אחר פלאות: ארבעה ספרים לקרוא אחרי "אליס בארץ הפלאות"

אם תמיד תהיתם איך הגיבו באוקספורד להיעלמותה של אליס ואהבתם את 'מרשעת' (Wicked), רב המכר של גרגורי מגווייר שהפך למחזמר מצליח, אז זה הספר בשבילכם. השנה היא 1860 באוקספורד העתיקה ו-אדה היא נערה שמנמונת שחנוטה בתוך מחוך ברזל שאמור לשפר את היציבה הלא נשית שלה. חברתה היחידה של אדה היא אליס, וכשזו נעלמת אדה יוצאת בעקבותיה ומוצאת את עצמה בארץ הפלאות.

אף אחד מהמבוגרים לא מוטרד במיוחד מהיעלמותן של שתי הילדות. משפחתה של אדה לא מתעניינת בה, ואחותה הגדולה של אליס, לידיה, שמחה שיש לה זמן לפלרטט עם ווינטר, אמריקאי צעיר שמבקר באוקספורד. ווינטר הוא אידיאליסט שתומך בביטול העבדות באמריקה, בן הלוויה שלו הוא סיאם, נער שברח מהעבדות. כאשר גם סיאם נעדר, לאחר שנפל דרך המראה אל ארץ הפלאות, לידיה והאומנת של אדה מתחילות לדאוג. הספר מדלג בין עולם הנונסנס של ארץ הפלאות למתח הנבנה סביב היעלמות הילדים. בארץ הפלאות אדה משתחררת ממחוך הברזל שלה ומהמגבלות של העולם הוויקטוריאני שממנו הגיעה. גם בשביל סיאם ארץ הפלאות מייצגת את החופש משעבוד, מקום שבו אף אחד לא מתייחס לצלקות שעל עורו.

בביקורת שפורסמה בניו יורק טיימס (Joe Hilloct) נכתב כי השפה בספר משובבת נפש, והיא שילוב של הנונסנס של לואיס קרול עם החריפות של מונטי פייטון. הספר יצא במקביל לחגיגות מאה וחמישים שנה לאליס בארץ הפלאות וניתן למצוא אותו באמזון.

After Alice / Gregory Maguire

החלום להיות מוזה ספרותית לסופר ילדים ויקטוריאני נראה קצת קשה בימים אלה, אבל אל דאגה, תמיד תוכלו לטעון לקשר משפחתי לאליס לידל (הילדה שהיוותה מקור השראה לספר 'אליס בארץ הפלאות' של לואיס קרול) ולפצות את עצמכם בכוחות על טבעיים. זה מה שאליסה גארדנר, גיבורת הספר 'שסועה' עושה. אליסה היא צאצאית ישירה של אליס לידל, היא מתחילה לשמוע לחישות של פרחים וחרקים, תופעה שחוזרת אצל נשות משפחת גרדנר ואף הביאה לאשפוזה של אמה של אליסה בבית חולים לחולי נפש. כאשר מצבה של האם מחמיר והקולות שאליסה שומעת מתגברים, היא מבינה שהיא חייבת לצאת למסע להסרת הקללה המשפחתית. משם קצרה הדרך למראה הסדוקה שתוביל אותה לארץ הפלאות. אבל ארץ הפלאות שאליסה מגיעה אליה היא מקום הרבה יותר חשוך ומעוות ממה שלואיס קרול יכול היה לדמיין. שם היא צריכה להחליט במי לבטוח: בגייב החבר הטוב שלה או במורפאוס, המנטור שלה בארץ הפלאות, דמות אפלה בפני עצמה.

קורליין היא ילדה בת אחת עשרה שעוברת עם הוריה לבית חדש באזור מבודד ומנוכר. הוריה של קורליין עסוקים מדי בעבודתם ולא מקדישים לה תשומת לב מספקת. גם השכנים החדשים של קורליין מוזרים: שתי שחקניות עבר זקנות, מיס ספינק ומיס פורסיבל, ואקרובט ומאלף עכברים רוסי בשם מר בובינסקי. בבית הוריה מגלה קורליין דלת המובילה לעולם מקביל, שנראה כתמונת מראה משופרת של בית הוריה. בעולם זה יש לה אב ואם הנראים כמו הוריה האמיתיים, שמפנקים ומרעיפים עליה תשומת לב. לכפילים של הוריה משובצים כפתורים שחורים במקום עיניים אלמנט מעורר אימה.

השפעתו של לואיס קרול ניכרת בשימוש בדלת קסמים שמובילה לעולם פנטסטי שב"קורליין" מקבל ממדים מאיימים ובהיעדר סמכות הורית שמותירה את הילד בודד בהתמודדותו מול העולם. הספר אף עובד לסרט אנימציה בשנת 2009 בשם "קורליין ודלת הקסמים" בשיתוף פעולה בין סופר הפנטזיה ניל גיימן והאנימטור הנרי סליק ("הסיוט שלפני חג המולד"). לא משנה אם אתם בני נוער או כבר הורים בעצמכם, הספר 'קורליין' של ניל גיימן ידע ללחוץ לכם על כל הכפתורים הנכונים.

"קורליין'" / ניל גיימן. אופוס, 132 עמ'

רומן בדיוני על הקשר בין צ'ארלס דודג'סון (שמו האמיתי של הסופר לואיס קרול), לאליס לידל, הילדה שהיוותה את ההשראה לכתיבת ספריו של קרול. קטי רויפי, בעלת תואר דוקטור לספרות אנגלית מאוניברסיטת פרינסטון, ביססה את ספרה הבדיוני על מחקר מעמיק שערכה. צ'רלס לוטווידג' דודג'סון היה מתמטיקאי באוניברסיטת אוקספורד, כומר ומחלוצי הצילום. דודג'סון פגש את לידל ב-1856, כשהיתה כמעט בת ארבע. ואת הסיפורים שסיפר לה הנציח ב"אליס בארץ הפלאות" וב"אליס בארץ המראה". ואז לפתע, כשמלאו לילדה אחת-עשרה, ניתקה עמו משפחת לידל כל קשר, ויחסיו עם אליס לידל הסתיימו. הדפים ביומניו של דודג'סון, שהיו עשויים להסביר את פשר הקרע, נעלמו, והרומן של רויפי מנסה לדמיין מה היה טיב היחסים בין דודג'סון לילדה אליס לידל, שיש שהגדירו אותם כפדופילים. הספר עורר מחלוקת משום שרויפי מציגה בו את הילדה אליס לידל בת האחת עשרה כדמות מניפולטיבית שנהנתה מתשומת הלב שהרעיף עליה דודג'סון וכמי שמודעת לכוחה עליו.

רויפי ידועה כמי שיצאה בשנות התשעים נגד התפיסה האוטומטית שנשים הן חסרות ישע. בספרה השערורייתי "הבוקר שאחרי", שעוסק באונס בקמפוסים, טענה רויפי שהעיסוק האובססיבי בהטרדות מיניות הוביל לקיבוע של הגדרות בעייתיות לגבי מהי הטרדה מינית או אונס. לדבריה הוא גרם לכך שבמקום לעודד נשים לתפוס את עצמן כבעלות אחריות על מעשיהן (לדוגמה שתיה מבוקרת של אלכוהול בדייט), החוקים החברתיים שהסירו מהן את האחריות מציגים אותן כחלשות וחסרות שיקול דעת, ממש כמו שתוארו נשים בתקופה הוויקטוריאנית. כמובן שדבריה של רויפי עוררו עליה את זעמן של פמיניסטיות רבות.

"עוד רוחה אותי רודפת" / קטי רויפי. כנרת, 203 עמ'

אם קצה נפשכם בפמיניזם פוסט ויקטוריאני בסגנון קטי רויפי, אבל מערכת היחסים בין אליס לידל (המוזה) לצ'ארלס דודג'סון (לואיס קרול) עדיין מסקרנת אתכם, תוכלו לבחון את יחסכם האישי לנושא מחדש דרך צפייה במחזה "אליס" שמועלה בימים אלו על בימת תיאטרון גשר. באתר גשר נכתב כי המחזה הוא ביוגרפיה דמיונית בהשראת דמותה של אליס מספרו הנודע של קרול, אליס לידל האמיתית שהיוותה השראה עבורו ואליס נוספת, אחרת - אישה באשר היא.

"אליס" / תיאטרון גשר, כתיבה: רועי חן, בימוי: יחזקאל לזרוב, מוזיקה מקורית: אפרת בן צור.