ריחות של שינוי מול ריח ביאושים של גזענות

בחודשים האחרונים זה הפך למטרד של ממש: כל הצלחה מסוימת, או פריצה לתודעה של השיח המזרחי הביקורתי, מלווה באופן כמעט אוטומטי במאמר דעה משמיץ של דובר או דוברת של קבוצת הכוח הוותיקה. זו שהתרגלה שיש לה, בנוסף לכלי תקשורת, שליטה תרבותית ומדורי דעות - גם מדינה. השבוע, "הכוכב התורן" הוא לא אחר מאשר עורך מדור התרבות של וואלה שניצל את הבמה שניתנה לו (או שנלקחה עבורו) כדי לנגח את תוכנית הריאליטי –"האח הגדול" על ידי הפיכת אחת המתמודדות – אור סיונוב, פעילה מזרחית מדרום תל-אביב בולטת וידועה, לאובייקט שניתן לחבוט בו ולכסחו על ידי "ניתוח" פסבדו-סוציולוגי ומרושע. נעזוב את כתב הפלסתר שנוסח בשימוש במונחים גזעניים מעולם המושגים המאוד מוכר בישראל (פרענקים ועוד), השיח היה מלא רוע בוז וגועל! נכון, העורך הגיב לאחר מתקפה אינטרנטית ותיקן חלקים מכתב הפלסתר, ואף טען כי מדובר ב"בלוג הומוריסטי, סאטירה...". אנחנו מעריכים שהוא לקח דוגמה מעוד תוכנית פלסתר "ארץ נהדרת" שם גם מתיימרים לייצר סאטירה – אך הם כולם גזענים ופחדנים שמסתתרים מאחורי "סאטירה". אם הם באמת מעוניינים ללמוד מהי סאטירה יש דוגמאות ואלו בעיקר עוסקות בחלש ולא בסטריאוטיפיזציה של החלש.

במקרה דנן, אור סיונוב הפכה להיות השדה דרכו בחן עורך התרבות של וואלה את השינויים הגדולים שקורים לנגד עיניו. החל מההצלחה הכבירה (אך הלא מפתיעה, לדעתנו) של ערבי השירה של משוררות ומשוררי "ערס-פואטיקה" ועד לשיח המזרחי הביקורתי ועולם המושגים החדש שהוא החדיר לתודעה הישראלית הקולקטיבית ולשיח התקשורתי והציבורי. סאטירה אעלק!

עורך וואלה א?ב?ל על חדירתם של מושגים מובהקים מתוך מה שהיה עד לפני שנים בודדות נחלתם של אנשי אקדמיה חרוצים כמו "הסללה", שכמעט ואין סוציולוג רציני היום, בארץ ובעולם שחולק על תקפותו של המושג. ע"פ עורך התרבות של וואלה, מושגים אלו אינם מתקיימים אלא בתודעתם של הפעילים המזרחים קוראי הויקיפדיה – חלילה לא כותבי הערכים. לדידו, אלו הם מושגים מדומיינים המשמיעים רעש טורדני, שלא לומר מסוכן.

אנו לא חושבים שזהו המקום לנסות להוכיח את אשר הוכח, ולהסביר את המוטיבציות של פעילות כמו אור סיונוב ומשוררים כמו עדי קיסר ורועי חסן. הזמנים בהם הכול התחיל בהתנצלות על השיח הביקורתי וניסיונות להתאימו לתודעה אחרת עברו חלפו. לדעתנו זהו הזמן לדון באותם עורכי מדורי תרבות, מי שהיו עד זמן לא רב קובעי הטעם, או שלטונות הטעם הבלעדיים של החברה הישראלית ורגשות העלבון שלהם – ואנו קוראים קריאה ברורה זמנכם עבר, "ידידיי".

כעת הגיע התור של כל מי שהם מכנים בשם התואר המחמיא "בכיינים מקצועיים". כן, זה התור של הפמיניסטיות המותקפות שנים ושל כל החומים האלה שראיתם אותם, לכל הפחות מנסרים לכם מנות בשר מגלגל שווארמה מסתובב. אתם מפחדים ובצדק. מבחינה מסוימת, אנחנו אפילו מסוגלים להתחבר לאובדן העשתונות המוחלט שלכם לנוכח השינויים הרדיקליים בחברה הישראלית: לא מדובר כבר באותם פעילים ופעילות אמיצים שנלחמו על זכותם וזכותנו להשמיע בדל ביקורת. אותם אנשים אמיצים נרדפו באלימות כזו שחלקם הלא מבוטל נאלץ לגלות מארצם ומולדתם עקב רדיפה פוליטית ותרבותית שלא הייתה מביישת מדינה בעלת משטר פשיסטי.

עכשיו, לאחר עשרות שנים של מאבק, הדעות האלו והשאיפה לשוויון הפכה למיינסטרים. זה קשה לכם. קשה מאוד. הנה, אחרי שנים של רדיפות, השמצות ולעג הגיעה קבוצת פעילים כריזמטית ומגובשת וכבר לא מנסה לתבוע מקום בשולי השמאל או בימין. היא רוצה להיות המיינסטרים. היא הופכת לזרם המרכזי לנגד עיניכם, ופשעה הגדול לכאורה הוא שהיא איננה מנסה לשנות דרך התודעה שלכם. היא מעוניינת לקחת את אשר נגזל מהם בחלוקת שוק העבודה ועוד שווקים כאלו ואחרים, את העבודות שלכם כעורכי מדורי תרבות, כמגישי רדיו וטלוויזיה וכעיתונאים ופוליטיקאים נחשבים ומוערכים.

חלק מהקבוצה המוזכרת לעיל, ינסו להפריע, הם ישמיצו, וגם יציגו אוסף של מזרחים/נשים/ערבים כנועים שגם הם נהנים מהפירורים הנוחים וחסרי עמוד שדרה שמאיים על עליונותם, אך בעיקר תשמיצו. אוי כמה שתשמיצו! וככל שתאוימו יותר, כך ההשמצות שלהם ינועו מהסרקזם המשעשע אל התנפלות בזויה, נפחדת ומכוערת. למה? כי כך, ורק כך תוכלו להמשיך להצדיק את החלוקה הקלוקלת בישראל את העיוות בחלוקת המשאבים העבודות והתפיסות התרבותיות – את המבנים התרבותיים שמסייעים לכם להחזיק את החברה הזו במצב כה נחות!

אך, לנו וגם לאור יש סבלנות, חיכינו כבר שלשה דורות, זה בסדר, אנחנו מרגישים באוויר את השינוי! לכם קשה להתרגל לשינויים, ממש כמו שבגין אמר לראשי מפלגת העבודה לאחר מהפך 1977: תתרגלו! ואולי המחשבה המאיימת עליכם יותר מכל, היא שחלקכם אולי מתאים יותר לחיתוך גלגלי שווארמה מאשר עריכת מדורי תרבות. כשאחרים עושים זאת במקומכם זו "עבודה המכבדת את בעליה", כשחלקכם אולי יסתפקו בעבודה כזו זה: קשה. היות ורבים מכם מתהדרים בנוצות לא להם כמרכסיסטים מתורבתים ועוד, כתבנו סיכום שיובן לכם. שימו לב: אולי מפני שהבשורה האמיתית של השיח הביקורתי המזרחי נעוצה בעובדה שבפעם הראשונה בתולדות החברה הישראלית יישבר הקשר המכוער שבין מעמד חברתי למוצא אתני. אכן חזיון בלהות.

(הערת שוליים – אביעד קדרון, עורך וואלה! תרבות - האיש שכתב את הדברים שבגינם נכתב טקסט תגובה זה, הוא גם זה שביקש שנכתוב את טור התשובה. בימים האחרונים הוא מקבל מטר של איומים ומסרים מכוערים שמקום אינו בין בני דעת – אנו מגנים סוג זה של התנהגות ומצרים עליה מאוד! איננו מוכנים לקבל אלימות מכל סוג שהיא, לא של כותבים נגד קבוצות מוחלשות ולא של בריונים אלימים נגד כותבים! שהרי: הפוסל במומו פוסל)

נדב פרץ, מורה, פעיל חברתי ומנחה סדנאות - מרכז רבין לחקר החברה בישראל.

ד"ר הני זובידה, ראש החוג למדע המדינה, האקדמית עמק יזרעאל, ועורך הבלוג ביקורת ולא בהכרח בונה.