איך להיכשל כאישה? שלושה מדריכים שלא יהפכו אתכן לגרסה מוצלחת יותר של עצמכן

ז'אנר ספרי ה-"How to" ("איך להיות") הוא ז'אנר פופולרי בארה"ב המורכב מספרי הדרכה הנכתבים על ידי מומחים, שמרעיפים על הקורא עצות והנחיות לחיים נכונים ומגלמים בהם הבטחה לשגשוג והצלחה נוסח: "אתה יכול להשיג הכל!".

בשנים האחרונות אנו עדים לגל של כתיבה נשית צעירה שמתכתבת עם אותם מדריכי "How to?", אבל את עמדת המומחה מאיישות נשים צעירות שהתמחותן העיקרית היא - כישלון בכל ממד בחיים. סימון דה בובואר טבעה את האמרה "את לא נולדת אישה את נעשית אישה" (כלומר לומדת מהמגזינים איך להתלבש להתאפר ולהתנהל בעולם). מסתבר שגם להיכשל כאישה זו מיומנות נרכשת ואלא המנטוריות שלנו.

את דנהאם, יוצרת הסדרה המצליחה "בנות", שספר הביכורים שלה 'לא כזאת - שיעורים שלמדתי כאישה צעירה', הפך לרב מכר, אפשר להגדיר ככוהנת הגדולה של הז'אנר. בהקדמה לספרה מציינת דנהאם את מקור ההשראה שלה לספר, מדריך ?How to משנת 1982 בשם 'Having It All', שנכתב על יד הלן גרלי בראון (Helen Gurley Brown). דנהאם משאילה מ-'Having It All' את המבנה של מקטעים שכל אחד מהם עוסק באספקט מקודש אחר של נשיות: דיאטה, סקס והמורכבות של חיי נישואים, ומעדכנת אותו בדילמות נשיות וויליאמסבורג-סטייל: דיאטה, סקס והמורכבות של להיות אמן.

דנהאם ביקורתית כלפי בראון ומודעת לכך שכתיבתה נחרצת מדי ("הימנעי מהבאת ילדים אם את יכולה"), ולא עולה בקנה אחד עם החינוך הפמיניסטי שדנהאם גדלה עליו ("תהיי ערוכה להעניק מין אוראלי בכל רגע"), אבל היא מעריכה את היכולת של בראון לחלוק את המבוכות הפרטיות ולחשוף את הפצעים האישיים, בניסיון להראות שאושר יכול להיות מנת חלקו של כל אדם. בתחילת ספרה דנהאם מצהירה שהיא אינה פסיכולוגית, מומחית לסקס או תזונה, היא פשוט בחורה שיש לה עניין כנה לחוות הכל\ ואם היא תצליח למנוע מבחורה אחת לקיים יחסי מין בהם היא מרגישה צורך להישאר בנעלי הסניקרס שלה - למקרה שתרגיש צורך לברוח - אז היא השיגה את מטרתה.

לקראת סוף הספר דנהאם מספרת על הממואר (ספר זיכרונות) שהיא מתכננת לפרסם כשתגיע לגיל שמונים, כשכל מי שהיא מכירה בהוליווד כבר ימות, "לא שכבתי איתם אבל הם צעקו עליי", שיעסוק ביחס השוביניסטי כלפי נשים יוצרות בתעשייה ההוליוודית. היא מפנטזת שבכתב העת ואניטי-פייר תתפרסם מבואה מהספר לצד תמונת עבר שלה מפרמיירה, בה היא חובשת פון פון לראשה בעודה נושאת באלגנטיות היריון עם תאומים.

לא כזאת - שיעורים שלמדתי כאישה צעירה / לינה דנהאם. הוצאת כנרת זמורה, 284 עמ'

ספרה החדש של שילה הטי, "איך אדם צריך להיות'", הוא המדריך האולטימטיבי לחייה של אמנית צעירה אשר מבטיח לקוראות כישלון בכל ממד בחיים: יחסים מיניים פרוורטיים עם בחור אמנותי, קשיי תקשורת עם חברות ותקיעות אמנותית. מצלצל מוכר? נראה שהמרחק בין וויליאמסבורג לטורונטו מעולם לא היה קצר יותר. כך כותבת הטי בספרה: "יש אנשים שאינם מרגישים כאילו גודלו על ידי זאבים, ואלה האנשים שבזכותם העולם ממשיך לפעול. הם אלה שדואגים שהכול יתפקד כדי שאנחנו, כל האחרים, נוכל לעסוק בשאלות של איזה אדם עלינו להיות. קראתי את כל הספרים ואני יודעת מה כתוב בהם: להיות את - את מוצלחת יותר מכל בחינה. אבל יש דרכים רבות כל כך להיות מוצלחת יותר, והן עלולות לסתור זו את זו!".

כמעט בלתי אפשרי שלא להשוות בין ספרה של דנהאם לספרה של הטי: שתי היצירות הן בעלות ממד אוטוביוגרפי מובהק. בספרה של הטי למספרת קוראים שילה והדמויות שמקיפות אותה בספר קרויות על שם חבריה האמיתיים של הטי, ועוסקות באותם מקצועות אמנותיים כמו בחייהם בטורונטו. כמו דנהאם גם כתיבתה של הטי מפתיעה ומרגשת בכנות הבלתי מתפשרת שלה. ובעוד שדנהאם הגדירה מחדש את הסקס הטלוויזיוני בעזרת מערכת מינית פרוורטית שקיימה עם אדם סאקלר, גם הטי מתארת בצורה גרפית מפורטת מערכת יחסים מינית לא קונבנציונאלית עם בחור העונה לשם המפתיע 'ישראל'. אחד הרגעים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם בספרה של הטי הוא הרגע בו היא מלגלגת על הקוראות, שמכלות את זמנן בקריאה סתמית במקום לנצל כל רגע בחייהן לחוות את אונו המופלא של ישראל.

ספרה של הטי מורכב משילוב בין קטעי פרוזה, תכתובת מיילים וקטעים מתוך מחזה, שהמספרת שילה מנסה לכתוב, כאשר מעל כל אלו מרחפת השאלה הנצחית 'איך אדם צריך להיות?', ולעיתים נדמה כי העיסוק האובססיבי בשאלה זו, לצד החיפוש הבלתי פוסק לתשובה אצל האנשים המקיפים את הטי מעניק לספר נופך תמים וילדותי מדי. בעוד שדנאהם מנכסת בצורה הומוריסטית ומודעת את מודל ספרי ההדרכה נראה כי הטי לוקה ברצינות יתר ביחס למשימה שלקחה על עצמה: למצוא את התשובה לשאלה 'איך אדם צריך להיות?'. הרגעים בהם היא משתחררת ממשימתה הפילוסופית ומספרת לנו בכנות בלתי מתפשרת על חייה הכושלים הם הרגעים המעניינים ביותר בספר.

איך אדם צריך להיות / שילה הטי. כנרת זמורה-ביתן דביר, 254 עמ'

מוראן היא הבוגרת מבין שלוש הכותבות. היא נולדה באמצע שנות השבעים והתבגרה על קו וולברהמפטון-לונדון של שנות התשעים המוקדמות. למוראן בת השש עשרה לא היו מודלים נשיים כמו לנה דנהאם או איימי שומר, שילמדו אותה שלהצטלם עירומה עם הכפלים בבטן זו הנשיות החדשה. אז היא עשתה את הדבר היחיד שנערה בריטית שמנה יכלה לעשות בתקופתה, והשילה את הקילוגרמים המיותרים לצלילי להקות אנגליות כמו "ספיריטואלייזד", "הפי מאנדיי" "והסמיתס", בשילוב עישון סיגריות 'סילק קאט' שלא השאירו לה כסף לארוחת הצהריים.

עשור אחרי זה היא מתחנכת כאישה צעירה על ברכי 'סקס והעיר הגדולה', ובעודה מדדה על זוג עקבי סטילטו היא מגיעה לתובנה "שיש רק עשר נשים בכל העולם כולו שבאמת צריכות לנעול נעלי עקב. ושש מתוכן הן דראג קווינז".

בגיל שלושים וחמש מוראן היא כבר אימא לשתי בנות, שילמה כבר חצי מהמשכנתא שלה והספיקה להשתכר עם ליידי גאגא (בזכות הקריירה שהצליחה לבסס לעצמה כמבקרת מוסיקה בעיתון), ובכל זאת כל ההישגים הללו מחווירים לעומת הידיעה שהיא עדיין לא רכשה תיק "שמצדיק את ההשקעה". אז היא נכנסת לגוגל ומקלידה במילות החיפוש "תיקים שעולים 600 פאונד", משל הייתה סטודנטית בבינתחומי הרצליה בתחילת שנות האלפיים. בעודה גוללת את המסך בין תיקים של פראדה ולואי ויטון המבט שלה נלכד על תיק בהיר, בצהוב עז, עם תמונה של דבי הארי (סולנית להקת 'בלונדי'), שבבחינה מדוקדקת יותר מתגלה כשקית קניות מעוצבת ב17 פאונד.

יכול להיות שהניסיונות הכושלים של מוראן להתאים את עצמה לסטנדרטים הצרכניים של מפורסמות כמו ויקטוריה בקהאם ייתפסו היום כמיושנים בעיני צעירות וצעירים שמובילים את מגמת ה- good enough בצרכנות, ולא מחפשים כבר את האייפון הממותג והיקר ביותר, אלא את זה שנותן את הערך הכי טוב לכספם. ובכל זאת מדובר בספר ביקורתי ומשעשע.

בפגישה הראשונה עם הסוכנת הספרותית שלה הצהירה מוראן שהיא רוצה לכתוב ספר על פמיניזם, ספר שיהיה מעורר פולמוס, כמו 'הסריסה' של ג'רמיין גריר שפורסם בשנות ה-70' והיה טקסט מכונן של המהפכה המינית והפמיניסטית, אבל ספר ש"יהיה גם משעשע עם בדיחות על התחתונים שלי". בסוף הספר מוראן מודה שתהליך החיפוש שלה אחר 'איך להיות אישה' ("תערובת מופלאה של ג'רמיין גריר, אליזבת טיילור, אידית נסביט, קורטני לאב וליידי גאגא"), הוביל אותה לתובנה שבסופו של יום היא רק רוצה להיות אנושית. "אדם פרודוקטיבי, הגון, שנוהגים בו בנימוס. אחת מהחבר'ה, אבל עם שיער ממש מדהים".

איך להיות אישה / קטלין מוראן. מטר, 301 עמ'