פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מכים גלים: הספרים שצריך לתרגם לעברית ב-2016

      ממואר בהשראת ג'יימס בולדווין, הספר האהוב ביותר על אובמה, ביוגרפיה של מדען גרמני וסופר שהנחית את ג'ון לנון באי מבודד במערב אירלנד. הנה כמה מהספרים שבלטו ב-2015 בספרות העולמית וכדאי שיגיעו גם לכאן, וכן המלצות של אנשי ספרות מקומיים

      ספרים לתרגם ב-2016 (עיבוד תמונה)

      "Between the World and Me" מאת טא-נהיסי קואטס

      טא-נהיסי קואטס, עיתונאי ופובליציסט במגזין האטלנטיק, הוא אחד האינטלקטואלים הבולטים והמשפיעים ביותר היום בארצות הברית, כשרוב מאמריו וכתביו עוסקים במצבה של האוכלוסייה השחורה במדינה. בשנת 2014 הצית קואטס דיון סוער באמריקה כשפרסם מאמר ובו הציע שהלבנים במדינה ישלמו פיצויים (שילומים) לאזרחים השחורים על מנת "לעשות סדר עם רוחות העבר". המאמר שבר את שיא הכניסות לאתר המגזין, ועורר אינספור מאמרים ביקורתיים כנגדו.

      ביולי השנה פרסם קואטס את הספר "Between the World and Me" שזכה בפרס הספרות הלאומי בארצות הברית ובפרס הספרותי של המגזין קירקוס, ונכלל ברשימות הספרים הטובים ביותר של רוב כלי התקשורת המרכזיים (הניו יורק טיימס, הגרדיאן, פאבלישרז וויקלי, וושינגטון פוסט, מגזין פיפל, לוס אנג'לס טיימס ועוד רבים). הספר בנוי כמכתב שכותב קואטס לבנו הנער, ובו הוא מגולל את חייו כאדם שחור בארצות הברית, ובד בבד מנסה ללמד את בנו מהי המשמעות – הסמלית והמעשית – של קיום כזה. הוא שואב השראה ישירה מספרו של פעיל זכויות האדם ג'יימס בולדווין, "The Fire Next Time", שיצא לאור בשנת 1966 והיה בנוי גם הוא כמכתב לנער צעיר (אחיינו של בולדווין).

      "תהיתי מי ימלא את החלל האינטלקטואלי הריק שהשאיר ג'יימס בולדווין עם מותו", כתבה טוני מוריסון בעקבות הקריאה בספר. "ללא ספק זהו טא-נהיסי קואטס. השפה של 'Between the World and Me', בדומה למסעו של קואטס, היא רהוטה, נובעת מהקרביים וכתובה ביופי שבכוחו לגאול את הקורא. [...] זו קריאת חובה".

      הסופר מייקל שייבון כתב שהוא חש בזמן הקריאה שקואטס דיבר אליו ישירות, אף על פי שהספר מופנה לילד אפרו אמריקאי שמסמל את כל הילדים המשתייכים למיעוטים באמריקה (לעומת שייבון הלבן והפריבילגי). "הרגשתי שהוא מלמד אותי, כאב לילד, שהאומץ האמיתי הוא לאפשר לעצמך להיות פגיע, [...] להכיר בגבולות הכוח שלנו כהורים בהגנה על ילדינו, וחשוב מכל – להבין כיצד הצורך שלנו להגן על ילדינו הופך לעול עליהם, וכיצד אנחנו צריכים למצוא את החכמה והאומץ לוותר על הניסיון להגן עליהם מכל רע".

      הספר יתורגם לעברית ויראה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בסדרת המסות "אדום דק".

      "A Manual for Cleaning Women: Selected Stories" מאת לוסיה ברלין

      אוסף הסיפורים של לוסיה ברלין הוא ללא ספק אחת מההפתעות הספרותיות של השנה. ברלין, שהלכה לעולמה בשנת 2004, נחשבה למעין סוד שמור של קהילת הספרות האמריקאית; אף על פי שהושוותה לסופרים כמו ריימונד קארבר, ריצ'רד ייטס ואליס מונרו, היא לא זכתה להכרה ציבורית וספריה מיעטו להימכר. אולם באוגוסט השנה פרסמה הוצאת "פארר, שאראוס וג'ירו" אוסף ממיטב סיפוריה בעריכת סטיבן אמרסון, והספר זכה להצלחה מסחררת. תוך שבועיים הוא התמקם בצמרת רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ותוך כמה שבועות מכר יותר עותקים מכל הספרים שפרסמה ברלין בחייה גם יחד.

      הספר מכיל 43 סיפורים שנכתבו בין השנים 1960-1980, כשרובם ככולם מתרחשים בדרום מערב ארצות הברית. כיוון שמדובר בסיפורים ישנים שפורסמו כבר בעבר, הספר לא היה מועמד לפרסים ספרותיים כלשהם, אך הופיע ברבות מרשימות הספרים הבולטים לשנת 2015 של כלי התקשורת המרכזיים.

      "הפרוזה היפהפייה והרזה של ברלין מתרחשת בנופים העירוניים והכפריים של דרום-מערב ארצות הברית שהציתו את דמיונה", כתב ליירד האנט מהוושינגטון פוסט, "לאלה שלא הכירו את הכתיבה של ברלין עד היום צפוי עונג גדול במיוחד".

      "Beatlebone" מאת קווין בארי

      בזמן שעירית לינור עוררה מהומה כשיצאה כנגד השיר "Imagine" וקראה לג'ון לנון קומוניסט, קווין בארי פרסם ספר ששולח את לנון לאי במערב אירלנד, לפגוש כמה אירים שורשיים וטיפוסים אחרים ולצאת איתם להרפתקאות. העלילה המדומיינת של "Beatlebone" מתרחשת בשנת 1978, כשג'ון לנון מחליט לברוח מניו יורק בחיפוש אחר שלווה ונזכר באי האירי שקנה תשע שנים קודם לכן. כאשר הוא מגיע לאי בתקווה לקצת שקט, הוא פוגש בבחור מקומי בשם קורנליוס או'גריידי שלוקח אותו למסע מוזר ובלתי נשכח. בארי, אירי בעצמו, הוסיף גם לא מעט מאפיינים אוטוביוגרפיים לרומן.

      הספר זכה בפרס גולדשמיטס ונכלל ברשימות הספרים הבולטים לשנת 2015 של "הגרדיאן" והניו יורק טיימס. "ספרים כאלה מגיעים פעם בדור", כתב על הספר סטיב ארל מהניו יורק טיימס, "ספרים שנכתבים בידי סופרים עם אומץ – כאלה שעדיין לא התייאשו מלקחת סיכונים אמיתיים ולטשטש את הגבולות בין סגנונות וז'אנרים ספרותיים".

      "Fates and Furies" מאת לורן גרוף

      ספרה של לורן גרוף נכלל ברבות מרשימות הספרים הבולטים של השנה (הוושינגטון פוסט, מגזין טיים, קירקוס ריוויו, מגזין סלייט, לייבררי ג'ורנל ועוד) ואף היה מהמועמדים הסופיים לפרס הספרות הלאומי בארצות הברית; אך נראה שלמחמאה הגדולה ביותר היא זכתה דווקא מנשיא ארצות הברית ברק אובמה, שבראיון למגזין People הכתיר את "Fates and Furies" לספר הטוב ביותר בעיניו לשנת 2015. "אפילו בחלומות הכי גרנדיוזיים שלי לא דמיינתי שהנשיא אובמה יקרא את הספר שלי, לא כל שכן יאהב אותו", היא אמרה לאתר באזפיד והוסיפה: "חבל שהוא לא יכול לרוץ לכהונה שלישית".

      אובמה כאמור לא לבד; "Fates and Furies" זכה לשבחים מקיר לקיר וכיכב ברשימות רבי המכר. הספר מתאר 24 שנים בחייהם של זוג נשוי ומוצלח במיוחד, לוטו ומתילדה, כשגרוף מדלגת בין נקודת המבט שלו על הנישואין, לנקודת המבט שלה. מתחת לפני השטח מתגלים סודות, תשוקות וחרדות שחושפים עד כמה בני הזוג המאושרים לא מכירים אחד את השני לעומק. "מדובר ברומן מזהיר, שהדמויות שלו מלאות חיים כבר למן העמוד הראשון", כתב הסופר ג'ס וולטר והצטרף למבקר הספרות של הניו יורקר, ג'יימס ווד, שכתב כי "גרוף היא סופרת מקורית וספריה נועזים ונון-קונפורמיסטים. [...] הכתיבה שלה יפהפייה וקולחת [...] והיא מצליחה לשלוף את חיי הנישואין המודרניים מתוך הבנאליות שלהם". מבקר הספרות של הוושינגטון פוסט, רון צ'ארלס, התמקד בעיקר בדמותה של מתילדה וטען כי היא "נחושה כמו אנטיגונה ופראית כמו מדיאה".

      הספר יתורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן.

      "The Sellout" מאת פול בייטי

      "זה ספר מבריק", כתבה הקומיקאית שרה סילברמן על הסאטירה "The Sellout" שכתב פול בייטי, "פשוט מדהים. כאילו כתבו אותו מלאכים דמנטיים". העלילה מתרחשת בעיר קטנה בפרברי לוס אנג'לס, ובמרכזו עומד אדם שחור חסר-שם שאביו נרצח ביריות של שוטרים. בעקבות הרצח הוא מחליט לרתום כמה מראשי העיר על מנת ליישם מדיניות אבסורדית: החזרת העבדו?ת לעיר והחלת מדיניות של סגרגציה על בית ספר תיכון בעיר. המהלך הזה מביא אותו עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית.

      הביקורות היללו את הספר והוא נכלל ברשימות הספרים הבולטים של השנה של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל. "מהספרים החשובים והקשים ביותר שנכתבו במאה ה-21", כתב קייסה ליימן מהלוס אנג'לס טיימס, והצטרף אל דווייט גרנר מהניו יורק טיימס שכתב כי "100 עמודים הראשונים בספר הם הצורבים והקשוחים ביותר שקראתי בעשור האחרון".

      "A Little Life" מאת הנייה יאנגיהארה

      "A Little Life" הוא ספרה השני של הסופרת האמריקאית הנייה יאנגיהארה, ואחד הספרים המדוברים ביותר בשנה האחרונה (וגם אחד הארוכים שבהם – 736 עמ'). העלילה מספרת על ארבעה חברים מקולג' קטן במסצ'וסטס שעוברים לניו יורק ומנסים לתמוך אחד בשני כדי לשרוד בכרך הגדול. לאורך השנים (הספר נמשך על פני כמה עשורים בחייהם של החבורה) הקשרים ביניהם הולכים ומעמיקים, אך בסופו של דבר נסובים בעיקר סביב דמות אחת בחבורה – ג'וד – בחור יתום עם עבר מסתורי שעובד כעורך דין צעיר במשרד התובע הכללי האמריקאי. ג'וד רדוף ע"י עבר נורא של התעללות מינית ונפשית ומנסה להמשיך לשמור על תפקוד נורמלי אל מול השדים שעולים מעברו. "באמצעות תיאורים מלאי תובנות ובחינת חייהם של ארבעת החברים במשך כמה עשורים, יאנגיהארה מציגה דמות מורכבת וריאליסטית שמעוררת השראה אצל הקורא ומדכאת אותו בו-זמנית", כתבה ניקול לי מהוושינגטון פוסט, "אלה חיים, כמו החיים של כל אחד אחר, אבל באמצעות מילותיה יאנגיהארה אלה גם חיים נשגבים, מלאי חמלה ומלאי חיבה; לא חיים קטנים כלל וכלל".

      הספר זכה בפרס הספרותי של המגזין קירקוס (בקטגוריית הפרוזה) והיה מועמד ברשימות הסופיות של פרס מאן בוקר (ואף היה המועמד המוביל לזכייה בהימורים) ושל פרס הספרות האמריקאי הלאומי. הוא נכלל ברשימות הספרים הטובים ביותר של כלי תקשורת מרכזיים כמו הגרדיאן הבריטי, הוושינגטון פוסט והוול סטריט ג'ורנל.

      "The Invention of Nature: Alexander von Humboldt's New World" מאת אנדריאה וולף

      "המצאת הטבע" מאת אנדריאה וולף היא ביוגרפיה העוסקת בחייו של המדען וחוקר הארצות הגרמני אלכסנדר פון הומבולדט, שחי במאות ה-18 וה-19, ועם פרסומה זכתה לשבחים רבים ונכללה ברשימות המועמדים הסופיים לפרסי קוסטה, קרנגי ומגזין קירקוס. "אלכסנדר פון הומבולדט היה אולי המדען הבולט של תקופתו והיה ידוע לא פחות מנפוליאון, אבל מחוץ לגרמניה דמותו נשכחה", נכתב בניו יורק טיימס שבחר את הספר לאחד מעשרת הספרים הבולטים של השנה, "וולף מאפשרת לנו להוקיר מחדש את החזון האקולוגי שלו באמצעות המחקר המרשים והמעמיק של מסעותיו וגילויו". ואכן פון הומבולדט נחשב לאחד מגדולי חוקרי הטבע ומגלי הארצות שזכה לכינויים כמו "נסיך המדע" ו"אריסטו החדש". "הספר הזה הוא הישג גדול", כתב הסופר ריצ'רד הולמס, "והוא חושף גם פרטים מפתיעים במיוחד על קשרים שהיו לפון הומבולדט עם דמויות חשובות כמו סימון בוליבר, צ'ארלס דרווין, וולט וויטמן, אדגר אלן פו, גתה ונפוליאון".

      הספר נבחר לטוב ביותר לשנת 2015 במגזינים פאבלישרז וויקלי, האקונומיסט וקירקוס רוויוז.

      אנשי ספרות ממליצים על הספרים שעשו להם את 2015

      סופרים ממליצים 2016 (עיבוד תמונה)

      הסופרת מאיה ערד ממליצה על "The Witches: Salem, 1692" מאת סטייסי שיף

      "אני מאד אוהבת את סטייסי שיף. כבר מאז הביוגרפיה שלה על ורה נבוקוב, היא מוצאת דרכים להסתכל על העולם מהצד - בייחוד מהצד הנשי שלו - וכך למצוא במקומות המוכרים פינות לא מוכרות, מה שספרות אמורה לעשות. הכתיבה שלה מאד ספרותית, 'נבוקובית', שופעת רעיונות בצורה אלגנטית. בספר החדש שלה על סיילם מה שבולט זה לא הניצודות אלא הציידות - ילדות בגיל של הבנות שלי שפתאום מצאו את עצמן עם הכוח להאשים בכישוף ובכך בעצם להרשיע ולהוציא להורג. פחד!"

      המאיירת והסופרת רותו מודן ממליצה על "Killing and Dying" מאת אדריאן טומיין

      "הקומיקסאי המצוין הזה התפרסם בשנות ה-90 עוד כשהיה תיכוניסט בסיפורי קומיקס האוטוביוגרפי שלו. היום הוא גר בניו יורק ומאייר שערים לניו יורקר. הספר הוא אוסף של סיפורי קומיקס קצרים, אינטיליגנטיים עצובים-מצחיקים, בסגנון רישומי-ריאליסטי קריר ונהדר".

      העורכת הספרותית נטע גורביץ ממליצה על הרומנים הנפוליטנים של אלנה פרנטה

      "ארבעת ספריה של פרנטה ראו אור בארץ מוצאם, איטליה, בין השנים 2011 ל-2014. בכל זאת הם נכללים ברשימה זו שכן ב-2015 יצא לאור הספר הראשון בעברית – 'החברה הגאונה' ('הספריה החדשה') - ואילו הספר האחרון ראה אור השנה בתרגום לאנגלית, ואף נכלל ברוב רשימות 'הספרים הטובים של השנה' בעולם האנגלוסקסי. אין לי ספק שגם ברשימות שיסכמו את העשור – ואולי גם את המאה, אם כי מוקדם להכריע - תזכה היצירה הספרותית הזאת למקום של כבוד.

      "הסאגה של פרנטה, שהיקפה עולה על אלף עמודים, ממכרת לחלוטין (ישנתי ליד תיבת הדואר בשעה שספרי ההמשך עשו את דרכם מעבר לים), מבלי להתפשר על היותה סוגה עילית. זהו סיפורן של אלנה גרקו ולינה צ'רולו, חברות ילדות משכונת עוני בנאפולי, המשתרע על פני חצי מאה, ומתארגן סביב חברות נשית סימביוטית, מחייה ומאיינת.

      "קשה לי לחשוב על סופר בן זמננו הכותב ספרות ריאליסטית רחבת יריעה כל כך, המקיפה כך את החיים על מכלול השתברויותיהם. פרנטה כותבת פרוזה צפופה, ויסראלית, עתירת פרטים ופיתולי עלילה. זוטות שנדמות חסרות חשיבות מהדהדות באופן מטלטל בהמשך, וגיבורי הספר – פרנטה מנהלת מערך של דמויות המצריך רשימה מיוחדת בתחילת כל ספר – עוברים מן המרכז אל שוליים וחוזר חלילה בתזמור מושלם, וכל זה בסגנון כתיבה שאין בו ולו בת-ריח של מאמץ. האניגמה סביב זהותה של הסופרת והקטעים המרהיבים לאורכה של היצירה העוסקים בספרות ובכתיבה מוסיפים לה משקל ועומק. לבי כאב והתרחב באינספור גוונים. הספר השני ברביעייה, 'סיפורו של שם המשפחה החדש', ייראה אור בתרגומו הצלול של אלון אלטרס לקראת שבוע הספר. אל תחסכו מעצמכם את התענוג הספרותי הנדיר הזה".

      המשורר דניאל עוז ממליץ על "The Great Medieval Yellows" מאת אמילי ווילסון ועל "Constellations" מאת אסתר מת'יו

      "שהות בניו יורק מזמנת לי לפגוש בזרמי עומק של השירה האמריקאית העכשווית, שחורגים מאד מהאופנה הס?ל?פית והזהותנית, והשנה תפסו אותי במיוחד שני ספרי שירה של משוררות מרתקות. אמילי ווילסון היא הבכורה, ילידת אוהיו 1968, ו'הצהובים המדיוואלים הגדולים' הוא לה ספרה המלא השלישי. שמו לקוח מהספר 'חומרים וטכניקות בציור ימי-הביניים' מאת דניאל תומפסון, המספק רשימת צהובים: זהב, ארסן, אוכרה, מסיקוט, זהב-פסיפסים, זעפרן, אשחר ורכפה. אכן, אין שם הולם מזה לספר ששיריו נוגעים במצבים הנפשיים רק דרך תיאורים מיקרוסקופיים של צומח ודומם ומטאפורות שהן פנימיות לצומח ולדומם. עצם התחביר של ווילסון מפוזר ושבור כמו ערימת עלי שלכת. שימו לב לשורות כתמתמות כגון: 'Blood-orange-tracked against the netting / where the cut carnations act / in funnel groups the sliced- / open Clementine / stiffeningalong the spoke'. המשימה של ווילסון היא דיוק הבחנה - היא רוצה להבליט את החיספוס העדין ביותר של המציאות, היכן שהבדלי גוונים דקים מן הדק נושאים משמעות, ובכך לדייק את נפשה.

      אם לא הטעוני, הרי שאסתר מת'יו, ילידת העיר ניו יורק, טרם חגגה את יום הולדתה ה-20. למרות זאת, ספר ביכוריה 'קונסטלציות' (גם: 'קבוצות כוכבים') הוא משהו מיוחד. מדובר בשירה היפר-לירית, מעל ומעבר למותר כיום, עם נימות מטאפיזיות-מיסטיות - אבל דלה מאד ברומנטיות, וכמעט ולא אישית. משהו בזה קנה אותי. מת'יו משתאה לנוכח העולם והקיום, היא מחזירה שירה של פליאה לזמנים ארציים וציניים, אבל בלי למהר ולהפוך את היקום לפופיק, או להסיק מסקנות דידקטיות. את מת'יו קל יותר לתרגם: 'אני חושבת על עגלגלו?ת / על התקמרותה היציבה של תבל / ועל נביבותם המוכלת של צלילים פתוחים. / על כל כדורי החיים והחלל. / אני חושבת על דרכן המתגלגלת של המלים / רוחב היריעה של כל מישוריהן הצבעוניים, / איך שהגד??רו?ת מעטרות את קצוותיהן / כהיו רק סמלים, / רק תפזורת של שריטות ענן מעמידות פני גשם'".