חיי מדף 26: האם נמצא מר דארסי האמיתי מ"גאווה ודעה קדומה"?

חברים בוועדה המפקחת על בית הספר התיכון Coeur d'Alene באיידהו, ביקשו להסיר מתוכנית הלימודים לכיתה ט' את הספר "של עכבר ואנשים" מאת ג'ון סטיינבק שמתרחש בתקופת המשבר הכלכלי בארה"ב בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת.

אף על פי שבמדינת איידהו מותר להוציא רשיון נהיגה כבר בגיל 15 (גילאי כיתות ט') ולעבוד במשרה חלקית (ובגיל 16 כבר מותר להתחתן), החליטו בועדה המפקחת שהספר "עצוב מדי" לגילאי 15, וטענו כי בנוסף הוא גם מכיל לא מעט קללות כמו "bastard" ו-"God damn". הועדה ספרה 102 קללות שמופיעות בספר שאורכו 110 עמודים בסך הכל, אולם לטענת ספרנית בית הספר השימוש בקללות נובע מהנסיון של סטיינבק לשקף את סגנון הדיבור שהיה אופייני לתקופה.

הוועדה בכל זאת תאפשר למי שרוצה לקרוא את הספר לעשות זאת באופן חופשי ולא כחלק מתוכנית הלימודים, ותינתן גם אופציה לקריאת הספר בקבוצות קטנות של תלמידים.

ההיסטוריונית ד"ר סוזן לואו טוענת שהדוכס ממורלי, ג'ון פארקר, הוא ששימש כהשראה לדמותו של מר דארסי המפורסם – הגבר שעומד במרכז הרומן הנודע של ג'יין אוסטן "גאווה ודעה קדומה".

ד"ר לואו הקדישה חמש שנות מחקר לנושא, בהן קראה אינספור מכתבים, יומנים, עיתונים ויומני מסע מהתקופה המדוברת. לדבריה, אוסטן שהתה בביתו של פארקר בתקופה בה כתבה את גאווה ודעה קדומה (ראשית המאה ה-19), מפני שהיתה בקשרי חברות קרובים עם אשתו השניה של פארקר, פרנסיס, אך כיוון ש"גאווה ודעה קדומה" פורסם בתחילה ללא שמה של המחברת, היתה סברה בחוגים הספרותיים של התקופה כי פרנסיס פארקר היא למעשה המחברת של הספר.

מתוך מחקר מעמיק גילתה ד"ר לואו רמזים רבים המעידים על כך כי הדוכס ממורלי הוא ככל הנראה האדם שעל פי נכתבה דמותו של מר דארסי, כשלטענתה קיים גם גם דמיון פיזי והתנהגותי ברור בין ג'ון פארקר לדמותו של מר דארסי.

"אין לנו ראיות חותכות לכך שהדוכס ממורלי שימש השראה למר דארסי", אמרה ד"ר לואו, "אולם לאחר שביליתי כל כך הרבה זמן בבחינת הטענה הזו, אני משוכנעת שכך היה".

סופרת הילדים השבדית ("בילבי בת גרב") כתבה יומן בין השנים 1939-1945 שמלווה את האירועים של מלחמת העולם השניה בזמן אמת. לינדגרן, אישה בת 32 ואם לשני ילדים באותו זמן, תיארה כיצד מהלכי המלחמה משפיעים על חיי המשפחה שלה ואת החששות הקיומיים המלווים אותה ואת סובביה. כעת, 70 שנה מאוחר יותר, מתפרסם בשבדיה היומן על 17 חלקיו הודות למאמץ בן שנתיים של נכדתה של לינדגרן, שיחד עם צוות מומחים הצליחה להפוך את היומנים לספר מהודר הכולל גם תמונות פרטיות של משפחת לינדגרן מאותה תקופה.

בנוסף, בימים אלה החליט מגזין 'The New York Review of Books' להוציא לאור ספרון ובו סדרה של מערכונים, פארודיות וסיפורים הומוריסטים קצרים שכתב אנטון צ'כוב לפני 130 שנה, ולא ראו אור מאז. רוב הקטעים בספר, שנקרא "המתיחה" ("The Prank"), התפרסמו במגזיני הומור רוסיים במחצית השניה של המאה ה-19 ופורסמו תחת שם העט "אנטושה צ'כונטה". צ'כוב דווקא ניסה לפרסם את הקטעים האלה כספר, אך הצנזורה פסלה אותו באשמת "נסיון חתירה תחת היסודות הקדושים של החברה הרוסית".

"ערים של נייר" מאת ג'ון גרין תורגם לאחרונה לעברית ע"י רוני בק ויצא בהוצאת 'הכורסא' ו'ידיעות ספרים', וגם הספר הראשון בטרילוגיית "הקוסמים" של לב גרוסמן יוצא לאור בימים אלה בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד' ובתרגומו של גיא הרלינג.

בנוסף, השבוע נודע שסרט על חייה של המשוררת אמילי דיקנסון מתחיל להצטלם בימים אלה בבלגיה, ואת דיקנסון תגלם השחקנית סינתיה ניקסון (מירנדה מ"סקס והעיר הגדולה"). כמו כן, ההוליווד ריפורטר מדווח כי הספר "תחושה של סוף" מאת ג'וליאן בארנס יהפוך לסרט בכיכובו של השחקן ג'ים ברודבנט ("מולן רוז'", "אייריס וג'ון", "יומנה של ברידג'ט ג'ונס").

הספרנים בספריית פארמינגטון בקונטיקט נדהמו כשבשבוע שעבר הגיעה לספרייה ההיסטוריונית בטי קויקנדל שעוסקת בחיפוש ספרים השייכים לקטלוג המקורי של הספרייה, והחזירה ספרים שנשאלו ממנה 200 שנה קודם לכן. מדובר בכרך השני והשלישי מתוך הספר "ההיסטוריה של יוון" שהודפס בדבלין בשנת 1786.

בתוך הספרים מצויה חותמת ובה כתוב "רכושו של מארק רוט", ועל פי קויקנדל, רוט היה חבר בצוות הספרייה בסוף המאה ה-18. ככל הנראה הספרים היו בחזקתו של רוט בזמן שהספרייה נסגרה ל-13 שנים בין 1801-1814. הספרים הגיעו לספריית פיניקס בשנת 1817, על פי רישומי הספרייה. לא ברור מה עלה בגורל הספרים מאותו הרגע ועד לאחרונה, כאשר קויקנדל הצליחה לאתר אותם במכירה פומבית באינטרנט.

כעת אומרים בספרייה כי הם מקווים לאתר גם את הכרך הראשון מתוך השלושה, שגורלו ומקום הימצאו לא נודע, ולהחזיר אותו לאגף הספרים השמורים של הספרייה, יחד עם שני חבריו שחזרו הביתה לאחר 200 שנות גלות.

"פרוייקט ספרי הסקיצות" מוציא לאור ספר חדש שמאגד עבודות של מאיירים מכל העולם, ביניהם גם מאיירת ישראלית

"פרוייקט ספרי הסקיצות" ("The Sketchbook Project") החל לפני עשר שנים והספיק לאסוף יותר מ-30 אלף ספרי סקיצות ממאיירים בעולם המגיעים מ-130 מדינות שונות. כעת הארגון, שפועל מברוקלין, מוציא לאור ספר בן 256 עמודים עם מיטב האיורים שהתקבלו לאורך השנים.

אחת המשתתפות בפרוייקט שאיוריה גם מופיעים בספר היא ג'ני לומלסקי מישראל. "השתתפתי בפרוייקט בשנת 2012, קצת אחרי סיום הלימודים בבצלאל", היא מספרת לוואלה תרבות. "קיבלתי המלצה מחברה מאיירת שהשתתפה והזמנתי לי סקצ'בוק [...] הקונספט היה נראה לי מדליק, כמו תערוכה גדולה ונודדת של סקצ'בוקים ובמה חופשית לאמנים ומאיירים מהעולם".

ע"פ לומלסקי, לאחר ההרשמה לפרוייקט נדרש המאייר לבחור נושא לספר הסקיצות ממגוון נושאים קיימים, ולאחר מכן הוא מקבל בדואר ספר עם ברקוד ועם השם שלו. כשהוא מסיים לצייר, הוא שולח את הספר בחזרה. "אני בחרתי בנושא 'Tree House', ולסקצ'בוק הכנסתי הרבה טבע וניסיתי לבחון מחדש את המושג בית", היא נזכרת. "משם המשכתי לאן שזה לקח אותי. אני זוכרת שבאותה תקופה זה היה מאוד משחרר, לצייר משהו שהוא חופשי מצד אחד, אך גם דורש ממך איזושהי מחוייבות כי יש מי שמצפה לו בצד השני".

ספר הסקיצות של לומלסקי, כמו ספרי הסקיצות של עוד 30 אלף מאיירים מרחבי העולם, נכנס מיד לקטלוג הספרייה לאומנות בברוקלין, וכך התאפשר למבקרים בספרייה להכיר מאיירים מרחבי העולם. כעת יוצא לאור ספר עם מיטב האיורים שהתקבלו לפרוייקט במשך השנים, וביניהם גם איוריה של לומלסקי. הספר ניתן לרכישה באתר הפרוייקט תמורת 30 דולר.

בינואר האחרון פתח הסופר היפני הרוקי מורקמי אתר אינטרנט ייעודי שבו הבטיח לענות למעריצים על שאלות ולהשיא להם עצות בנושאים שונים. מורקמי הסביר כי הוא לא מרבה להתראיין לאמצעי התקשורת, אך מעוניין ביצירת קשר ישיר עם קוראיו אחרי זמן רב שלא עשה כן.

לאחר שהשאלות התקבלו, התפרסמו באתר תשובותיו של מורקמי לאורך החודשים האחרונים והיו זמינים לקהל הרחב, עד שזה נסגר לאחרונה. השאלות והתשובות הטובות ביותר יפורסמו בספר מיוחד שיוציא מורקמי בעתיד הקרוב. אולם מעריציו של הסופר שבחנו בדקדקנות את השאלות והתשובות שהופיעו באתר, גילו כי מתשובותיו של מורקמי עולה כי חיי הנישואין שלו עצובים ואומללים. בלוג יפני בשם "Kotori Piyopiyo" פרסם לאחרונה פוסט שאיגד את כל ההתייחסויות של מורקמי לאשתו, יוקו - כולן שליליות.

בתחילה מצטטים בבלוג התייחסויות עקיפות של מורקמי לאשתו, שיכולות להתפרש גם כהיתוליות. כשאחד השואלים מבקש עצה כיצד להפיס את אשתו הכעוסה, מורקמי מציע לו להתאזר בסבלנות ולהתייחס אליה כמו סופת טייפון שיש לחכות עד שתעבור, ולנסות שלא להילחם בה בחזרה. הוא ממשיל את עצמו לעץ ערבה שמתכופף על מנת לא להישבר, ובתשובה לשאלה דומה הוא ממשיל את האישה הכועסת לרכבת דוהרת - אין טעם לצעוק עליה אלא צריך פשוט לזוז הצדה כדי לא להידרס.

מורקמי מספר למעריץ אחר על הנסיעות הארוכות שלו ושל אשתו בהן היא נוהגת, לדבריו, לדבר לעצמה בלי הפסקה והוא רק מהנהן ומקשיב למוזיקה ברדיו. "אבל לפעמים היא מתחילה לדבר על טעויות שלי מהעבר, ואז אני פשוט מנסה להעביר נושא במהירות", כותב מורקמי. אולם בהמשך הציטוטים מציירים את אשתו כרודנית ואותו כבעל אומלל. למעריץ אחד הוא מספר כי אשתו נוהגת לצעוק עליו "כמו חיית מחמד שלא מתנהגת כראוי" כיוון שהוא לא מנקה את השירותים ומכיוון שהוא מתנהג בילדותיות ובטיפשיות לטענתה. כשנשאל האם אשתו היוותה מודל השראה לדמותה של מידורי מהספר "יער נורווגי", ענה: "הראיתי את השאלה שלך לאשתי. היא התרגזה והחלה לצעוק: 'מה גורם להם לחשוב שאני ההשראה למידורי?!' היא אמרה לי לתקן מיד את אי-ההבנה הזו, לכן אני כותב את התשובה הזו כרגע. בבקשה הפסק ליצור בעיות ביחסים שלי עם אשתי. תודה לך".

כשמעריץ אחר שאל איזו מתנה הוא יכול לתת לאשתו כדי שתגרום לה להתחיל לאהוב ג'אז (מורקמי ידוע באהבתו הגדולה למוזיקת ג'אז), ענה הסופר: "זו רק דעתי האישית, אבל אני לא חושב שאתה מבין עד הסוף מהם חיי נישואין. אין שום דבר שאתה יכול לתת לאשתך ולצפות שהיא תהיה שמחה ממנו. החיים הם בודדים, ולכן אנחנו חייבים להקשיב לג'אז לבד. זכור את זה".

עד כה לא התקבלה תגובה רשמית מצד מורקמי לטענות הללו מצד מעריציו ועוקביו.

יניב מגל מגלובס מדווח כי בימים האחרונים הגיעו הצדדים להבנה לפיה מודן תיתן לסטימצקי הנחה של כ-55% על ספרים בתקופה ההגנה וכ-60% על ספרים בני יותר משנה וחצי – תנאים דומים לאלה שסוכמו בין סטימצקי להוצאות אחרות כבר לפני שנה.

הנתק בין מודן לסטימצקי החל בשנה שעברה, כשבעקבות המשבר ברשת עברה הבעלות עליה לקבוצת רוכשים בראשותה של יפית גרינברג. קבוצת הרוכשים החדשה התנתה את ההסכמים עמה בביצוע "תספורת" של כ-30% מהחובות שלה כלפי ההוצאה. בעוד שכל ההוצאות הסכימו לתנאים הללו, מודן סירבה להם, ובשנה האחרונה ספריה לא נמכרו בסטימצקי, שהיא רשת חנויות הספרים הגדולה בישראל. כעת הוסרו המכשולים וספריה של מודן יחזרו להימכר בחנויות סטימצקי.

* ספרו המדובר של מישל וולבק, "כניעה", יראה אור בעברית בהוצאת "בבל" לקראת שבוע הספר.

* ספרייה עירונית חדשה נפתחת בתל אביב – ספריית המרכז הקהילתי "בת ציון". הספרייה, שממוקמת בשכונת יד אליהו (רחוב בת ציון 10), כוללת מקום לכ-8,000 כותרי של סיפורת למבוגרים בתוספת חלק המיועד לילדים ולפעוטות. הספרייה פתוחה לקהל בימים א-ה בשעות 19:00-15:00.

* השבוע הושק אתר חדש בשם "ירח חסר" המוקדש כולו לשירי הייקו בעברית בהשתתפותם של ליאת קפלן, איתן בולוקן, יעקב רז, דרור בורשטיין, יובל אידו טל ואלכס בן-ארי. בכל יום יפורסם באתר שיר הייקו אחר של אחד מהכותבים הנ"ל, ללא ציון שמו.
http://haikuinutf8.com/

* ב-28.5 יתקיים בבית היוצר בנמל תל אביב המופע "נאום המשורר - מופע משירי המשורר ט.כרמי". בערב ישתתפו המשוררים ריקי כהן, לאה פילובסקי ודניאל באומגרטן, לצד המוזיקאים יובל יבנה, חגי נחתומי, נועה שמר, יובל ליבליך, דניאל אסתרין ודולב סולומון. 21:00, האנגר 22, תל אביב. מחיר כרטיס: 32 ש"ח.

* ב-30.5 יערך במרכז פליציה בלומנטל ערב השקה לספר "ורדה ורדה" מאת ורדה שפין גרוס (הוצאת עמדה) בהשתתפות מיכל בת אדם, ישראל בר כוכב, דורית ויסמן, רן יגיל, גיורא פישר, תומר קלינג, ש"י גרוס וגליה ישי. 20:30, רחוב ביאליק 26, תל אביב.