב אלקין נראה בחולצה קצרה, וחבל. שלא לדבר על חיים כץ שמתעקש להקריפ לכולם את התסריט כשהוא מכריז "נגענו באלמנות צה"ל, נגענו ביתומים, נגענו בזקנים!" קאט ליתומים בהלם. נו, ככה זה כדורגל (אני מניחה?).
2. במחנ"צ יצאו לסקר רחוב אותנטי (ותודה לניצבי טייק 2) כדי לבקש מהעוברים והשבים לציין דבר אחד טוב שביבי עשה. הפאנץ' ההורס הוא שאף אחד לא יודע מה לענות / אסור לו לענות כי אז כבר צריך לשלם לו תעריף של ביט עם טקסט. אמור להיות נוקב, אבל הרי אם תשאלו עוברי אורח מה עשו פוליטיקאים אחרים גם אז לא יידעו לענות לכם. מה לעשות, אנחנו די טמבלים וההישג הפוליטי היחיד שאנחנו יודעים לדקלם זה "משהו עם טלפונים סלולריים של כחלון", כי אנחנו טמבלים שאוהבים לסמס. וכמובן, כולנו יודעים מה ההישג הכי גדול של ציפי לבני: אבא שלה פאקינג יצק מים על ידיו של בן גוריון. וואי וואי איזה מים הם היו! כל טיפה בונבון!
3. בממלכת הביזאר של המפלגות הקטנות, חיבבתי במיוחד את התשדיר של "ובזכותן", המשלבת שחוק דמע ומה לעזאזל. ניגשת איזו בחורה לדלת, לא ברור דלת של מה ואם היא פונה פנימה או החוצה, פותחת ומכריזה "אני צריכה חינוך לפעוטות שלי". קול גברי עלום כלשהו ראש הממשלה? אלוהים? השכן המבולבל שפתח לה את הדלת? עונה לה "את צריכה לחלק את ירושלים" והיא סוגרת את הדלת. קאט לחדר אחר: הבחורה מרחפת כמו רוח רפאים מהבהבת מעל שלושה ראשים וצועקת "אני רוצה את חירותי ורכושי תנו לי מזונות לילדיי!". "מי זה?" שואל בבלבול קול אחר, ורוח הרפאים נופלת אחורה בבום. לא לגמרי הבנתי את רצף האירועים, אבל בדיונים שקראתי באינטרנט הסבירו שהסרט הזה הוא על מסע בזמן, שהקול המוזר הוא בעצם אנחנו ושדייוויד לינץ' אמר שהתינוק עם הגמל זה בעצם הקאובוי שמת בהתחלה. בקיצור, היא הייתה צריכה לחלק את ירושלים וזהו.
4. גם מפלגת הפיראטים החליטו ללכת על אניגמטיות. על רקע שחור צפה לה בחלקים הפואמה הבאה: "פחד יראה טרור ואין במי לבחור! נמאס הקרקס! 120 כופים! הכול אותו שייט! קולנו פסול אך בלתי נמנע! שואפים לחיים בלי אחוז חסימה!" ואז מופיע סמל של גולגולת עם עניבה. מה זאת אומרת, לא ברור? יש קרקס, אוקיי? ובקרקס מופיעים קופים. רק שהם דיסלקטים. ואז הקופים ב-כ' גומרים לשחק בקרקס ויוצאים לשוט בשייט בנהר, ותוך כדי זה הם שואפים לחיים בלי אחוז חסימה. פתאום הם פוגשים בשלד שממהר לפגישת עסקים דחופה אז הוא לבוש מכובד. סוף. עכשיו תצביעו למפלגת הפיראטים והקול שלכם יהיה פסול אך בלתי נמנע. על לא דבר!
5. עצרו הכול. לא הספקנו להתאושש מהזוג החייכן של "תיאטרון המטמון" מהתשדיר של יש עתיד, שיאיר לפיד סידר להם את ענייני המס, והנה "יהדות התורה" מתעקשים שדווקא הם אלה שאחראים לנפלאות המס של זוגות נשואים. מדהים. בגרסה של "יהדות התורה" הכינו מערכון קורע בנושא שהורכב משיירי הפקות בערוץ 20, ובו מככב זוג נשוי על רקע בית מפוליגל, לאישה יש פיאה של דתייה ולגבר יש פיאה של חילוני ושניהם שונאים זה את זו לאללה. והנה מתברר שגם הם עומדים להקים עסק ביחד נקרא לו "תיאטרון הלא-מטמון" כדי להימנע מאי נעימויות - ולמזלם יהדות התורה העבירה חוק מעולה בנושא בזמן שיאיר לפיד התבטל בבית ואכל קרקרים! לא ייאמן. "העברנו עוד שני חוקים כלשהם", ממהר התשדיר לבשר, אבל עד כאן יכולת הפנמת הישגי המפלגות שלי. תקראו לי כשתעבירו חוק על משהו עם טלפונים.
בפעם הבאה: האם יאיר לפיד ייצא סוף סוף מהאוטו שלו? למה הפרצופים של חברי המחנ"צ מורכבים מפאייטים מעופפים בחלל? מתי יאשפזו את הילד הפסיכי מהלוגו המצויר של מפלגת הפורנו? והאם מיחבלים מישחררים או מיחסלים? הישארו עמנו.