שלום ילדים. מה שלומכם? הכל טוב? יופי, עכשיו היכנסו לוואטסאפ ותגידו לאבא שייקח אתכם לסרט "הנסיך הקטן". אם הוא לא יסכים, תתקשרו לאמא ותגידו לה שיש לכם הרגשה שאבא לא משקיע בכם מספיק. כן, בטלפון, לא בוואטס. זה צריך להישמע רציני. ואל תשכחו, כמובן, להדגיש את התרומה שתניב צפייה ב"הנסיך הקטן" להתפתחות ה"אני" הפנימי וה"אני" החברתי שלכם. זה אולי לא אומר לכם הרבה כרגע, אבל הורים מודרניים, כמו אבא ואמא, מייחסים לדבר הזה חשיבות רבה.
בסרט עצמו תקדם את פניכם ילדה חמודה בלי שם, בלי אבא ובלי קשר לקאסט הדמויות בספרו הקלאסי של אנטואן דה סנט-אכזופרי, שקורסת תחת מכבש לחצים ומתקפת מטלות של אמה - אשת עסקים נוקשה, שמטיפה לחיי סדר, דיוק, מצוינות והישגיות. בעיקרון, היא ילדה טובה שעושה מה שאומרים לה, אבל אמא שלה, כך נדמה, לוקה באו.סי.די קשה ודרישותיה המוגזמות לא מותירות לחמודה ברירה, אלא לברוח לעולם הדימיונות המפותחים והרגשות האנושיים - עולמו של הנסיך הקטן (אסטרואיד בי 612).
רצה הגורל ושם את ביתן החדש של האם ובתה בסמוך לביתו המצ'וקמק והמט לנפול של אדם זקן ומפוזר, טייס לשעבר שמנסה, מדי פעם, להמריא במטוסו הישן והמוישה-אופניקי שבחצר. במהרה, כצפוי, נוצר קשר בין הזקן לחמודה - קשר שחושף את האחרונה לסיפורו של הנסיך הקטן על נפלאות החיים החופשיים, רוח האדם, סודות האהבה ונחיצות השמירה על פרספקטיבות ילדיות. ה"טייס" הזקן הוא, כמובן, אנטיתזה לאמא המקובעת: אצלו, בבית ההפוך, מותר להיות פזורי דעת, חסרי אחריות ואנטי ממסדיים. הפטיפון שיש לו בסלון לעולם לא מנגן שירים של, נאמר, שלמה ארצי.
וכך, מדי יום, כשהאם עסוקה במשרד, מתגנבת הבת אל ביתו של הזקן, מקשיבה לסיפוריו על הנסיך הקטן ואהובתו הנצחית, השושנה הקטנה והתובענית, ונשבית בקולו העמוק, המרגיע והרדיופוני.
ייתכן שהורים - כלומר, אנשים שייאלצו להיגרר עם עולליהם להקרנה המדובבת בעברית, במקום ליהנות מסרט עם ג'ף ברידג'ס, ג'יימס פרנקו ופול ראד (המדבבים באנגלית) - יפקפקו מעט בתום לבו של הטייס המקומי ויחלו לתהות על עצם הקשר בינו לבין הנסיך הקטן. העובדה שקולו של שלמה ארצי, הקול הישראלי, מרגיע ונוסך שלווה ככל שיהיה, הוא גם קולו הייצוגי של ציבור הסחים בישראל מהווה, כשלעצמה, ניגוד מוחלט לנרטיב בספר/סרט ולכל מה שהנסיך הקטן מאמין בו.
שלמה ארצי, המדבב המקומי של דמות הטייס, בחיים לא היה מעז לנסות להמריא במטוס שנראה ככה. זה מסוכן מדי עבור מוזיקאי שכמותו - כלומר, המוזיקאי הבוגר, הנורמטיבי, הממוסד והשבע ביותר בארץ. הוא, כידוע, מעדיף "במטוס סילון לקצר דברים / ובשיחה להאריך" וקהלו, כידוע, מעדיף ללכת בתלם (ופעם בחודשיים - לקיסריה).
קשה מאוד להאמין שאדם כה שקול, כה אחראי וכה נאמן למוסכמות יהיה זה שיצליח להצית את דמיונה של הילדה הקטנה והחמודה. הוא הרי מייצג את ההפך הגמור: קו מוזיקלי רך ונעים לאוזן, מקובעות סגנונית, טקסטים כבדים ובוגרים שעוסקים בחיי בורגנות, שום דבר שמזכיר זיק נעורים, נטילת סיכון וחשיבה מחוץ לקופסה.
העובדה שהקול הזה - הדיבוב שארצי עושה לדמות הטייס - נשמע צעיר מדי ביחס למראה ולאפיון של הדמות פחות מפריעה להנאה הכללית מהסרט המתוק והחיובי הזה. גם העובדה שכמעט כל משפט שלו שם נפתח ב"טוב, אז אה
" - מה שמזכיר קצת שידור רדיו בצהרי שישי - לא ממש פוגעת בחוויה. מצד שני, ילדים שיצפו בסרט, יתאהבו בנסיך הקטן ולמחרת בערב ייסעו עם אבא ואמא להופעה של שלמה ארצי בקיסריה כדי לחפש אותו שם, צפויים להתאכזב קשות: במקום הנסיך הקטן, הם יקבלו את מתן חודורוב.
ומה אתם חשבתם על הדיבוב של שלמה ארצי ב"הנסיך הקטן"? ספרו לנו בתגובות