בעידן בו מפיקים מוזיקליים הם כוכבי פופ לא פחות גדולים מאלה שהם מפיקים להם להיטים, דיפלו הוא ללא ספק אחד הכוכבים הבולטים של התקופה הנוכחית. אם מסתכלים על מצעדי החודשים האחרונים, אפשר להגיד בוודאות שהוא גם המוביל שבהם. מספיק רק להציץ ב-30 הגדולים באמריקה השבוע ולגלות שם שני שירים בהפקתו משני פרויקטים שונים! "Where Are You Now" המידבק עם סקרילקס וג'סטין ביבר תחת כנפי JACK U במקום ה-17, ו-"Lean On" ההמנוני עם מייג'ור לייזר ומו במקום ה-25. ובל נשכח שבקרוב צפויים להצטרף לחגיגה גם "Bitch I'm Madonna" שהפיק למדונה וניקי מינאז' וצפוי לצאת כסינגל, ועוד טרק ממכר מתוך "Peace Is The Mission", האלבום החדש של לייזר, בו מתארחת אלי גולדינג ("Power") ויצא לרדיו לאחרונה.
אמנם לקולגות שלו כמו דיוויד גואטה וקלווין האריס היו הצלחות קצת יותר גדולות מאלה, אבל בניגוד אליהם דיפלו בן ה-36 הוא בין המפיקים הבודדים, לצד שמות כמו פארל וויליאמס ומארק רונסון, שמצליח לשמור בעקביות על מקדם המגניבות שלו גם אצל הקהל הלא מיינסטרימי.
כמו השניים האלה גם ההיסטוריה שלו נטועה עמוק באנדרגראונד של עולם המועדונים, ומאחוריו הפקות לנסיכות אינדי כמו מ.י.ה, סנטיגולד ואיגי אזליה (בימים שלפני "Fancy"), אבל בניגוד אליהם הוא נזהר הרבה פחות מלשמור על קלאס ומרשה לעצמו להיות שכונה כשצריך. יעידו שמות כמו ביונסה, כריס בראון ואריאנה גרנדה - דיפלו מסחרי מכל להיט דאנס ים תיכוני שתשמעו בעונת החתונות הקרובה. לא סתם הפכו מסיבות ה-Block Party של הלייבל שלו, 'מד דיסנט', למקום הכי נכון להיות בו בכל קיץ באמריקה בשנים האחרונות. הגישה העממית הזאת הפכה אותו לנציג הכי אותנטי של דור צרכני המוזיקה של ימינו, אלה שעברו מזמן לשיטת ה'שאפל' וה'הכל הולך' ויכולים לשמוע בכיף שלהם פופ בבוקר, היפ הופ בצהריים, אינדי בערב ו-EDM בלילה בלי להתעכב על הגדרות של ז'אנרים.
זו הסיבה שדיפלו מקפיד לחלק את זמנו באולפן באופן שווה בין הפקות מועדון לבין הפקות פופ עגולות למיינסטרים, ובין סאונדים אורבניים ודאנסהולים לבין תפלצות דרופ EDM-ימיות. כל אלה יוצרים שפה חדשה של פופ קליט ונגיש מצד אחד, והפקה חדשנית אך רקידה מצד שני. הקסם האמיתי מתרחש כמובן כשהם מתנגשים ומתערבבים זה עם זה, והאלבום החדש של לייזר, גם אם לא אחיד ברמתו, הוא בית ספר של ממש לחזון שמוביל האיש. הקטע המשותף עם זמרת הפופ גולדינג לכוכב הרגאיי טארוס ריילי הוא דוגמה מאלפת לכך.
אלא שמוזיקה לבדה, כידוע, כבר מזמן לא מספיקה כדי להשאיר יוצר בתודעה, וכיאה לנציג הדור מקדיש דיפלו זמן נכבד גם לטכנולוגיות העכשוויות כדי לשמר את מעמדו. זה יכול להתבטא בנוכחות מסיבית ברשתות החברתיות כי זה טוב למיתוג, לטינופים וסכסוכים על קולגות כטיילור סוויפט וזד כי זה מעולה ליח"צ, או סתם בלערער את הסדר הישן של תעשיית המוזיקה עם הצהרות של "מוזיקה להורדה חופשית לכולם, כל עוד תבואו להופעות, תקנו מרצ'נדייז או תצפו בסדרת האנימציה של מייג'ור לייזר". במקרה הכי גרוע הוא יוסיף עוד תאריך בחודש לתיקלוטים שלו בווגאס, המ?כה של תקליטיני ה-EDM העכשוויים, שבערב אחד סוגרים לו משכורת ותמלוגים של חצי שנה לפחות. בכל זאת, מותג.