פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקציב, נאמנות ופרסים: מה ממתין לשר התרבות הבא?

      תיקון חוק הסופרים, המאבק עבור שינוי התקציב ופרס היצירה הציונית. בעקבות פרישתה של לימור לבנת והבחירות שנערכו השבוע, קיבצנו את הנושאים הבוערים אליהם יידרש שר התרבות החדש במושב הראשון של הכנסת ה-20

      לימור לבנת, שרת הספורט (ברני ארדוב)
      שרת התרבות היוצאת, לימור לבנת (צילום: ברני ארדוב)

      התיקון לחוק הסופרים

      מה קרה:

      כזכור, בשנת 2014 נכנס לתוקף החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל המגביל את המבצעים ברשתות חנויות הספרים שפוגעים בקיומן של הוצאות ספרים עצמאיות וחנויות ספרים קטנות וכנגזרת - גם בגמולם ההולם של הסופרים. החוק מפרט את התמלוגים שמגיעים לסופרים עבור מכירת יצירותיהם הן בגרסה מודפסת והן בגרסה אלקטרונית ובין היתר קובע כי ייאסרו הנחות שיפחיתו את מחירו הנקוב של הספר בשנה וחצי הראשונות להוצאתו. למרות שעברה שנה אחת בלבד מכניסת החוק לתוקף, עלו טענות נגד החוק. כך למשל טענו סופרים חדשים כי החוק פוגע בהם שכן הציבור יעדיף לרכוש ספרים של סופרים ותיקים במחיר מלא.

      מה צריך לקרות?

      השרה לבנת הסכימה (בין היתר בריאיון לוואלה תרבות) כי אם החוק יזדקק לתיקונים, יוכנסו כאלה. אפשרות אחת היא קיצור תקופת איסור ההנחה במקרה של ספרי ביכורים. תיקון אפשרי נוסף הוא החרגת אתרי האינטרנט ממגבלת ההנחה (כיום ההנחה המירבית ברכישה מקוונת היא עשרה אחוזים). אם נלך ממש רחוק, יהיה נחמד אם תישקל האפשרות לוותר על המע"מ ובכך יוזל מחיר הספרים. ככלות הכל, מהו עם ללא תרבות?

      ספרים (ShutterStock)
      לא מוצר צריכה בסיסי. ספרים (צילום: Shutterstock)

      1% לנשמה

      מה קרה?

      אפרופו תקציבים ותגמולים, במהלך 2014 הארגונים שח"ם (איגוד השחקנים בישראל), אמי (איגוד אמני הבמה בישראל ופורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל, יצאו למאבק ציבורי למען העלאת כספי הציבור המושקעים בתרבות לכדי 1% מתקציב המדינה. האיגודים דרשו שהמדינה תיישר קו עם ארצות כפולין ודנמרק המקדישות כ4%-6% מן התקציב הלאומי שלהן לתרבות וכן ש"התקציב יכלול… פיתוח מוסדות וגופים יוצרים בפריפריה, תמיכה ביצירה תרבותית עצמאית והגדלת תקציב והרחבת הפעילות המסובסדת המוצעת לילדים ובני נוער ובכלל זאת שיעורי דרמה, מוסיקה, כתיבה יוצרת וכו'." לאחר ישיבות מו"מ מול משרד האוצר, אושרה באוקטובר האחרון תוספת של 120 מיליון ש"ח לתקציב התרבות ב-2015.

      מה צריך לקרות?

      ההסכם הוגדר כחד-שנתי וכאמור לא נכנס לתוקפו שכן הממשלה התפרקה והתקציב לשנת 2015 לא אושר מעולם. בכל אופן כפי שאמר אוהד קנולר, יו"ר שחם, עם חתימת ההסכם ל-NRG, רצוי שההסדר יהיה רב-שנתי: "נקבע בהסכם שבינואר יתחילו דיונים על תקציב תלת-שנתי של התרבות לשנים 2016-2018. מעולם לא נתקבלה תוספת כזאת לתקציב התרבות במעבר משנת תקציב אחת לשנייה, ובטח בשנה בה מרבית התחומים סובלים מקיצוצים". צעד הגיוני יהיה להמשיך את המאבק למען העלאת התקציב ועיגונו בחוק רב-שנתי. חשוב גם לזכור שמלבד שרת התרבות הפורשת שסייעה רבות למאבק והיתה בין מניפי הדגל, עמרם מצנע שהיה בין החותמים על הצעת חוק התרבות, כבר לא יושב בכנסת. האם יהיו לו תומכים חדשים?

      אוהד קנולר (ניב אהרונסון)
      קנולר (צילום: ניב אהרונסון)

      סוגיית התמורה בגין תמיכה כלכלית

      מה קרה?

      בעקבות פרשת סוהא עראף שנחשפה בוואלה תרבות, פרסם משרד התרבות תיקונים למבחני התמיכה ביצירות קולנועיות לפיהם קרנות הקולנוע יחויבו להתנות את תמיכתן בסרט בכך שהוא יוצג כסרט ישראלי "לרבות לעניין ציון מדינת המקור של הסרט, בכל הקרנה פומבית שלו בארץ או בחו"ל... בפרסומים רשמיים או שיווקיים נלווים". בהתאם לתיקונים החדשים, תמיכת המשרד בסרט עלילתי באורך מלא תותנה בציון תמיכת משרד התרבות בכותרות הפתיחה ובכותרות הסיום של הסרט, וייכללו בו סמלילי המשרד והמועצה לקולנוע, לשון התיקון. התיקונים, אגב, יופיעו ברשומות החל מיום ראשון הקרוב. קרן רבינוביץ' לקחה את הנחיית המשרד צעד אחד קדימה ודרשה מהבמאים לחתום על הצהרת נאמנות.

      הודעה נוספת ומסעירה לא פחות של משרד התרבות גם היא קשורה בכסף. לבנת פנתה בנובמבר האחרון למשרד האוצר וביקשה להסיר את תמיכת המשרד מסינמטק תל אביב בשל קיום הפסטיבל "48 מ"מ" ביוזמת עמותת זוכרות המוקדש לסרטים בנושא הנכבה וזכות השיבה. לבנת התבססה על סעיף 3 ב' לחוק התקציב בטענה שבקיום הפסטיבל הסינמטק תומך בפעילות שהיא "ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל".

      מה צריך לקרות?

      בשל התוספות, התיקונים והמהלכים החד-פעמיים של משרד התרבות היוצא, שווה אולי שמשרד התרבות החדש יגבש מסמך מרוכז, מעין חוקה, שמגדיר את מערכת יחסיו הכלכלית עם תכנים תרבותיים ויצירה עצמאית בשלל תחומי היצירה.

      סוהא עראף (GettyImages)
      עראף (צילום: Getty Images)

      ועדות ופרסים

      מה קרה?

      בשנת 2011 הכריזה לבנת על פרס היצירה בתחום הציונות. פרס שנועד "לתת ביטוי לערכי הציונות, להיסטוריה של התנועה הציונית ולחזרת העם היהודי למולדתו ההיסטורית… לעודד ולקדם יצירות אמנות ותרבות בתחום הציונות, בתולדותיה, במטרותיה בדמויות מרכזיות בה או בעשייה ציונית עכשווית." הפרס עומד על כ-50 אלף שקלים ומחולק בתחומי התיאטרון, הקולנוע, המחול, השירה והספרות, המוזיקה והאמנות הפלסטית.

      בין היושבים בוועדת הפרס הראשונה נמצא ד"ר חיים פרלוק, מקורבה של לבנת שגם ניצב בראש המועצה הישראלית לתרבות ואמנות במשרד התרבות, הגוף המקצועי שהחוק מסמיך לייעץ לשר או השרה המכהנים בנושאי תרבות. פרלוק משך אליו לא מעט אש בזכות תחקיר "הארץ" שחשף את התנהלותו: מינוי אנשים חסרי רקע אמנותי לניהול מדור האמנות הפלסטית שהוביל להתפטרותם של שבעת חברי המדור. פרלוק אף עומד בראש מדורים רבים בעצמו, ביניהם המדור לתרבות ערבית.

      באותו עניין, בג"ץ קבע שהשנה לא יחולק פרס ישראל לחקר הספרות ושופטים בוועדת הפרס בתחום הקולנוע התפטרו בשל התערבותו של ממלא מקום שר החינוך, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

      מה צריך לקרות?

      כפי שמוגדרים תנאים והגבלות במבחני התמיכה והמכרזים של משרד התרבות, יש להגדיר ולהגביל את מינויי השופטים והמדורים בוועדות הפרס ובמינהל התרבות בהתאמה, כך שכולם יהיו אנשי תרבות פעילים. כמו כן, אולי פרס ישראל צריך להיכלל בתחומו של משרד התרבות ולא של משרד החינוך.

      יהושע סובול השווה את הבית היהודי לנאצים (נמרוד סונדרס)
      זוכה פרס היצירה הציונית לשנת 2014. יהושע סובול (צילום: נמרוד סונדרס)

      מחלקות מנהל התרבות

      מה קרה?

      כרגע בין מדורי מינהל התרבות נכללים גם מכוני מחקר תורניים, תרבות דרוזית, ערבית וצ'רקסית. נשאלת השאלה כיצד ישפיעו שר או שרת התרבות החדשים על התנהלות מדורים אלה וכן כיצד תשפיע הצטרפותן של מפלגות כאלה ואחרות לקואליציה על התנהלותם. כך למשל, ישיבת ש"ס בקואליציה ודאי תשפיע על שילוב המחקר התורני ויישום ההלכה בחיי היום יום עליו אחראיים מכוני המחקר התורניים, ובפרט כנראה בהלכות הצבא והמדינה.

      מה צריך לקרות?

      שיטוט קצר באתר מינהלת התרבות מבליט את פעילותם המינורית של מדורי התרבות הדרוזית והצ'רקסית והערבית. אולי כדאי לערוך סימפוזיון בנושא ולחשב מסלול מחדש.


      התערבות המשרד בהחלטות מוניציפליות באשר לחללים ציבוריים

      מה קרה:

      בשל מחסור קיים בגני ילדים, הודיעה עיריית תל אביב על סגירתו בחודש אפריל הקרוב של מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות של מוזיאון תל אביב, בעיצומה של שנת הלימודים. בעקבות המהלך, יצאו מורי ותלמידי המרכז, שחלקם מוגדרים נוער בסיכון, לרחובות תחת הסיסמה "חולדאי אל תסגור". העירייה הציעה פשרה לפיה בחודש אפריל רק כיתות הפיסול והקדרות יוסבו לכדי גני ילדים זמניים כאשר שיעורי הפיסול יעברו לשכון בתוך מוזיאון תל אביב עצמו. הצעה זו לא התקבלה על ידי מנהיגי המאבק שראו בה נגיסה ראשונית בפעילות המרכז שתאפשר המשך התפשטות לאורך המבנה בעתיד. גלריות ברחבי העיר הצטרפו למחאה ותלו בכניסה אליהן דגלים שחורים עם סמל המאבק, איקס לבן. לפי שעה, התנהלות המרכז תמשיך כסדרה עד סוף השנה הנוכחית.

      מה צריך לקרות?

      היות ומוזיאון תל אביב מפעיל את המרכז והיות והוא מוסד ציבורי, יש מקום שמשרד התרבות יהיה מעורב בפרשה וינקוט עמדה אקטיבית. אמנים רבים טוענים שהמהלך של חולדאי אינטרסנטי ומאחוריו מצויים אילי נדל"ן שמעוניינים לכבוש את המבנה. הסובלים העיקריים הם כמובן התושבים. בשלב זה, התפרסמה עצומה הקוראת לאמנים להחרים את אירועי "אוהבים אמנות - עושים אמנות" של עיריית תל אביב הפתוחים בחינם לקהל הרחב.

      מה אתם הייתם מציעים לשר התרבות לעשות עם כניסתו לתפקיד? ספרו לנו בתגובות ובפייסבוק