במופע החדש, "על ברכי אבות" שמו, הפזמונאי הוותיק יורם טהרלב מעניק פרשנות חדשה ושונה לפרקי אבות. עם זאת, כשאחרים מעניקים פרשנות או התייחסות חדשה ושונה לשיריו המוכרים, לא תמיד הוא מסכים איתה ולא תמיד הוא אוהב אותה. קחו לדוגמא את יחסו לטור דעה אחד ולתוכנית סאטירה אחת.
"לא הבנתם את 'גבעת התחמושת'", הכריזה כותרת טור הדעה של רוגל אלפר ב"הארץ" שהתפרסם ביוני 2014. "בניגוד למה שנדמה, זה לא הימנון לגבורת חיילי הצנחנים בקרב על ירושלים. זה שיר אנטי מלחמתי חריף. שיר מחאה שחושף את האבסורד שבמלחמה". בריאיון שקיימתי עמו לוואלה תרבות, אני מזכיר לטהרלב את טור הדעה הזה. "מבחינתי זה לא שיר אנטי מלחמתי. זה שיר תעודה", הוא אומר. "אם נמצא בו המסר האנטי מלחמתי צריך לבדוק אותו בדיבורים של החיילים ולא בפרשנות הבתים שכתבתי. מה שאני הרגשתי ומה שרציתי להעביר זה מסר אמיתי של חיילים, מה הם חושבים אחרי הקרב, וציטטתי מפיהם ממש מילה במילה. אני חושב שמבחינתי השיר הזה היה תעודה. אני אומר לך, אנשים יודעים על השירים יותר מהמשוררים שכתבו אותם. הם בודקים את המילים ומוצאים בהם דברים אחרים, וזה מה שעשה רוגל אלפר. אנשים מגיעים למסקנות אחרות ממה שאתה רצית או ממה שאתה חשבת עליהם. להבדיל, ביאליק, אני חושב שהוא קרא את הפרשנות לאחד משיריו ואמר: אני לא ידעתי שזה מה שאני כתבתי בשיר. זאת אומר, הבנאדם שקורא את זה, מוצא דברים אחרים".
- ומה חשבת על ההתייחסות לקלאסיקה אחרת שכתבת, "הבלדה על יואל משה סלומון", בפרק של התוכנית הסאטירית "היהודים באים"?
"כמה חילוקי דעות וכמה ויכוחים היסטוריים עורר השיר הזה. עצם זה שהוא מעורר דיון, 47 שנים אחרי שנולד, זו תעודת כבוד לשיר. אבל המערכון הזה לא הצחיק אותי. נכון שלא הרבה דברים מצחיקים אותי. במערכון הזה לא הצחיק אותי המסר הגס על ההתיישבות בארץ, המסר שאומר הערבים בנו את הארץ. לעומתם, החמישייה הקאמרית עשו על יואל משה סלומון מערכון ממש יפה".
- ציינת את ביאליק ונזכרתי בשירו הארס פואטי "לא זכיתי באור מן ההפקר", המפורש כמתאר יחס אימביוולנטי של המשורר ליצירתו השיר נועד להגיע ללב הקוראים ועם זאת נוצרת תחושת אובדן כשהשיר מופקע מכותבו המקורי. האם אתה מזדהה עם תחושתו של ביאליק?
"בנושא הפירושים החדשים שהשירים מקבלים לאחר שעזבו את שולחן הכתיבה, מן הראוי לצטט מה שאמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב: השירים והפיוטים נכתבו על ידי אנשים בעלי לשון ומליצה, אבל אחר הורטבו יפה יפה בדמעותיהם של ישראל - ונעשו סליחות".
טהרלב הוא מגדולי הפזמונאים הישראליים, שכתב רבבות להיטים ורבים מהם הפכו לקלאסיקות, כמו שירו הראשון "את אני והרוח", "גבעת התחמושת", "הבלדה על יואל משה סלומון", "על פיו יביא", "הורה", "ההר הירוק תמיד", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות", "הי?ה לי חבר הי?ה לי אח", "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "אני מת" (לראות אותה הלילה), "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אינך יכולה", "יעלה ויבוא", "חשמל זורם בכפות ידיך", "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "בלליקה", "נח", "המשפחה שלי", "ברבאבא", "מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד", "אבא אמא וארץ ישראל", "כולם הלכו לג'מבו" ו"בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), לדבריו השיר המוכר ביותר שלו.
בימים אלה טהרלב מעלה מופע חדש, "על ברכי אבות" שמו, ובו התבוננויות חדשות על פרקי אבות, ולצדו מופיעה הזמרת דלית כהנא. מופע הבכורה יתקיים ביום שישי ה-25 בחודש ב-21:00 בתיאטרון גבעתיים, במסגרת "פסטיבל מספרי הסיפורים" ה-22 שיחל יום קודם לכן ויימשך עד 5 באוקטובר, בניהולו האמנותי של יוסי אלפי. "מה שחסר לנו היום בארץ זו גישה קלה יותר ליהדות, ואני מנסה לגלות אותה", אומר טהרלב, "המופע הזה הוא המשך השרשרת של עיסוקי ביהדות מנקודת מבט ישראלית ושונה ואחרת מזו המקובלת עלינו. כתבתי ספרים שונים שנושאיהם יהדות, את האחרון 'שמחת תורה' הוצאתי לפני שנה ורבע והוא עוסק בקירוב חילונים ליהדות. לא לדת, ליהדות. אני אומר שפרקי אבות זה ספר שנועד להכין את העם לגולה, לעזוב את ארץ ישראל. אני מביא הרבה אמירות כדי לאשש את ההשערה הזאת. ואני מנסה להביא את המסר הישראלי באמצעות הומור. אני חושב שזאת הדרך הטובה ביותר. אדם שאין לו הומור, אסור לרחם עליו".
- מה העצה הטובה ביותר שלך לכותב השירים?
"אמר לי מאמן כדורסל: שני דברים מאמן לא יכול לתת לשחקן: גובה וכישרון. אותו דבר גם עם השירה. אם בא אדם עם כשרון, הוא יודע את הדרך, אתה לא תלמד אותו. אני אומר: תהיה מה שאתה, אל תפחד להעביר מסרים. חשוב שמשורר יהיה פתוח גם לסקס, גם למחאה וגם לאהבת המולדת. אני יכול לתת עצות איך להגיע לפואנטה ואיך להגיש נושא, אבל לתת את הכישרון אני לא יכול. אני חושב שלאדם ככותב עצה טובה היא: תמיד תחשוב מה אחרים לא אמרו. זו עצה טובה גם לממציא בהיי טק".
- איזו עובדה מעניינת אינה ידועה על אחד מלהיטיך הגדולים?
"יש את השיר של משה וילנסקי ושלי, 'שני חברים הלכו בדרך, בים בם בום'. עד היום זה מכניס מפרסומות בטורקיה. שאלתי את יאיר ניצני, שעוסק בתחום, למה טורקיה? מתברר שהשיר הזה היה להיט ענק בשנות השבעים בטורקיה, ועד היום מוכר לכל טורקי. משתמשים בו בתור שיר פופולרי לפרסומות. אפילו במשלחת לאולימפידה היה בים בם בום. הטורקים השאירו רק המילים 'בים בם בום', ואת המנגינה".
- מהן גרסאות הכיסוי מהשנים האחרונות לשיריך הכי אהבת?
"'ישנן בנות' שעשתה דנה אינטרנשיונל לפני 20 שנים, שנתן לשיר משמעות חדשה. דודו טסה עם 'הייה לי חבר הייה לי אח' יכולתי להגיד זה לא השיר, אבל הוא נתן פרשנות חדשה ומעניינת. 'שהשמש תעבור עליי' שמבצע אברהם פריד הוא דוגמה לקאבר שנתן משמעות אחרת לשיר, נתן קצב אחר ואפילו קרא לו בשם אחר. הוא ביקש ממני להוציא את המילה אהבה מהשיר, והסכמתי".
- איך הסכמת לזה? להתפשר ולוותר על המלה אהבה רק כדי לקבל יותר אהבה מהקהל החרדי?
"זה לא שינה את האופי של השיר. אני יודע שאברהם פריד מאוד פופולרי. שיריי אינם כתבי הקודש, שגם שם יש גרסאות שונות".
- כמי שחתום גם על ספרים רבים, מהי עמדתך בנוגע לחוק הספרים?
"מה שהוכח בדיעבד שזה הפחית את מספר האנשים שנכנסים לחנויות, וזה פגע במכירת הספרים. מה שחשבו שיקרה קרה. זה שינה את פניו של השוק ולא לטובה".
- לו היית זוכה לאותה הצלחה יחסית בארצות הברית היית איש עשיר הרבה יותר.
"אבל יכול להיות שאם הייתי חי באמריקה לא הייתי מצליח לייצר אפילו שיר מצליח אחד, כי התחרות הרבה יותר גדולה".
- אחרי שנים ארוכות בהן נמנעת מכך, מה הסיכוי שתחזור לכתוב פזמונים בתנופה?
"אכן, 25 שנים לא כתבתי שירים, חוץ מפה ושם, ולא נעניתי לפניות לכתיבת שירים. אני מבסוט שעשיתי את זה בזמן, ולא נשארתי בשוק תחרותי, משתנה, שבו הרמה של השיר כבר לא נחשבת כל כך. כל זמן שהרגשתי שיש לי יתרון יחסי בתוך התחום הייתי שם. ברגע שראיתי שכבר אין לי יתרון יחסי לא נשארתי שם. את השירים הגדולים והחשובים שלי כבר כתבתי. אין לי חרטה לרגע".
- מה חשבת על סערת פרס ישראל החדשה שפורסמה לראשונה בוואלה תרבות זעמם של מוזיקאים בכירים ונציגי אגודות היוצרים על הוספת קטיגוריה חדשה לראשונה בתולדות הפרס, "אמנות עממית" שמה?
"אני בטוח שנושא פרסי ישראל נתון ללחצים, ומישהו אמר תוסיפו את הדבר הזה".
- אתה ראוי מאוד לקבלת פרס ישראל לזמר עברי. יש בך כמיהה אל פרס זה?
"אני מעדיף לא להתייחס לזה. רק אומר שישנם בארץ 18 אנשים שראויים לפרס, ואני אחד מהם".
- עד כמה הגיל והזמן מטרידים אותך?
"הגיל מטריד כל בנאדם. זה לא עוצר אותי בעבודה שלי. אני רואה אנשים שעברו את ה-80 ואת ה-90. הגננת שלי מקיבוץ יגור בת 103, חיה וערה, ויש מקומות שהיא נוזפת בי בדברים שכתבתי. היא עדיין בועטת".
- מקווה שתאריך ימים לפחות כמו הגננת שלך. איזה שיר יהיה כתוב על המצבה שלך?
"אולי השיר 'ההר הירוק', שמדבר על הילדות שלי ביגור, כי אני הולך להיקבר ביגור. אני מניח שזה יהיה השיר הזה. יש הרבה שורות משירים שלי שחצובים על מצבות. כל מיני דברים שאני נתקל בהם. אולי תופיע שם השורה מתוכו, 'לשכב בצילך כרמל'. אבל יכול להיות גם שתהיה שם שורה מהביטלס בכלל".
- מה תאחל לעצמך לשנה החדשה?
"שאצליח למצוא חניה".