פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לכו אל הנמלה, אבל בלי ציפית: "אנטמן" לא מצליח להתבלט בז'אנר הגיבורים

      הבדיחות בטיימינג הנכון, פול ראד חביב מאוד וקטעי האקשן נחמדים, ובכל זאת "אנטמן" הוא סרט שגרתי ושכיח למדי בז'אנר גיבורי העל. בוודאי בהשוואה למה שהוא יכול היה להיות עם הבמאי המקורי של הפרויקט

      לכו אל הנמלה, אבל בלי ציפית: "אנטמן" לא מצליח להתבלט בז'אנר הגיבורים

      בעולם מקביל, יצא השבוע "אנטמן" בבימויו של אדגר רייט, הבמאי הבריטי הגאון שעשה סרטים כמו "סקוט פילגרים נגד העולם" ו"סוף העולם", ושכל סצנה וחצי שלו כוללות יותר יצירתיות מסרט הוליוודי אופייני שלם. זה סרט שקיים אמנם בתוך העולם הקולנועי של מארוול, אבל לוקח אותו לכיוונים חדשים ומפתיעים ומסתכל על כל העסק הזה של גיבורי-על מזווית חדשה לגמרי. קרוב לוודאי שזה סרט מצחיק להפליא, מחוכם וכולל סצנות אקשן אדירות.

      למרבה הצער, בעולם שלנו אדגר רייט פרש מבימוי "אנטמן" בגלל חילוקי דעות אמנותיים עם מארוול, רגע לפני תחילת הצילומים ואחרי שהשקיע שנים בהכנות לקראת הסרט. את מקומו ממלא פייטון ריד, שהוא ככל הנראה איש נחמד ובמאי לגמרי בסדר. הוא לא אדגר רייט, אבל הוא עשה את "מעודדות צמודות", זה בהחלט משהו. וגם ה"אנטמן" שהוא יצר הוא נחמד. לא משהו מיוחד, ובתוך הנוף של מארוול – די שגרתי, אבל נחמד. לפעמים, בסצנות האקשן בעיקר, נדמה שאפשר לראות הדהודים של הסרט שאדגר רייט היה עושה.

      אנטמן (יח"צ)
      אם ממש מתאמצים, אפשר לראות הדהודים של אדגר רייט (צילום: יח"צ)

      אבל למה להתאבל על סרט שלעולם לא יראה אור במקום לצפות בסרט שמוקרן ממש עכשיו. "אנטמן", למי שסופר, הוא סרט מספר 12 בעולם הקולנועי של מארוול, ובשלב הזה שיטת העבודה שלהם כבר ברורה, וגם האופי של הסרטים האלה. ב"אנטמן" בולט הניסיון לגוון, ועדיין, התכונות העיקריות של סרטי מארוול נשארו אותו הדבר. הסרט הזה לא מביא שום דבר כל כך חדשני שיגרום למי שעד עכשיו שנא את סרטי מארוול לאהוב אותו, וגם להיפך, אין בו שום דבר שיבריח את מי שעד עכשיו נהנה מהסרטים האלה (חוץ מדבר אחד: חרקים. אם אתם מאלה שלא סובלים חרקים, בעיקר כאלה בגודל חריג, התרחקו מהסרט הזה לאט ובזהירות, ואז הסתובבו ורוצו מהר מהר).

      כמו "איירון מן" ו"תור" ו"קפטן אמריקה", גם זה בעצם סרט אוריג'ין, סרט על תחילת סיפורו של גיבור. סקוט לאנג (פול ראד החביב מאוד) הוא פושע, פורץ עם לב זהב ומצפון חברתי, שמשתחרר מהכלא אחרי שלוש שנים ונשבע לחזור למוטב כדי שיוכל לבלות יותר זמן עם בתו הקטנה ופחות זמן עם פושעים בכלא. אבל החיים בחוץ קשים והוא משתכנע, כמה מפתיע, לחזור לפריצה אחת אחרונה, למרתפו של זקן עשיר כלשהו. אבל במקום זהב, הוא מוצא שם רק חליפה שנראית כמו קוספליי של אופנוען סייברפאנק. החליפה הזאת יכולה לעשות דברים מעניינים, כמו למשל, להקטין אותו לגודל של רבע נמלה. לבעליה המקוריים של החליפה (מייקל דגלאס) בעצם יש תכניות לגבי לאנג. הוא רוצה לעשות ממנו גיבור קטן מאוד, כדי לבצע עוד שוד מתוחכם וחשוב.

      אנטמן (יח"צ)
      גיבור קטן מאוד. פול ראד ומייקל דאגלס (צילום: יח"צ)

      על פניו, הסרט לא בנוי כמו "סרט גיבורי-על" אלא כמו סרט-שודים: הרבה מהסרט עובר בהכנה לקראת מבצע מסוים אחד, היכרות עם חברי הצוות (חלקם בני אנוש עם שלל מבטאים, חלקם נמלים בלי מבטא בכלל), מונטאז'י אימונים וכדומה. לכן נדמה שהרבה מהסרט הזה עובר לאט מאוד, בעיקר בהשוואה לכמה מסרטי מארוול האחרים. הוא מזכיר את "איירון מן" הראשון, שגם בו היינו צריכים לחכות הרבה זמן עד שהגיע האקשן. כשהוא מגיע, בסופו של דבר, הוא שווה את ההמתנה. הסרט מנצל את הגימיק שלו, הגדלה והקטנה של אנשים וחפצים, במגוון דרכים מרשים ויצירתי, וזה הופך את הקרבות למלהיבים וגם מצחיקים.

      כל השאר? בסדר. קליל, חביב, לא רציני מדי. הרבה עניינים נוסחתיים של יחסי משפחה. כמה רגעים יפים של החיים בגודל נמלה. ‏בהחלט לא כישלון, ומצד שני, בוודאי לא ידורג גבוה בשום רשימה של סרטי גיבורי העל הטובים ביותר, של מארוול או בכלל. הוא גם מצחיק למדי כשצריך, אבל בתור סרט בכיכוב של קומיקאי, ובבימויו של במאי קומדיות, אפשר היה לצפות ממנו ללחוץ על דוושת הקומדיה חזק יותר.

      אנטמן (יח"צ)
      קליל, חביב, אבל לא יותר מזה (צילום: יח"צ)

      הסרט שוכן עמוק בתוך העולם המארוולי ומלא בהתייחסויות לסרטים ולגיבורים האחרים של האוונג'רס, מהרגע הראשון (המילה הראשונה בסרט היא "סטארק") ועד האחרון (הסצנה שאחרי הקרדיטים). כרגיל, לחובבי מארוול מושבעים שעוקבים אחרי המגה-סדרה הזאת, זה מאוד נחמד. אבל השאלה שעלתה ב"הנוקמים 2" מתחזקת כאן: מה לעזאזל הם מנסים לעשות שם במארוול, למלא את כל העולם בגיבורי-על? בכל סרט שלהם בשנתיים האחרונות הוצגו מינימום שני גיבורים חדשים, לפעמים יותר. לרוב הדמויות האלה לעולם לא יהיה סרט קולנוע משלהן, כי תכנית הסרטים של מארוול לשנים הבאות כבר ידועה – והיא כוללת את דוקטור סטריינג', קפטן מארוול והפנתר השחור, שלא להזכיר את ספיידרמן, וכולם עוד לא הופיעו בעולם הקולנועי הזה. אז מה יש להם לעשות עם כל כך הרבה דמויות בעלות כוחות על?! לתקוע את כ-ו-ל-ן ב"הנוקמים 3", ולתת לכל אחת זמן מסך של חצי דקה? לשמור את כולן להופעות אורח בסרטים של גיבורים אחרים? או שבעצם יש להם תכנית סודית להוציא בשנה הבאה 18 סרטים חדשים ולבטל את כל הסרטים ההוליוודיים שאינם סרטי גיבורי על של מארוול?