פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוצרים שתיקה: כך מירי רגב ונפתלי בנט מרסקים את עולם התרבות

      תוך שעות ספורות, שרת התרבות והספורט ושר החינוך פעלו שלא לפי אמת מידה מקצועית ופתחו, הלכה למעשה, במלחמה נגד חופש הדעה והביטוי בישראל. דעה

      מירי רגב ונפתלי בנט (עיבוד תמונה , מור שאולי, גדעון צנטנר)
      רגב ובנט (צילום: מור שאולי, גדעון צנטנר)

      מירי רגב הצליחה לעצור את נשמתה הממלכתית כמעט חודש. אתמול (שלישי) היא כבר לא היתה יכולה להתאפק וחזרה למנטליות העממית שהביאה אותה עד הלום. רגב, במה שנראה כאילו נלקח מאחד התסריטים הגנוזים של "הסנדק", הודיעה כי אם השחקן נורמן עיסא לא ישנה את דעתו ולא יגיע להצגות בבקעת הירדן מסיבות פוליטיות, תישקל המשך תמיכת משרד התרבות והספורט בתיאטרון אלמינא, שעיסא נמנה על מייסדיו.

      מדובר, כפי שעיסא כתב בעמוד הפייסבוק שלו, בדבר הגובל בסחיטה. שהרי אין קשר בין עמדתו הפוליטית של עיסא והפעולות שהוא מבצע כשחקן בתיאטרון חיפה ובין פעילותו בתיאטרון אלמינא, תיאטרון ילדים ביפו, שכל מטרתו היא לקדם דיאלוג יהודי-ערבי. אולי כדאי לכתוב זאת בצורה ברורה יותר: עיסא, כשחקן בתיאטרון חיפה, סירב להגיע להצגה בבקעת הירדן. תיאטרון אלמינא כלל לא רלוונטי לסיפור. מילא אם היה מדובר באקט שמבצע התיאטרון. לא, מדובר באקט שמבצע אחד ממנהליו. והדרך בה רגב מנצלת לרעה את כוחה כשרת התרבות מעט מטרידה.

      בריאיון שהעניקה לוואלה תרבות עם כניסתה לתפקיד, ביקשה רגב 45 ימי חסד. אמרה שהיא רוצה ללמוד את התפקיד ולהכיר את השחקנים הפועלים בתחום. התנהלותה מול עיסא היא כמו סטירה לימי החסד. נראה כאילו רגב לא רוצה להכיר את השחקנים הפועלים בתחום אלא לאלף אותם כדי שיצייתו לכל גחמה שיוצאת ממשרדה. רגב לא רוצה לנהל דיאלוג עם עולם התרבות. היא רוצה להשתיקו. אולי בחלום הרטוב של רגב, כל יוצר חושב פעמיים לפני שהוא אומר משהו שעלול להתפרש כבגידה. כמובן שלא מדובר בבגידה אמיתית אלא בסטייה מהסטנדרטים המופרכים שמתבססים על פופוליזם זול שרגב מציבה במשרד התרבות והספורט.


      על גל הפופוליזם הזה דוהר גם שר החינוך נפתלי בנט שהכריז כי הוא מוציא באופן מיידי את ההצגה "הזמן המקביל" שנכתבה בהשראת סיפורו של המחבל וליד דקה. חברי ועדת סל התרבות החליטו להשאיר את ההצגה בסל לאחר שלא מצאו בהצגה "שום דבר פוגעני, מעליב או מסית, אשר יצדיק את הפרת תכתיבי התקנון ואת הכנסתם של שיקולים חוץ-תיאטרוניים לתהליך התקבלות ההצגה". לבנט שמורה הזכות להוציא את ההצגה מהסל וכמובן שלא ראוי להאדיר מחבלים. ועדיין, היה ראוי לו בנט היה מודיע אחרת. כי הרי אין באמת טעם בהוצאה מיידית של ההצגה מסל התרבות. שנת הלימודים מסתיימת בעוד זמן קצר (במגזר הערבי, לו מיועדת ההצגה, שנת הלימודים מסתיימת בשבוע הבא) ואף מנהל בית ספר גם כך לא מזמין הצגות בזמן זה. הכרזתו של בנט משולה להכרזה של אדם שטוען בעשר בבוקר "גרמתי לשמש לזרוח". במקום להתנהל במתינות ובכבוד ולהודיע כי יתייעץ שוב עם חברי הוועדה ויראה כיצד אפשר לטפל בנושא לקראת שנת הלימודים הבאה, בחר בנט לשחרר אמירה פופוליסטית ריקה מתוכן.

      בנט ורגב. אלה האנשים שמגבשים את גבולות עולם התרבות בישראל ב-2015. ובאמת שאין בעיה עם זה. שיגבשו כאוות נפשם. העם בחר, העם יקבל. הבעיה היא שאת הגיבוש הזה בנט ורגב עושים כשנראה שהם מונעים משיכרון כוח תוך שהם מתעלמים מכל אמת מידה מקצועית בתקווה לגרוף תרועות ממצביעיהם. על הדרך השניים הורסים כל זכר לחופש דעה וביטוי. וכך, במקום גיבוש, מקבלים הישראלים ריסוק.