חיי מדף 55: ארגונים יהודיים נגד הסופרת קמיל פליה, שכינתה את טיילור סוויפט "ברבי נאצית"

קמיל פליה פרסמה לאחרונה מאמר דעה במגזין "The Hollywood Reporter" ובו כינתה את טיילור סוויפט "בובת ברבי נאצית" וטענה כי היא מזכירה לה "את הבלונדיניות הפאשיסטיות ששלטו בסצנה התרבותית בתקופת נעוריי". פליה התייחסה לתופעת ה-"Girl Squad" - כוכבות פופ שמופיעות בפומבי (וברשתות החברתיות) יחד עם חבורת בנות שמקיפות אותן. במקרה של סוויפט מדובר בחברות כמו הדוגמניות ג'יג'י חדיד וקרלי קלוס, השחקנית והיוצרת לנה דנהאם, השחקנית והזמרת היילי סטיינפלד ואחרות שמקיפות אותה ונחשבות לחלק מהחבורה שלה. פליה חושבת שהפעילות הפומבית של אותן בנות היא אנטי-פמיניסטית, ראוותנית, בורגנית, ריקה מתוכן וכאמור כזאת שמזכירה גם את התרבות הנאצית.

דבריה של פליה זכו לביקורת רבה, כשהביקורת המשמעותית ביותר הגיעה מראש הארגון היהודי-אוסטרלי "בני ברית", ד"ר דביר אברמוביץ, שטען שדבריה של פליה הם חסרי רגישות וראויים לכל גינוי. "לדברים כאלה אין מקום בשיח התרבותי שלנו והם פוגעים בזיכרון של הקורבנות שנרצחו בידי הנאצים, ואף פוגעים בניצולי השואה, משפחותיהם ובאנשים שנלחמו כנגד הנאצים במלחמת העולם השנייה", אמר אברמוביץ לעיתון האוסטרלי "Sydney Morning Herald". "אנחנו קוראים ל'הוליווד ריפורטר' להסיר את המאמר ולהתנער ממנו, ולגברת פליה להתנצל ולהימנע מלהשתמש בהשוואות כאלה בעתיד".

הסופרת מרגרט אטווד חתמה על חוזה לשלושה ספרים עם הוצאת ספרי הקומיקס "Dark Horse", והודיעה שהרומן הגרפי הראשון שלה יעסוק בדמות בשם Angel Catbird. אטווד תכתוב את העלילה, אך על האיורים יהיה אחראי האמן ג'וני כריסמס. "רקחתי גיבור-על שהוא בחלקו חתול ובחלקו ציפור", אמרה אטווד בהודעה לעיתונות, "כך שיהיו לו פרווה ונוצות, וגם לא מעט בעיות זהות".

הספר הראשון עתיד לצאת בסתיו 2016.

המחקר בדק מעל 2,500 ספרים שהופיעו ברשימות רבי-המכר של הניו יורק טיימס וברשימות "הספרים הטובים ביותר" בכלי התקשורת המרכזיים ב-15 השנים האחרונות. הממצאים מראים שרב-המכר הממוצע התארך מ-320 עמודים בשנת 1999 ל-400 עמודים בשנת 2014, כשעורך המחקר, ג'יימס פינלייסון ממכון Vervesearch, מציין שהעלייה היתה עקבית בכל שנה ושנה. פינלייסון תולה את התארכות הספרים בפופולריות העולה של המדיה הדיגיטלית, כשלטענתו קוראי ספרים מודפסים מאוימים לעתים מגודלו, בעוד שקוראי ספרים דיגיטליים כמעט ולא מתייחסים לכך. "אני עצמי תמיד נמנע מלקנות ספרים ארוכים כשאני יוצא לחופשה, כי אין לי חשק לסחוב אותם בתיק שלי", אמר פינלייסון לגרדיאן, "אבל אם אני לוקח איתי קינדל – אורך הספר לא מהווה שיקול".

הסוכנת הספרותית קלייר אלכסנדר מסכימה עם פינלייסון על כך שספרים דיגיטליים הם ניידים יותר, אך לטענתה התארכות הספרים קשורה בשינוי תרבותי עמוק יותר. "למרות כל הדיבורים על מותו הקרב של הספר והשתלטותם של מדיה אחרות", הבהירה אלכסנדר, "אנשים שאוהבים לקרוא מעדיפים עלילה ארוכה ומרשימה – ההיפך הגמור מהמידע המרוכז והקצר שכולנו שואבים מגוגל". לטענתה מגמת התארכות הספרים שאנו חווים בשנים האחרונות החלה בספרות האמריקאית. "חשבו על דונה טארט, ג'ונתן פרנזן והניה יאנאגיהרה (מועמדת לפרס מאן-בוקר האחרון, י. כ.)", מתייחסת אלכסנדר אל סופרים אמריקאיים מודרניים, "אבל הם לא לבד. הילארי מנטל הבריטית ואלינור קטון הניו-זילנדית כתבו רומנים ארוכים במיוחד, וכל הסופרים ברשימה הזו זכו בפרסים ספרותיים חשובים. כך שאין ספק שגם חברי ועדות הפרסים אוהבים ספרים ארוכים".

"הגרדיאן" הבריטי, שפרסם לראשונה את המחקר, מחזק את טענותיה של אלכסנדר ומביא כמקרה מבחן את זוכי פרס מאן-בוקר – פרס שהחל את דרכו בשנת 1968. ע"פ הגרדיאן, חמשת הספרים הראשונים שזכו בפרס מאן-בוקר היו באורך ממוצע של כ-300 עמודים, לעומת ממוצע של 520 עמודים לחמשת הזוכים האחרונים בפרס (כשלתוך הממוצע הזה נכנס ספר קצר באופן חריג – הנובלה "תחושה של סוף" באורך 160 של ג'וליאן בארנס, שזכה בפרס בשנת 2011). זוכה פרס מאן-בוקר לשנת 2015, מרלון ג'יימס, כתב ספר שמכיל יותר מ-700 עמודים, ואילו אלינור קטון שזכתה בפרס בשנת 2013 כתבה ספר שמכיל לא פחות מ-848 עמודים (ובכך שברה שני שיאים – הסופרת הצעירה ביותר שזוכה בפרס מאן-בוקר, בגיל 28 בלבד; והספר הארוך ביותר שזכה בפרס).

"יש כל כך הרבה גורמים שמתחרים על תשומת הלב שלנו", סיכם העורך הספרותי מקס פורטר, "עד שהספרים הללו החליטו לחגוג את היותם גדולים וארוכים, ולדרוש מאיתנו לשבת על הכסא, לכבות את הטלפון שלנו ולהקדיש להם זמן".

ה-BBC ערך סקר בין 82 מבקרי ספרות מרחבי העולם במטרה לבחור את הספרים הבריטים הטובים ביותר בכל הזמנים. כל מבקר התבקש לספק רשימה של 10 רומנים בריטים אהובים ולדרג אותם. הרשימה המלאה שבחרו המבקרים מכילה 228 ספרים, ו"מידלמארץ'" מאת הסופרת ג'ורג' אליוט (שם העט של מרי אן אוונס), זכה כאמור במקום הראשון.

את רשימת עשרת הגדולים משלימים הספרים "אל המגדלור" מאת וירג'יניה וולף (1927), "מרת דאלווי" מאת וירג'יניה וולף (1925), "תקוות גדולות" מאת צ'ארלס דיקנס (1861), "ג'יין אייר" מאת שרלוט ברונטה (1847), "בית קדרות" מאת צ'ארלס דיקנס (1853), "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה (1847), "דיוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס (1850), "פרנקנשטיין" מאת מרי שלי (1818) ו"יריד ההבלים" מאת וויליאם מייקפיס ת'אקרי (1848).

"הטלגרף" הבריטי מציין שבעשרת הגדולים יש רוב נשי (ששה ספרים שנכתבו בידי נשים לעומת ארבעה שנכתבו בידי גברים), אולם ברשימת 100 הגדולים יש בכל זאת יתרון משמעותי לגברים ביחס של 73 ל-27. כמו כן, ספרים שנכתבו במאות ה-19 וה-20 תופסים את רוב המקומות ברשימת מאה הגדולים, בעוד למאה ה-21 יש 13 נציגים ולמאה ה-18 ששה נציגים בלבד.

ביום חמישי האחרון אמור היה להיפתח במרכז לתרבות באלכסנדריה סמינר בראשות הסופר המצרי המצליח עלאא אל-אסואני, תחת הכותרת "תיאוריות קונספירציה - בין מציאות לדמיון". אולם רשויות הביטחון במצרים הודיעו לאל-אסואני כי הסמינר לא יתקיים.

אל-אסואני תמך עד לא מכבר במשטרו של סיסי, ובמיוחד בלחימה הנחושה שלו בטרור של האחים המוסלמים, אולם לאורך השנים גם הביע ביקורת שהלכה וגברה באשר לדיקטטורה שמנהיג סיסי, ולפגיעה האנושה של משטרו בחופש הביטוי. בקיץ האחרון ביטלו השלטונות את הטור הקבוע של אל-אסואני בעיתון היומי "אל-מסרי אל-יום", ואף מנעו ממנו להופיע בטלוויזיה. "בזמן שבכל העולם אני מפרסם את דברי בחופשיות, אני לא יכול לעשות זאת במדינה שלי", אמר אל-אסואני בראיון לעיתון הצרפתי "Humanité" שפורסם בחודש שעבר. "חופש הביטוי לא קיים והמצב גרוע יותר מאשר בימיו של מובארק".

עשרות עיתונאים ואקטיביסטים נאסרו בשנה האחרונה במצרים, ובחודש שעבר אף נאסר סופר צעיר בשם אחמד נאג'י, לאחר שפרק מספרו החדש פורסם במגזין ספרות ונמצא ע"י השלטונות כ"פוגע במורל של העם המצרי".

כ-1,300 אנשים השתתפו במרתון שידור שערך 60 שעות (על פני ארבעה ימים), ובו הוקרא הספר "מלחמה ושלום" בשלמותו, בקטעים שצולמו מראש ברחבי רוסיה. את האירוע ארגנה פקלה טולסטויה, בת-הנין של לב טולסטוי, והשתתפו בו אנשים מגילאים שונים ברחבי המדינה - כולם דוברי רוסית, מלבד שחקנית צרפתיה אחת שנבחרה להקריא את הקטעים שמובאים בצרפתית בספר.

חברת ועדת החינוך במארשפילד, וויסקונסין, ביקשה להסיר מתוכנית הלימודים לילדי הגן במחוז את הספר "For Every Child A Better World" בכיכובן של החבובות, כיוון שהוא מתאר עוני בצורה "גרפית מדי" לדבריה. הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1993, מתייחס לנושאים שונים הקשורים לעוני בעולם כמו רעב ומחסור בקורת גג; האו"ם היה שותף לכתיבת הספר ולמימונו.

בתוכנית הלימודים המקומית תכננו להקריא את הספר בכיתה על מנת ללמד ילדים אודות אנשים שלא זוכים לדברים שעבור אחרים הם מובנים מאליהם. "לצערנו בעולם הזה יש מלחמות, רעב ועוני", אמרה מארי קרניי, שביקשה להסיר את הספר מתוכנית הלימודים, "אני מבינה את זה. אני פשוט לא חושבת שזה משהו שמתאים ללמד ילדים בני 5".

סגנית מנהלת ועדת החינוך, אמבר לפייט, אמרה שלטעמה אין שום בעיה עם הספר, כיוון שהוא מביע חמלה כלפי האחר. הוועדה צפויה להכריע בנושא בשבוע הבא.

ז'אן-מרי רוגול כתב ספר אוטוביוגרפי שבו הוא מגולל את 27 שנותיו כהומלס וקבצן ברחובות פריז, ותוך זמן קצר הפך הספר לרב-מכר בצרפת, עם מכירות של למעלה מ-50 אלף עותקים. רוגול החל לאסוף את סיפוריו לפני כשנתיים, וכתב אותם במחברות בית-ספר שמצא באשפה. את הספר ערך והביא לדפוס שר הפנים הצרפתי לשעבר, ז'אן-לואי דברה, שנתקל לראשונה ברוגול כשזה הציע לשמור על אופניו בזמן שערך קניות בשאנז אליזה.

אולם הטלגרף הבריטי מדווח שלמרות ההצלחה המפתיעה של הספר, רוגול עדיין חי ברחובות ומחכה שהתמלוגים מהמכירות יגיעו לידיו. הוא קיבל מקדמה קטנה והשתמש בה כדי לקנות סמארטפון, על מנת שיכול לעקוב ברשתות החברתיות אחר קבוצת מעריציו ההולכת וגדלה. "בעוד עשרה חודשים אתחיל לקבל את התמלוגים שלי, אף על פי שהייתי מעדיף לקבל אותם עכשיו", אמר רוגול לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. "אנשים מכל רחבי המדינה כותבים לי, ובכל יום עוצרים אותי אנשים שקראו את הספר. בשבוע שעבר פגשתי איש אחד מטנסי שלקח אותי לארוחה במסעדה וקנה 15 עותקים מהספר שלי, ואיש אחר משוויץ שהביא לי שוקולד מיוחד".

אולפני יוניברסל הודיעו ביום שלישי שעבר על פתיחתו של פארק השעשועים "עולם הקסמים של הארי פוטר" בקליפורניה ב-7 באפריל 2016. החברה בחרה להודיע על פתיחת הפארק באמצעות סרטון שפרסמה ובו נראית דמותה של לונה לאבגוד (שמגלמת השחקנית איוונה לינץ') כשהיא מדליקה את אורות הפארק בעזרת פקודת הקסם "לומאס מקסימה" מסדרת ספרי "הארי פוטר".

מלבד רכבת הרים בסגנון הארי פוטר, המארגנים מספרים כי אחת האטרקציות בפארק תכלול חוויית תלת-מימד ריאליסטית במיוחד שתקרא "הארי פוטר והמסע האסור" ובמסגרתה המשתתפים יחבשו משקפות מיוחדות בהשראת משחק הקווידיץ'.

225 עובדים במחסני הוצאת "פינגווין-רנדום האוס", מהוצאות הספרים הגדולות בעולם, בעיר האנגלית ראגבי, איבדו השבוע את עבודתם. ע"פ פיטר קולסון, נציג ארגון העובדים Unite, הסיבה לכך היא "מהפכת הקריאה הדיגיטלית" שגרמה להוצאה להפחית משמעותית את כמות העובדים במחסניה. "אלה זמנים מדאיגים לעובדים ולמשפחותיהם [...] וזו מכת מוות לכלכלה המקומית", אמר קולסון. המחסן כולו עתיד להיסגר עד שנת 2019, אולם פגישה שתיערך בשבוע הבא בין ארגון העובדים להוצאת "פינגווין" תכריע סופית לגבי גורלו של המחסן.

במכתב פומבי שפרסם קולסון הוא מסביר כי שוק הספרים הדיגיטליים בבריטניה נמצא בעלייה גדולה בשנים האחרונות, כשלפי ארגון המו"לים הוא גדל בכ-11 אחוזים בשנה האחרונה, והגיע עד לסכום כולל של 563 מיליון פאונד. מכירות הספרים המודפסים פחתו, לעומת זאת, בכ-5 אחוזים. השינוי הזה, והעובדה ששוק הספרים הדיגיטליים מהווה כעת כ-25% משוק הספרים, גרמו לדבריו לעודף עובדים ברשת ההפצה של ההוצאה, וכתוצאה מכך לפיטורם של 225 עובדי מחסן.

* הספר "עיר לבנה, עיר שחורה" מאת שרון רוטברד (אדריכל ובעליה של הוצאת "בבל"), נכלל ברשימת ספרי הארכיטקטורה הטובים ביותר לשנת 2015 שפרסם הגרדיאן הבריטי.

* מחר (חמישי) ייערך בחנות הספרים "המגדלור" ערב השקה לכבוד הספר "אוריינטליזם טרום-ישראלי, דיוקן מצולם" מאת דור גז. משתתפים: פרופ' חנה נוה, פרופ' עדי שטרן, וד"ר עמרי הרצוג. חמישי, 17/12, 20:00, לבונטין 1, תל אביב. הכניסה חופשית.

* מחר (חמישי) יערך בבית ביאליק בתל אביב ערב עיון מיוחד בנושא התמודדות עם הסבל דרך הספרות לכבוד צאת הספר "החיים כואבים" מאת פרופ' אדיר כהן. משתתפים: אדי כהן, יעקב רז, דנה אמיר, יגאל ורדי, אמיר אור, ענת שרון בלייס וקרן קוך. חמישי, 17/12, 20:00, ביאליק 22, תל אביב. דמי כניסה: 40 ש"ח.

* ב-25 בדצמבר יערך במדיטק בחולון מופע מחווה לעמוס עוז במלאת 50 שנה לספרו הראשון "ארצות התן". משתתפים: עמוס עוז, אפרת בן-צור, שאול בסר, קרן טננבאום, קרן טפרברג, יהלי סובול, קרני פוסטל, ערן צור ואסף רוט. יום שישי, 25/12, 11:00, גולדה מאיר 6, חולון.