אבא, אמא, יש לי משהו לספר לכם: אני לא אוהב את "מלחמת הכוכבים". אני יודע שזה לא קל לכם לשמוע, אבל אני לא מכור למאבקים בגלקסיות רחוקות, לא הולך לישון עם בובה של יודה וגם חושב שיש משהו מאוד מביך בלשחק עם חרבות אור אחרי גיל 12 (ויש בזה גם משהו נורא פאלי) והחטא הגדול ביותר שלי: אני ממש לא מתרגש מכך שהסרט השביעי בסדרה יצא אתמול (חמישי) לאקרנים.
אני יכול להמשיך ולכתוב כאן מעכשיו כל דבר, ממילא רובכם לא תקראו את ההמשך ותמשיכו מכאן ישירות לקלל אותי בטוקבקים ולהסביר לי כמה אני לא מבין מהחיים שלי. ואולי זה נכון. אולי באמת כל הסיפור הזה עבר מעליי. ראיתי את כל סרטי "הטרילוגיה המקורית" וגם ניסיתי לראות את הפריקוולים הידועים לשמצה (וואו, איזה שעמום!). אני מכיר בזה שבשנת 1977, עת יצא הסרט הראשון (או הרביעי, אם אתם אוהבים לסבול בסדר שג'ורג' לוקאס קבע בדיעבד) זה היה אירוע תרבותי מכונן שהשפיע עמוקות על עולם הקולנוע אבל "אירוע גדול" הוא לא תמיד סרט גדול. ו"מלחמת הכוכבים"? קצת לא נעים להודות, זה לא סרט גדול אלא ממש סתם סרט.
ברור לי שהסרט החדש ירוויח מיליארדים, ברור לי שהמעריצים יעריצו, הילדים יקנו צעצועים והמבוגרים יקנו לילדים צעצועים שהם רוצים לעצמם אבל בינינו? אני מעדיף שיחתכו אותי לשתיים עם חרב אור מאשר לעמוד בתור לראות את הסרט החדש. קשה להאמין שבעולם בו הטכנולוגיה מביאה לנו את כל המידע שבעולם לתוך הכיס, עדיין אפשר להתרגש מצ'ובאקה, הגרסה האיכשהו-אינפנטילית-יותר של פינגי מפרפר נחמד.
אז נכון, אתם לא באמת אמורים להתרגש מכך שאיזה יהודי ממורמר שכותב בוואלה! NEWS לא אוהב את האימפריה (תרתי משמע), ובטח שזה לא צריך לטרוד את מנוחתם של בכירי דיסני שימשיכו לחלוב מיליארדים מלעיסה חוזרת של המותג שהמציא ג'ורג' לוקאס ובאמת שלא הייתי טורח להגיד שום דבר אם לא היה פער תהומי כל כך בין האיכות של הסרטים המדוברים ובין מערך יחסי הציבור המפלצתי שמלווה אותם. ככה זה כשקונגלומרט דורסני צריך להחזיק השקעה.
בימים האחרונים לא היה אתר אינטרנט שלא תקף אותי עם באנרים סופר-מושקעים של הסרט החדש שלא מעניין אותי, לא היה שלט חוצות שלא הזכיר לי שהסרט החדש יוצא בדיוק בתאריך שרצו שאני אזכור וזה לפני שדיברנו על פרסומות למרצ'נדייז, משחקים לסמארטפון, סינקים בטלוויזיה, עודד בן עמי מראיין ווקי ויונית לוי מתלבטת בקול רם אם לקרוא לבנה "לוק". וכמובן, יש גם פרודיית פורנו (לא שבדקתי, אבל אני בטוח שיש).
ואתם יודעים מה? אני חושב שאני בנאדם הגיוני. אם מספיק אנשים שיראו את הסרט יגידו לי שהוא טוב, משעשע וכיפי (משהו שקשה לי להגיד על אף אחד מהסרטים הקודמים בסדרה) אני אשקול ללכת לראות אותו, בדיוק כפי שאני אוהב ללכת לראות כל סרט שמספיק אנשים ממליצים לי עליו ואומרים לי שהוא משעשע וכיפי. אני לא צריך שידחפו לי אותו לגרון ויכריזו על "אירוע היסטורי" עם החלפת תמונות פרופיל המונית בפייסבוק בשביל לנסות לגרום לי להאמין שיש פה משהו מעבר לניסיון להחיות סאגה קולנועית מיושנת, ולנסות לייצר דור חדש של רוכשי מרצ'נדייס עיוורים.
אגב, אם אתם במקרה מחפשים אותי כשתגיעו לאולמות בסופ"ש הקרוב, אני אהיה כנראה באולם לידכם, מחכה בקוצר רוח שהסרט החדש של טרנטינו ייצא כבר.