"הציעו לי לעבוד בארגון ביון. העדפתי לעשות סרטים מלחיות בסרט"

דני סירקין, הבמאי של "המדרשה", כבר הפך למוסד. אבל בדרך לשם נתקף בחרדות ובלילות בלי שינה, בקושי ליצור הוליווד בתקציבים ישראליים נמוכים, ובבאסה מהמלחמה בין רשת לקשת. ריאיון

כתב: שגיא בן נון, צילום: דייב שחר, עריכה: רן צימט
"המלחמה בין הזכייניות היא לא כיפית. הופתעתי מזה שפתאום קשת שיבצו ברגע האחרון את 'כפולים' לפנינו. זה מהלך מלחמתי"

המכות המטורפות שמחטיפה דמות הרוצח של יהורם גאון בסדרה "המדרשה" מתגמדות לעומת עוצמת הקרבות המרים בין שתי זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת. המלחמה הנוכחית היא בעקבות התחרות בין שתי הסדרות החדשות הנוגעות לעולם הריגול שעלו באחרונה במקביל - "המדרשה" ברשת ו"כפולים" בקשת. גורם ברשת טוען כי ברגע שנודע לקשת על עליית הסדרה "המדרשה", הזכיינית המתחרה בהם "עשתה הכל כדי להקדים אותנו עם 'כפולים'. במקור 'כפולים' היתה מתוכננת לעלות מאוחר יותר. עשו לנו סוג של אמבוש. זה מאוד מרגיז אותי כל הסיפור הזה, כי זה מין קניבליזיה פנימית כזאת ששתי הסדרות נפגעות ממנה. יש כל כך מעט דרמות, ובטח דרמות מושקעות עולות, אז כשכבר יש לכם אתם תוקעים את זה בגרון של הצופה בבת אחת. זה ממש מרגיז".

"המלחמה הזאת בין הזכייניות היא לא כיפית", אומר דני סירקין, במאי "המדרשה", בריאיון לוואלה! תרבות. "גם אני הופתעתי מזה שפתאום קשת שיבצו ברגע האחרון את 'כפולים' לפנינו. הבנו שזה מהלך מלחמתי. לשמחתי אני לא עובד בפרוגרמינג ולא צריך לעשות עבודות של שיבוץ. תראה, אלו סדרות מאוד שונות ושתיהן מעולות. באיזשהו מקום התחרות עוזרת. אנחנו משודרים שעה אחריהם ויש לנו רייטינג של פריים טיים. התחרות עשתה רייטינג טוב".

"מי שלא חשוף בצריח לא חוטף אש". דני סירקין (צילום: ורד אדיר, יח"צ)

- נכון ששתי הסדרות זכו לרייטינג נאה, אבל אתה לא יודע מה היה הרייטינג שלכם לולא היתה עולה "כפולים" לשידור באותה תקופה, ולפניכם.

"נכון. מה שלא כל כך כיף זה שלא בוחנים אותך מול עצמך, אלא בוחנים אותי בהשוואה. אני לא מבין את זה. ראיתי את הביקורות שמשווים אותנו אליהם. זה שני דברים שונים. אנחנו לא רצינו לעשות סדרה ריאליסטית מורטת עצבים. רצינו לעשות משהו כיפי, אקשני, בידורי ומעולה. להבדיל, הסדרה שעשיתי קודם, 'תא גורדין' כן היתה סדרה מטלטלת קרביים ורצינית, שזכתה לשבחי הביקורת ואניני הטעם. אני חושב שלקחנו המון סיכון בסדרה הזאת. אני חושב שעשינו משהו שלא עשו בישראל בז'אנר הזה. זה גם קצת 'אושן 11', גם קצת בונד, גם קצת סדרת האנימציה 'ארצ'ר', וגם סדרה שנקראת 'צ'אק'".

בחזית הביקורות לפחות, רשמה "כפולים" הצלחה רבה יותר מאשר "המדרשה". אמנם כאן בוואלה! תרבות, "המדרשה" זכתה לשבחים בביקורת שהכריזה בכותרתה כי "'המדרשה' לוקחת את הבידור המהוקצע צעד קדימה", אבל נראה כי מדובר בדעת מיעוט. ב"הארץ", למשל, הופיעה ביקורת שלילית תחת הכותרת: "ה'מדרשה' ניסתה להביא את 'אושן 11' לארובות חדרה, וגרמה לצופים לפתח אדישות עייפה". אני מצטט את הביקורת הזאת לסירקין. "לא קראתי את הביקורות. הבנתי שהן היו חלוקות, חלק ככה וחלק ככה. תשמע, אתה תמיד נורא רוצה שהקהל יאהב אותך וגם שהביקורות יאהבו אותך. זה לא תמיד מצליח. שמעתי עכשיו לראשונה ממך את הביקורת ב"הארץ". זה הטעם של המבקר. אני חושב שזו סדרה כיפית. אני אגיד לך משהו, מי שלא חשוף בצריח לא חוטף אש. מי שלא נמצא בלב העשייה לא חוטף אש. לא עשיתי אף פעם בחיים שלי סדרה לא ראויה ולא טובה. אני עושה כל מיני ז'אנרים, ואני חושב שזו סדרה מעולה. היא פשוט בז'אנר קל יותר. ואם המבקרת הנכבדת מ"הארץ" היתה מבינה את זה היא היתה נהנית מזה יותר ופחות מלאה בעצמה".

עוד באותו נושא

בית ספר לסוכנים מתחילים: "המדרשה" לוקחת את הבידור המהוקצע צעד קדימה

לכתבה המלאה
"אני כל הזמן מחפש בנרות איך למצוא עוד כסף לסדרות האיכות שיוצרות את התרבות הישראלית". דני סירקין עם לירון ויסמן (צילום: ורד אדיר, יח"צ)
"מדיר שינה מעיני שיש טייסות קרב רוסיות שיושבות בסוריה, זה מטריד אותי כי לימדו אותי בבית שהרוסים זה האויב"

סירקין בן ה-44 הוא מהבמאים והתסריטאים המצליחים ביותר בתעשיית הטלוויזיה עם רזומה מרשים ביותר וזכה בלא מעט פרסים. הוא חתום כבמאי בין השאר על הסדרות "שוטטות", "אחד העם 1", העונה השנייה "הכל דבש", "תא גורדין" ו"שחקן זר". הוא ביים גם את דרמת הטלוויזיה "שתי דקות מפאראדיס" ואת סרט הטלוויזיה הקומי "הללויה". סירקין בלט גם בתחום הקולנוע, כשביים את הסרט "למראית עין", את הסרט התיעודי "חלום של אידיוט" על אביו האמן לב סירקין, ואת "סבנה".

באופן אולי לא מפתיע, מי שביים את הסדרות "תא גורדין" ו"המדרשה" מסוקרן מאוד מעולם הריגול. זה קשור בין השאר לכך שנולד ברוסיה, על אף שעלה לארץ כבר כפעוט. "כשהייתי ילד גדלתי באווירה מאוד קונספירטיבית. אבא שלי היה אנטי סובייטי בכל רמ"ח איבריו", אומר סירקין. "זה גורם לי עד היום לחשוד במדינת רוסיה ובכוונות שלה כלפי ישראל. מדיר שינה מעיני שיש טייסות קרב רוסיות שיושבות בסוריה, זה מטריד אותי כי לימדו אותי בבית שהרוסים זה האויב". זיקה נוספת של סירקין לעולם הריגול הוא השירות הצבאי שלו ביחידה 8200 השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. "זה עולם מעניין ומרתק. אבל מהמעט שאני יודע על העולם הזה מבפנים, זה עולם הרבה יותר אפור".

"לא היו מלחמות אגו על הסט". יהורם גאון, יהודה לוי ולירון וייסמן על סט "המדרשה" (טל גבעוני, יח"צ)

- האם אתה שובר מיתוס ואומר בעצם ש"המוסד" לעתים אפרפר כמו המוסד לביטוח לאומי?

"אנשי המוסד, שכמה מהם יצא לי להכיר, הם אנשים נועזים ואמיצים מאוד, אבל לפעמים העבודה שלהם היא כמעט אפרורית, במובן שלא תמיד הכל זה פיצוצים ויריות. זה עולם שלחם חוקו הם הסבלנות וההישגים הקטנים. כמו ישראלים רבים קיבלתי פניה לעבוד בשביל אחד מארגוני הביון הישראליים, והחלטתי שאני מעדיף לעשות סרטים מאשר לחיות בסרט".

- עד כמה קשה לייצר סדרה בהשראת הסרט ההוליוודי "אושן 11" אבל עם תקציב של סדרה ישראלית?

"זה נורא נורא קשה. התקציבים מאוד נמוכים, הזכייניות בבעיות ואין להם הרבה כסף לתת. הרגולציה כמעט ולא מאפשרת לתת חסויות. הקרנות לא תומכות בטלוויזיה. אני כל הזמן מחפש בנרות איך למצוא עוד כסף לסדרות האיכות שיוצרות את התרבות הישראלית. קניתי מצלמה, שהיא מצלמת סטילס כזאת אבל יודעת לצלם וידאו ברמה גבוהה, וכשאני גומר לצלם את הסדרות אני מסתובב בעצמי במשך חודשים ושבועות, בימים ובלילות, ומצלם כל מיני שוטים חסרים לסדרות. לא משלמים לי על זה כלום. אני הולך, מסתובב ומצלם בעצמי כל מיני דברים שלא מצריכים שחקנים, נניח מישהו מקליד על מחשב, איזה אוטו או נוף של תל אביב שלא הספקתי לצלם. אני מוצא את עצמי ממשיך לצלם ולעשות בעצמי את הסדרות האלה שהן לכאורה סדרות פריים טיים גדולות וממומנות. אפילו לפרמיירה של 'המדרשה' באתי עם מצלמה על הכתף כי נזכרתי שאני צריך לצלם את איילון בלילה. אם הייתי עובד בהוליווד לא הייתי עושה את זה. אתה יכול לשאול את אודי סגל, המפיק, שמממן את 'המדרשה' ואני בספק אם הוא ירוויח מזה שקל. וזה מזעזע".

"לא כל כך כיף זה שלא בוחנים אותך מול עצמך, אלא בוחנים אותי בהשוואה". המתחרה המרה, "כפולים" (צילום: יח"צ)
"קיבלתי פניה לעבוד באחד מארגוני הביון, והחלטתי שאני מעדיף לעשות סרטים מאשר לחיות בסרט"

- עם כל כך הרבה כוכבים בסט של "המדרשה", האם היו מלחמות אגו ביניהם?

"הדרך שלי היא לא להיכנס לעניין של מלחמות אגו, פשוט לא להכניס את עצמי כאיזה אגו מניאק. אני חושב שזה משפיע. וגם אם יש מלחמות אגו אני משתדל מאוד להשאיר אותם מחוץ לסט שלי. כי בסט באים לעבוד. ואתה יודע מה, אני באמת לא חושב שהיו מלחמות אגו. היו פה מקצוענים ברמה מאוד גבוהה, כולם אנשים באמת מוכשרים. היה פשוט תענוג. הם ישבו לפעמים ימים שלמים כניצבים. זה לא היה להם קל, והם עשו את זה כמו גדולים".

- עם איזה אקס של נינט טייב היה כיף יותר לעבוד, עם רן דנקר ב"תא גורדין" או עם יהודה לוי ב"המדרשה"?

"זו שאלה מתחת לחגורה. הם אנשים כל כך שונים. רן הוא בחור חמוד אבל הוא מופנם. הוא נורא ילד טוב. ויהודה הוא יהודה. זה טורנדו. הם אנשים ממש שונים. כשיהודה בסט הוא בסט. כל הסט מרגיש שיהודה בסט, מלא אהבה וצחוק. הסט קם לתחייה כשהוא מגיע".

"אם לא יהיה לך נעים על הסט, אז עדיף כבר להיות סוכן ביטוח". דני סירקין (צילום: ורד אדיר, יח"צ)

כהכנה לריאיון, שוחחתי עם יהורם גאון, שי אביבי וחנה לסלאו, בנפרד. שלושתם שיבחו מאוד את כישרונו, את מקצועיותו ואת חכמתו. בנוסף לזה, הם גם הדגישו שסירקין הוא אדם מאוד נעים הליכות, בניגוד לבמאים אחרים שחלקם "מחורבנים, מניפולטיביים וטרוריסטים" כלשונו של אביבי. אני מציין זאת בפני סירקין. "העבודה הזאת", הוא אומר, "היא כל כך קשה. אתה עובד שנה על משהו, אתה מנסה לעבוד בתקציב ישראלי שהוא נמוך, מנסה לתת לצופה איזה משהו שהוא יותר טוב ויותר כיפי ממה שהוא מקבל, אתה לא רואה את הילדים שלך, אתה לא ישן בלילה, אתה בחרדה. ואחרי זה איזה מבקרת אדיוטית ב"הארץ" כותבת עליך שאתה משהו בארובות חדרה. אז אם לא יהיה לך גם נעים בסט, אם לא יהיה לך כיף בעבודה הזאת, עדיף כבר להיות סוכן ביטוח".

אנושיות, רגישות וצניעות מאפיינים את סירקין גם דרך הסיפור הבא. את העונה השנייה של "תא גורדין" ביים דני סירקין בזמן שאמו גססה בבית חולים. "זה היה מאוד מאוד קשה", אומר סירקין, "הכנתי צילומים בבולגריה, הכנתי אותם היטב. כשאתה הבמאי אתה מרגיש שהעולם לא יכול לנוע בלעדיך. ואז התקשרו אליי ואמרו לי שאמא שלי נמצאת ממש בשעות האחרונות, אז כדאי שאני אעלה על מטוס ואבוא לארץ. מיד עזבתי את סט הצילומים בבולגריה, וטסתי לארץ. נאלצתי לעזוב את הסט לעשרה ימים, ועודד דוידוף שהוא חבר הגיע להחליף אותי, בהתראה של רגע. היתה לו חפיפה של שעה בלבד. ואז עודד עשה את הצילומים, ראיתי את החומרים והם היו נהדרים. זה היה רגע של ענווה. אז הבנתי שאני רק במאי. אני לא ה-במאי, אני רק במאי. ואז הבנתי שאפילו לי יש תחליף על הסט. וגם שמחתי שזכיתי להיות עם אמא שלי ברגעים האחרונים שלה. באותו רגע זה היה לי יותר חשוב מכל דבר אחר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully