קורדרוי 113: להתענג על השיר החדש של כריס קורנל זה סחי אבל כיף

החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה ממתין לדליפה שלא באה של האלבום החדש של הפולז, אבל אם יש פיצוי בדמות "High", האלבום החדש והדי מושלם של Royal Headache , הרביעייה מסידני, החיים הם לא כאלה רעים. כך, משום מקום, נוחתת עליך חצי שעה של אינדי-Pאנק שתוך פעמיים קצרות מחלחל עמוק פנימה ומכניס לחייך הצפופים להקה חצי מתפקדת שרוקחת להפליא שילוב מיוחד במינו בין יסודות Pאנק וגאראג' לבין הקול הסולי של הזמר שלה, שוגאן שמו. תוסיפו לזה טקסטים שבהם הוא שופך את לבו לכל דורשת אבל גם אומר בדיוק מה הוא חושב - כן, עליך - והרגשה של סיאנס בהשתתפות גדולי הרוקנרול האנגלי לדורותיו, ותקבלו אלבום שני של להקה שעומדת בכבוד לצד טיים אימפלה כמובילות הפריחה המשמחת של המוזיקה האוסטרלית בשנים האחרונות. והנה כאב ראש מלכותי שלא תרצו שיעבור לכם.

שיר חדש של הרכב הצד של ג'ק ווייט, שיוציא את האלבום החדש שלו "Dodge and Burn" בסוף ספטמבר, חמש שנים אחרי האלבום הקודם. אליסון מוסהארט - שקצת שרה כמו ווייט - גם כאן כמובן. השיר עצמו נגמר כאן בדקה 3:10.

עד לפני כמה ימים לא שמעתי על שלישיית הפאנק (הרך) הזאת מוויסקונסין, מה שהופך את ההתפרצות שלהם למגרש למשמחת עוד יותר. אז הנה אי.פי חדש של טנמנט שנושא את שמם, ומצטרף לאלבום כפול מצוין - כך אומרים - בשם "Predatory Headlights" שיצא לפני מספר חודשים. נעים מאוד.

לבי אמנם שייך לאליסיה בוגננו מבולי מאז שחברי ההרכב הוציאו את אלבום הבכורה המהמם שלהם "Feels Like", לפני כחודשיים, אבל הנה באה מארין ג'ונס עם הלהקה שלה אול דוגז ומבלבלת אותי לגמרי עם אלבום מהמם לא פחות, Kicking Every Day"". ג'ונס לא משאירה את הריאות שלה על הרצפה כמו בוגננו, אבל גם ללטף זה לא רע לפעמים, והעדינות (היחסית) שלה מאפשרת להקדיש תשומת לב למילים המעט עצובות שמתארות באסה רגשית. כמו כן: הניינטיז כבר הרבה זמן לא נשמעו כל כך טוב.

והנה בוגננו ובולי בשבוע שעבר אצל קונאן. לב.

נכון, זה מעט סחי לחגוג על שיר חדש של כריס קורנל, אבל הוא נאה מדי (השיר) בשביל לוותר עליו. אווירת "Euphoria Morning" פוגש את אודיוסלייב, מתוך"Higher Truth" , אלבום הסולו הרביעי של איש סאונדגארד שייצא במהלך ספטמבר. על הקונסולות נמצא המגה-מפיק ברנדן אובריאן, ואלה לגמרי חדשות טובות.

והנה פאנק בצורה הכי ראשונית שלו, מעורבב עם מעט טראש , בחסות הוויצ'ז האנגלית. לא מבין מילה אבל מטלטל את הראש כמו משוגע.

ב-18 באוקטובר תופיע בבארבי סבאדו המעולה, והנה טעימה מ "Brace The Wave", אלבום הסולו החדש של מנהיגהם סתור השיער לו בארלו, שהוא גם כמובן איש דינוזאור ג'וניור. יפה.

קאבר מתבקש של חיים החמודות לשיר הלוהט של טיים אימפלה. בא לי שהם יתאחדו ויקראו להם חיים אימפלה.

עוד קאבר נאה, הפעם של ג'קסון פיליפס האמריקאי ל"Ceremony", הקלאסיקה של ניו אורדר (קליק). וגם שיר נהדר מהאי.פי החדש והכייפי שלו, "Headache".

רמיקס מרים פלוס לשיר שסוגר את האלבום האחרון והמוצלח של ספון, "They Want my Soul". חתום עליו קודי ווטולטו, שהוא בכלל הגיטריסט של להקת הפוסט-הארדקור The Blood Brothers.

או יותר נכון פצצות מהעבר.

נתחיל עם "Facelift", אלבום הבכורה של אליס אין צ'יינז שיצא ממש לפני 25 שנים, ב-21 באוגוסט 1990, ועזר לשתול את הזרעים שמהם יצמח עץ הגראנג' האדיר. "פייסליפט" אמנם לא משתווה ל"Dirt", האלבום השני והמושלם של ליין סטיילי והחבורה שיצא שנתיים אחריו, אבל הוא לא רחוק ממנו ובוודאי בכורה ענקית עם שירים גדולים. הנה אחד האהובים עלי.

ממש באותו יום יצא עוד אלבום שכבר הפך לקלאסיקה, "Ritual de lo habitual" של ג'יינז אדיקשן. האלבום השני של פרי פארל, דייב נבארו, אריק אייברי וסטיבן פרקינס לא חדר ללבי כמו "Facelift", אבל כמה שירים ממנו הפכו לפסקול יומיומי שלי ושל מיליונים ברחבי העולם. אזכיר את "stop!" ו"Been Caught Stealing" כמובן, אבל זה הפייבוריט שלי.

חמש שנים מאוחר יותר, באוגוסט 2005, יצא "Plans", האלבום החמישי של ד'ת קאב פור קיוטי, ולא שאני משווה, אבל אהבתי גם אותו, ובעצם הוא האלבום האחרון של בן גיבארד שקיימתי איתו יחסים. "Plans" הוא כל מה שטוב בדת' קאב והלך לאיבוד במהלך הדרך, מהפתיחה עם "Marching Bands of Manhattan" ועד הסיום היפה של "Stable Song" . והנה חתיכה של יופי עצוב, על כל הקיטשיות שלה.