פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיי מדף 38: מאיירת עוררה סערה בגלל איורים אנטי-גזעניים

      בעקבות כמה איורים אנטי-גזעניים שפרסמה מארי אנגלברייט בפייסבוק האישי שלה, היא הקימה עליה ביקורת רבה מצד אנשים שמעידים על עצמם כמעריציה ואוהביה. בנוסף טרנד שלישיות חדש בספרי נוער ועוד חדשות ספרות

      טרנד חדש בספרי נוער אמריקאים: שלישיות

      הניו-יורק דיילי ניוז מדווח כי המגמה החדשה שמופיעה לאחרונה בספרי נוער (Young Adults) אמריקאים רבים היא קיום מערכת יחסים בין שלושה אנשים, הכוללת גם מין משותף. מגמת השלישיות היא רק חלק ממגמה רחבה יותר של שימוש במין בספרי הז'אנר, שאמנם מיועדים לגילאי 14-17 אך נקראים גם ע"י מבוגרים. "לעתים קרובות אני אומרת ללקוחות שלי להכניס יותר מין לספר", אמרה הסוכנת הספרותית בריאן ג'ונסון לעיתון, "זה עוזר למכירות".

      המגמות הללו מעוררות כמובן ביקורת ונסיונות להגן על של בני הנוער מפניהן, אולם ישנם מומחים לספרות נוער וגם לא מעט הורים שכלל לא חוששים מהן. "הספרים האלה עוזרים לאנשים צעירים לגבש את הזהות המינית שלהם", אומרת ג'יין מקדרמוט, ספרנית וחברה בוועדת פרס הספריות לספרות ילדים ונוער, "כולנו עוברים תקופות בהן אנחנו עסוקים באהבה ובמשיכה לאחרים, ולכן דמויות ספרותיות שנמצאות באותו המצב מעוררות הזדהות ואף מעלות את הבטחון העצמי". קתרין בנסון, אמא לשני בני נוער, טוענת שעדיף לקרוא על מין בספר מאשר לצפות בפורנו. "לפחות הם מרוויחים את הקריאה". ע"פ מכון קינזי, הגיל הממוצע בו בנים אמריקאים מאבדים את בתוליהם הוא 16.9, כשבנות מפגרות אחריהם בכמה חודשים ספורים; לכן, טוענים רבים מהעוסקים בתחום ספרות הנוער, הנושאים הללו מדברים אליהם ואף חשובים להם במיוחד.

      ומה דעתם של הסופרים? "זה לא מתפקידי לחנך את בני הנוער האמריקאים", אומרת הסופרת שרה מקארי, שספרה "Dirty Wings" מספר על שתי נערות שמתאהבות אחת בשניה עד שאחת מהן מתאהבת גם במוזיקאי. "בני נוער יקראו מה שבא להם לקרוא". הסופרת קייטי קטוגנו, שספרה "99 Days" מתאר משולש אהבה בין נערה לשני אחים, מחזקת את טענותיה של מקארי: "התפקיד שלי הוא לכתוב סיפור אמין ככל האפשר", היא אומרת, "וסקס הוא עניין מרכזי בחייהם של רבים מבני הנוער".

      כריכת Dirty Wings, שרה מק'קארי (צילום מסך)
      הנוער של ימינו (צילום מסך)

      מאיירת ספרי ילדים ותיקה עוררה סערה בעקבות איורים אנטי-גזעניים שפרסמה בפייסבוק

      מארי אנגלברייט היא מאיירת אמריקאית פופולרית שמאחוריה יותר מ-30 שנות יצירה. אולם לאחרונה, בעקבות כמה איורים אנטי-גזעניים שפרסמה בפייסבוק האישי שלה, היא הקימה עליה ביקורת רבה מצד אנשים שמעידים על עצמם כמעריציה ואוהביה.

      כחלק מהאירועים לציון שנה לרציחתו של הצעיר האפרו-אמריקאי מייקל בראון, העלתה אנגלברייט איור לחשבון הפייסבוק שלה, שבו רואים אם אפרו-אמריקאית שמלמדת את בנה התינוק להרים ידיים ולהגיד לשוטר לא לירות בו. אנגלברייט ליוותה את האיור בכיתוב, "אף אחד לא צריך ללמד את הילדים שלו דברים כאלה".

      האיור עורר תגובות נזעמות בקרב חלק מחבריה ועוקביה בפייסבוק. "זה מגוחך – והעובדה שאהבתי את היצירה שלך והערצתי אותה מגיל צעיר מעציבה אותי מאוד", כתבה מגיבה אחת. "לצערי, האהדה הזאת נפסקה היום – כשראיתי את הפוסט הזה. גזענות קיימת ונמשכת בגלל אנשים כמוך ואחרים שמפלגים את האומה הזאת ומקטלגים את האנשים בה לפי הגזע שלהם. האיש הצעיר הזה (מייקל בראון, י.כ) לא נורה בגלל צבע העור שלו. תלמדי את הפרטים לפני שאת יוצרת איורים כאלה".

      תגובות נוספות מעין אלה הציפו את עמוד הפייסבוק של אנגלברייט, כשרוב המגיבים מדגישים שהיו מעריצים שלה מילדות וכעת אהדתם אליה פסקה.

      אנגלברייט החליטה להגיב על התגובות באיור נוסף שהעלתה לעמוד הפייסבוק שלה, כמה שעות מאוחר יותר. גם הפעם נראים באיור אם אפרו אמריקאית יחד עם בנה, אך הפעם הם עומדים מחובקים כשסביבם הכיתוב, "אני לא אשתוק רק כדי שיהיה לכם נוח". לאיור עצמו הוסיפה אנגלברייט פוסט ובו טענה כנגד מבקריה שהרצח של מייקל בראון, ללא קשר למעשיו הפליליים, פקח את עיניו של הציבור ואת עיניהם של מקבלי ההחלטות לסוגיית הגזענות בארה"ב. "אי אפשר להתעלם מזה יותר", היא כתבה, "השינויים מתחילים להיעשות; היום, לציון שנה למותו של בראון, נערכות ברחבי ארצות הברית מחאות לא-אלימות. זו הדרך שלי להשתתף במחאות הללו. אם את רוצים לעזוב את העמוד הזה או לזרוק את כל הספרים שלי, אתם מוזמנים; רק אל תזרקו אותם על אנשים, כי זה כבר יהיה אלים".

      איור אנטי-גזעני, מרי אנגלברייט (צילום מסך , פייסבוק)
      האיור של אנגלברייט (צילום מסך פייסבוק)

      עצות שנתן הרוקי מורקמי למעריציו לגבי חייהם האישיים, קובצו בספר שהפך לרב מכר ביפן

      בתחילת השנה פתח הארוקי מורקמי אתר ייעודי בשם "המקום של מר מורקמי" שבו התאפשר לגולשים להתייעץ עם הסופר ולשאול אותו שאלות אישיות. מורקמי הסביר כי הוא לא מרבה להתראיין לאמצעי התקשורת, אך מעוניין ביצירת קשר ישיר עם קוראיו אחרי זמן רב שלא עשה כן.

      הסופר קיבל 37,456 שאלות והצליח לענות על 3,716 מתוכם. התשובות פורסמו באתר האינטרנט הייעודי, ולאחרונה יצא לאור ביפן ספר ובו 473 שאלות ותשובות נבחרות מהפרוייקט הנ"ל, לצד ספר דיגיטלי שמכיל את כל 3,716 התשובות של מורקמי (שווה ערך ל-8 כרכים). הגירסה הדיגיטלית נמצאת כבר במקום ה-13 ברשימת רבי המכר של אמזון יפן.

      אף על פי שלמורקמי יש מעריצים רבים ברחבי העולם, נכון לרגע זה לא מתוכננים תרגומים של הספר לשפות אחרות.

      "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" הוסר מתוכנית הלימודים בפלורידה כיוון שהוא מכיל קללות

      תיכון לינקולן בעיר טאלאהאסי, בירת פלורידה, הסיר מתוכנית הלימודים שלו את הספר של מארק האדון לבקשת הורי התלמידים שטענו כי הוא מכיל קללות.

      "אני לא מעוניינת לצנזר ספרים", אמרה לעיתון המקומי אחת האמהות שיצאו נגד הספר, "אבל שימוש בשפה כזו ונשיאת שמו של ישו לשווא – אני לא מוכנה לזה. כנוצריה וכאישה, שימוש כזה בשפה פוגע בי; ילדים לא צריכים לקרוא דברים כאלה [...] ואף על פי שזה לא ריאלי להעמיד פנים כאילו גסויות וקללות אינן קימות, זו עדיין האחריות שלי כהורה לוודא שהבת שלי יודעת מה מותר ומה אסור".

      העיתון המקומי, "הטאלאהאסי דמוקרט", מצא כי המילה "Fuck" מופיעה 28 פעמים בספר, המילה "Shit" מופיעה 18 פעמים והמילה "Cunt" מופיעה פעם אחת.

      מחבר הספר, מארק האדון, אמר לגרדיאן כי הוא נדהם לנוכח העובדה שתוכנו של הספר (ילד אוטיסט שננטש ע"י אמו וגודל בידי אביו המכה שבהזדמנות מסוימת אף רוצח כלב) לא הטריד את ההורים הללו, אך הקללות דווקא כן. "מדובר באירוניה אחת גדולה, כי לא רק שהספר מכיל קללות, אלא שהוא למעשה ספר על קללות. כריסטופר (הגיבור הראשי, י.כ) כלל לא מודע למימד המעליב של הקללות, ולכן הן פשוט חולפות על פניו". עם זאת, האדון הביע שביעות רצון מהמקרה, כיוון שלטענתו הוויכוחים הללו תמיד מולידים דיון פורה סביב חופש הביטוי ומהותה של הספרות. "אין לי דרך להוכיח את זה", אמר האדון, "אבל לדעתי יותר אנשים קראו את הספר לאחר ויכוחים כאלה, מאשר אנשים שקראו אותו סתם להנאתם" .

      בעקבות ריבוי מקרים של החרמת ספרים באמריקה בעת האחרונה, פרסמה השבוע גם הסופרת אן רייס ("ראיון עם הערפד") סטטוס בפייסבוק שמגנה את התופעה. "אני חושבת שאנחנו עומדים בפני עידן חדש של צנזורה", כתבה רייס, "צנזורה בשם התקינות הפוליטית. יש כוחות שמנסים לשלוט בעולם הספרות בכל הנוגע ל'למי יש את הזכות לכתוב על מה'. אחרים אף טוענים שיש להסיר מהמדפים ספרים ישנים שעושים שימוש במילים שלא מקובלות בימינו [...] אני חושבת שכל זה מסוכן מאוד. אנחנו צריכים להגן על חופש הביטוי של סופרים לכתוב מה שהם רוצים, לא משנה עד כמה הדברים יהיו פוגעניים כלפי מישהו אחר".

      האוטוביוגרפיה של פטי סמית, "רק ילדים", תהפוך לסדרת טלוויזיה

      הסדרה תשודר בערוץ הכבלים האמריקאי שואוטיים, כשאת התסריט תכתוב סמית עצמה יחד עם התסריטאי ג'ון לוגאן ("פני דרדפול"). "הסדרה מאפשרת לנו לחקור את הדמויות לעומק ולהוסיף סיפורים שלא הופיעו בספר", אמרה סמית בהודעה לעיתונות. לאחרונה נודע כי סיימה לכתוב ספר המשך ל"רק ילדים" בשם "M Train", וכי הוא עתיד לצאת ב-6 באוקטובר.

      פטי סמית' (GettyImages , Dimitrios Kambouris)
      נוברת בעבר. פטי סמית (צילום: Getty Images)

      סיפור הפנטזיה הראשון שכתב ג'. ר. ר. טולקין יראה אור בחודש הקרוב

      לפני מאה שנה בדיוק, בשנת 1915, כתב ג'. ר. ר. טולקין את סיפור הפנטזיה הראשון שלו שנקרא "The Story of Kullervo". הסיפור הוא למעשה עיבוד מחדש לאפוס פיני מהמאה ה-19, העוסק באיש צעיר שנמכר לעבדות ע"י מכשף אכזר, מבלי לדעת מפתה את אחותו לשכב איתו ומתאבד לאחר מכן. כתב היד הלא-גמור, שטולקין כתב בזמן שהיה סטודנט באוקספורד, יצא לאור בחודש הקרוב ע"י הוצאת הארפר קולינס.

      השבוע נודע גם כי קבוצת ארכיטקטים החליטה לבנות עיר בסגנון "שר הטבעות" של טולקין, ויצאה לשם כך למימון המון. העיר, שתתחיל להבנות בשנת 2016 ובנייתה תסתיים ב-2023, מתוכננת לקום בצפון אנגליה, ולצורך הקמתה מנסים יוזמיה לגייס סכום דמיוני של 2.82 מיליארד דולר.

      ג'יי אר טולקין (AP)
      ג'. ר. ר. טולקין (צילום: AP)

      מחקרים קובעים כי קריאה משפרת את היחסים הבינאישיים ומפחיתה סימפטומים של דיכאון

      גוף בריטי בשם "The Reading Agency", בדק והשווה יותר מ-51 מחקרים שונים מ-10 השנים האחרונות שמתייחסים להשפעה של קריאה על אנשים בגילאים שונים. הממצאים העולים מהשוואה וניתוח של הנתונים מראים כי קריאה מעוררת אמפתיה ומשפרת את הקשרים עם האחר, מפחיתה סימפטומים של דיכאון ואת הסיכון לחלות בדמנציה, ותורמת לשיפור איכות החיים.

      כעת מתכוונים בסוכנות הקריאה להתמקד בממצאים מסוימים ולערוך מחקרים נוספים, ממוקדים יותר, על השפעותיה של הקריאה. הסופר פיליפ פולמן, שמשמש כנשיא "Society of Authors", אחד הגופים שהשתתפו במחקר, אמר ל"אינדיפנדנט" כי הוא מסכים לחלוטין עם כל הטענות והמסקנות שעולות ממנו. "המטרה האמיתית של כתיבה", אמר פולמן, "היא לאפשר לקורא ליהנות מחייו, או לפחות להתמודד איתם בדרך טובה יותר".

      עלילותיהם של 25 ספרים מפורסמים קוצרו ל-140 תווים בלבד

      ג'ון סותרלנד, פרופסור אמריטוס ללימודי אנגלית מודרנית באוניברסיטת לונדון ולשעבר יו"ר חבר השופטים של פרס מאן בוקר, החליט לכווץ את עלילותיהם של כמה מהספרים המוכרים ביותר בעולם ל-140 תווים (כלומר לציוץ טוויטר אחד). סותרלנד החליט לעשות זאת בעקבות מחקר חדש שטען כי 10 אחוזים מבני הנוער בבריטניה מעולם לא קראו ספר. ע"פ המחקר, אחת הסיבות העיקריות להימנעות מקריאת ספרים בקרב בני נוער היא שקריאת ספרים אורכת זמן רב מדי; יותר מ-70% מהנשאלים טענו שהטכנולוגיה קיצרה את יכולת הקשב שלהם, וכי לכן הם מעדיפים לקרוא תכנים בפורמטים קצרים.

      פרופ' סותרלנד הסביר כי המחקר מספק מבט פנטסטי על ההשפעה שיש למדיה החברתית על אנשים צעירים ועל יכולתם להתרכז. בעקבות המחקר הוא החליט ליצור סדרה של "רומנים-מצויצים", כהגדרתו, מתוך תקווה לעודד בני נוער להתעניין גם בגירסה הארוכה שלהם (מעין פרומו שאמור לעורר את החשק לצרוך את היצירה כולה). הוא קיצר 25 ספרים פופולריים ל-140 תווים, ביניהם ספרים כמו "הארי פוטר ואבן החכמים", "נערה עם קעקוע דרקון", "נעלמת", "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" ו"רודף העפיפונים".

      כך למשל דחס סותרלנד את עלילת הספר הקלאסי "אל תיגע בזמיר" מאת הרפר לי, לכדי 140 תווים:
      " Harper Lee (1960) - 30s U.S,6yo Scout+bro Jem try2c recluse Boo. Dad=lawyer4Tom, innocent black victim2racist trial. S+J attackd, saved by B & lern life-lessn"

      לטענת סותרלנד, אנחנו נראה בעתיד הקרוב מאוד היווצרות של רומנים קצרצרים כסטנדרט ספרותי מקובל.

      חדשות בשורה

      * הסופרים גלילה רון פדר ("תעלומת הגביע השביעי"), אביחי נזרי ("הילדים של הצהריים") ורונית רוקאס ("החוקים הסודיים של אביגיל") הם הזוכים בפרס שרת התרבות על שם דבורה עומר לשנת תשע"ה. הסופרות יונה טפר ועדנה קרמר זכו בפרס למפעל חיים.

      * ליאונרדו דיקפריו לוהק לסרט "השטן בעיר הלבנה" על פי ספר של אריק לארסון משנת 2003.

      * אפרו של גבריאל גרסיה מארקס יועבר ממקסיקו (המקום בו חי בשלושת העשורים האחרונים לחייו) לקולומביה (המקום בו נולד). בדצמבר הקרוב יוצג כד האפר שלו בתערוכה בעיר קרטחנה, שם התחיל מארקס את קריירת הכתיבה שלו.

      * ב-22 באוגוסט יערך בתיאטרון הסטודיו בחיפה ערב השקה לשני ספרים: ספר השירה של סברינה דה ריטה "האם כנף יכולה לעוף?", ורומן הביכורים של ישראל חנטייב "קו חיפה-ירושלים". משתתפים: יואב איתמר, טל איפרגן, חגית בת אליעזר, יונתן שוורץ, רמי טילמן, גל אלגר, גבריאלה מורז, רחל אושרוב, נירית זיו וקסלר ואנטול בלבן. שבת, 22.8, 18:30, שדרות הנשיא 142, חיפה. הכניסה חופשית.

      * ב-3 בספטמבר יתקיים בגלריה גבירול אירוע הפתיחה לתערוכת איורים קבוצתית של המשוררת דליה רביקוביץ לציון עשור למותה. משתתפים: מאיה שלייפר, דורון זהרי שמש, מורן ברק, נועה ויכנסקי, שחר בכור, מיקי מוטס, תמר מושקוביץ, שרון טרגל, אור ליבנה, נדב יהל, לירן רביב, מרת ענת מרטקוביץ', לינה גורביץ', ליהי יעקב, אורי טור נועה ויכנסקי ושחר בכור. יום חמישי, 3.9, 20:00, אבן גבירול 108, תל אביב.

      * ב-6 בספטמבר יתקיים מפגש עם הסופר אשכול נבו בבית גולדשטיין שביקבוץ קלי"ה. המפגש נערך במסגרת פסטיבל "ימי תרבות" של מפעל הפיס. יום א', 6.9, 21:00, קיבוץ קלי"ה. הכניסה חופשית בהרשמה מראש.