לילה אחד אני עומד ליד המסעדה של מינדי בברודוויי, עם ראש פחות או יותר ריק ממחשבות, כשפתאום ללא אזהרה מוקדמת אני מרגיש כאב איום ונורא בכף רגל שמאל. למען האמת, הכאב הוא כל כך איום ונורא שהוא גורם לי לק?פ??ץ מעלה ומטה כמו איזה צפרדע, ולזעוק זעקות שבר, ולהשמיע כל מיני מילים מאוד לא מנומסות, מה שבהחלט לא ממנהגי, אף על פי שכמובן אני מזהה מייד שהמקור של הכאב זה "רגל חמה", כי יש לי כבר ניסיון עם הכאב הזה כמה פעמים בעבר.
יתר על כן, אני יודע שג'ו? הג'ו?ק?ר בטח נמצא איפשהו בסביבה, כי לג'ו? הג'ו?קר יש חוש ההומור הכי משובח שיכול להיות למי שלא יהיה בעיר הזאת, והוא כל הזמן מסתובב ועושה לאנשים רגל חמה, וגם לי הוא עושה את זה יותר פעמים ממה שאני מצליח לזכור. למען האמת, אני שומע שג'ו הג'וקר הוא הממציא של הרגל החמה, שבסופו של דבר נעשית פופולרית ביותר בכל רחבי הארץ.
בשביל לעשות למישהו רגל חמה צריך להתגנב מאחור אל איזה בחור שעומד ברחוב עם ראש די ריק ממחשבות, ולהדביק לו גפרור נייר בנעל בין הסוליה לחלק העליון, בערך במקום שנמצאת האצבע הקטנה שלו, ואז להדליק את הגפרור. תוך כמה שניות הבחור ירגיש כאב איום בכף הרגל, ויתחיל לרקוע ברגליים, ולהרים צעקות, ובכלל להשתולל מזעם, וזה תמיד מראה מצחיק ביותר ובידור נפלא לכל הנוכחים לראות אותו סובל.
אף אחד בעולם לא מסוגל לעשות רגל חמה כמו שעושה את זה ג'ו הג'וקר, כי צריך בשביל זה מישהו שיודע להתגנב באופן מאוד חרישי אל הבחור שהולך לחטוף רגל חמה, וג'ו הג'וקר יודע להתגנב באופן כל כך חרישי שהרבה חבר'ה בברודוויי מוכנים להתערב איתכם שהוא מסוגל לעשות רגל חמה אפילו לעכבר אם רק תצליחו למצוא לו עכבר שנועל נעליים. יתר על כן, ג'ו הג'וקר יודע לדאוג לעצמו יפה יפה במקרה שהבחור שחוטף רגל חמה לא מוכן לעבור על העניין בשתיקה, מה שלפעמים קורה, במיוחד אצל חבר'ה שמזמינים את הנעליים שלהם בהזמנה מיוחדת בארבעים דולר לזוג ולא משתגעים על הרעיון שיהיו להם בנעליים חורי חריכה.
אבל לג'ו לא איכפת איזה סוג נעליים החבר'ה נועלים כשבא לו לעשות רגל חמה, ויותר מזה, לא איכפת לו מי בדיוק החבר'ה האלה, אף על פי שהרבה אזרחים סבורים שהוא עושה שגיאה באותה פעם שהוא עושה רגל חמה לפרנק המופרע. למען האמת, הרבה אזרחים ממש מזועזעים מהקטע הזה, ומסתובבים ואומרים שלא יצמח מזה שום דבר טוב.
פרנק המופרע הזה מגיע לכאן מברוקלין, ששם הוא נחשב לאזרח במגמת עלייה בהרבה מובנים, ובשום אופן לא אחד שעושים לו רגל חמה, מה גם שלפרנק המופרע אין שום חוש הומור מכל סוג שהוא. לאמיתו של דבר, הוא תמיד חמו?ר סבר להפליא, ואף אחד לא רואה אותו אי פעם צוחק, ואין צורך לומר שהוא בכלל לא צוחק כשג'ו הג'וקר עושה לו רגל חמה יום אחד על הברודוויי בשעה שפרנק משוחח על ביזנס עם כמה חבר'ה מב?רו?נקס.
הוא רק מזעיף פנים אל ג'ו, ואומר משהו באיטלקית, וגם אם אני לא מבין איטלקית, זה נשמע כל כך בלתי נעים שאני בטוח שהייתי מסתלק מהעיר תוך שעתיים אם הוא היה אומר את הדברים האלה לי.
כמובן, השם האמיתי שלו זה לא באמת פרנק המופרע, אלא משהו באיטלקית כמו פרנקי פ?ראצ'י, ואני שומע שהוא בא מסיציליה או?רגינ?ל, אף על פי שהוא חי בברוקלין כבר די הרבה שנים, ומהתחלה צנועה הוא בונה את עצמו עד שהוא נהיה קבלן רציני ביותר בסחורות מכל מיני סוגים, בעיקר אלכוהול. הוא בחור מגודל אולי בן שלושים ומשהו, ויש לו שיער שחור כמו הב??פ?נים של ארובה, ועיניים שחורות, וגבות שחורות, ודרך איטית כזאת להסתכל על אנשים.
אף אחד לא יודע הרבה על פרנק המופרע, כי אף פעם אין לו הרבה מה להגיד, ולוקח לו הרבה מאוד זמן להגיד את זה, אבל כולם מפ?נים לו הרבה מאוד מקום כשהוא רק מתקרב, ומתהלכות שמועות שפרנק לא כל כך אוהב שמצטופפים סביבו. בכל מה שנוגע לי, אני מעדיף שלא יהיה לי שום ש?יג וש?יח עם פרנק המופרע, כי הדרך האיטית שלו להסתכל על אנשים תמיד גורמת לי הרבה עצבנות, ואני מאוד מצטער לשמוע שג'ו הג'וקר עושה לו רגל חמה, כי אני משער שפרנק המופרע עלול לראות בזה מעשה שמעיד על זלזול, ולגלות בגלל זה עוינות רבה לכל מי שמתגורר באי מנהטן.
אבל ג'ו הג'וקר רק צוחק כשמישהו אומר לו שהפעם הוא חורג מהטעם הטוב בזה שהוא עושה לפרנק רגל חמה, והוא אומר שזו לא אשמתו אם לפרנק אין חוש הומור. יתר על כן, ג'ו אומר שלא רק שהוא יעשה לפרנק עוד רגל חמה אם תהיה לו הזדמנות, אלא שהוא יעשה רגל חמה גם לנסיך מו?ויילס או למו?סו?ליני, אם הוא רק תופס אותם במקום הנכון, אף על פי שמ?ת?ח?ר?ט, מהמר הסוסים, מכריז שג'ו הג'וקר יכול לקבל אצלו תמיד עשרים לאחת על זה שהוא לא יצליח לעשות למו?סו?ליני רגל חמה ולצאת מהעסק בשלום.
איך שלא יהיה, בדיוק כמו שאני חושד, הנה ג'ו הג'וקר צופה בי כשאני מרגיש את הרגל החמה, והוא עומד וצוחק צחוק גדול ולבבי, ויותר מזה, חבורה גדולה של אזרחים צוחקים גם הם בלבביות רבה מאוד, כי לג'ו הג'וקר אין הרבה כיף לעשות לאנשים רגל חמה אלא אם כן יש בסביבה עוד אנשים כדי ליהנות מהד?ח?ק?ה.
טוב, אין צורך לומר שכאשר אני רואה מי הבחור שעושה לי רגל חמה אני מצטרף אל הצחוק הכללי, וניגש ולוחץ ידיים עם ג'ו, וכשאני לוחץ איתו ידיים בוקעים צ?חו?קים נוספים, כי מתברר שלג'ו יש ביד חתיכה של גבינת לימב?ו?רגר, והדבר שאני בעצם לוחץ איתו ידיים זה הלימב?ו?רגר הזה. יתר על כן, זוהי חתיכה מהלימב?ו?רגר של מינדי, ומי שלא יהיה יגיד לכם שהלימב?ו?רגר של מינדי היא גבינה מאוד נמרחת, ומאוד מצחינה.
כמובן אני מצטרף אל הצחוק הכללי גם הפעם, אם כי לומר את האמת הייתי צוחק הרבה יותר בלבביות אילו ג'ו הג'וקר היה קופץ ומתפגר לי מול העיניים, כי אני לא מת על זה שיעשו ממני צחוק על הברודוויי. אבל הצחוק שלי נעשה ממש לבבי כשג'ו לוקח את שארית הגבינה שלא נדב??ק?ת לי לאצבעות ומורח אותה על ההגה של כמה מכוניות פתוחות שחו?נו?ת מול מינדי, כי אני רק מהרהר לי מה יגידו כל הנהגים כשהם יתחילו לנהוג במכוניות שלהם.
ואז אני ניגש לדבר עם ג'ו הג'וקר, ואני שואל אותו איך העניינים בהארלם, ששם לג'ו ולאח הצעיר שלו פ?ר?די יש או?פ??ר?ציה קטנה בתחום הבירה, וג'ו אומר שהעניינים הם הכי טובים שאפשר לצפות בהתחשב במצב העסקים. ואז אני שואל אותו איך העניינים אצל רוזה, שהיא אישתו האוהבת לעד של ג'ו הג'וקר, וגם ידידה אישית שלי, כי אני מכיר אותה עוד כשהיא רוזה מיד?נ?ייט ושרה במועדון הו?ט ב?ו?קס הוותיק לפני שג'ו קופץ ומתחתן איתה.
טוב, למשמע השאלה הזאת ג'ו הג'וקר מתחיל לצחוק, ואני יכול לראות שמשהו מדגדג לו את חוש ההומור, והוא אומר לי כדברים הבאים:
"תשמע", הוא אומר, "אתה לא שומע את החדשות האחרונות על רוזה? היא משאירה לי פס ארוך לפני כמה חודשים לטובת החבר שלי פרנק המופרע, והיא גרה באיזו דירה שמה בברוקלין, ממש ליד הבית שלו, אף על פי שכמובן", ג'ו אומר, "אתה מבין שאני מספר לך את זה רק בשביל לענות לך על השאלה, ולא בשביל לצעוק 'הצילו משטרה' בגלל רוזה".
ואז הוא משחרר עוד ה?א ה?א ה?א שחבל על הזמן, ולמען האמת ג'ו הג'וקר ממשיך להתפקע מצחוק עד כדי כך שאני מתחיל לדאוג שהוא יגרום לעצמו נזק באיברים הפנימיים. אישית, אני לא רואה מה כל כך משעשע בזה שאישתו האוהבת לעד של בחור משאירה לו פס ארוך לטובת בחור כמו פרנק המופרע, ככה שכאשר ג'ו הג'וקר נרגע קצת אני שואל אותו מה כל כך מצחיק בקטע הזה.
"תשמע", ג'ו אומר, "אני מוכרח לצחוק כל פעם שאני חושב איך המ?ק?רו?ני הארוך הזה הולך להרגיש כשהוא יגלה כמה רוזה עולה לו. אני לא יודע כמה ביזנסים עובדים בשביל פרנק המופרע בברוקלין", ג'ו אומר, "אבל כדאי שהוא יתחיל לשדרג את עצמו לכיוון הכסף הגדול אם הוא רוצה לתחזק את רוזה בתור עסק פעיל".
ואז הוא צוחק פעם נוספת, ואני מהרהר לי כמה זה נפלא איך ג'ו הג'וקר מצליח לשמר את חוש ההומור שלו אפילו בסיטואציה מהסוג הזה, אף על פי שעד לאותו זמן אני רגיל לחשוב שג'ו די הרוס על רוזה, שהיא פרגית קטנה ששוקלת בקושי ארבעים וחמישה קילו, עם הכובע, ונראית מאוד חמודה.
נו, ממה שג'ו הג'וקר מספר לי אני מבין שפרנק המופרע מכיר את רוזה עוד לפני שג'ו מתחתן איתה, והוא כל הזמן שולח אליה מבטים כשהיא שרה שם בהו?ט ב?ו?קס, ואפילו אחרי שהיא כבר אישתו האוהבת לעד של ג'ו הג'וקר, פרנק לעיתים קרובות מתקשר אליה, במיוחד כשהוא מתחיל להיות אזרח במגמת עלייה בברוקלין, אף על פי שכמובן ג'ו לא שומע על ההתקשרויות האלה אלא רק מאוחר יותר. ובערך בזמן שפרנק המופרע מתחיל להיות אזרח במגמת עלייה בברוקלין, העניינים מתחילים קצת להידרדר אצל ג'ו הג'וקר, בגלל הש?פ?ל הגדול וכל זה, והוא נאלץ לחסוך קצת על רוזה פה ושם בהוצאות, ואם יש משהו שרוזה לא יכולה לסבול זה שיחסכו עליה בהוצאות.
בערך בתקופה הזאת ג'ו הג'וקר עושה לפרנק המופרע רגל חמה, וממש כמו שהרבה אזרחים מציינים בזמנו, זוהי שגיאה, כי פרנק מתחיל להתקשר אל רוזה יותר מאשר תמיד, ולספר לה איזה מקום נחמד זה ברוקלין לגור שם - מה שבהחלט נכון, אי אפשר להכחיש. ועם כל הפ?מפ?ו?ם על החיים בברוקלין מצד אחד, והחסכנות של ג'ו הג'וקר מצד שני, רוזה הולכת ולוקחת את הרכבת התחתית אל תחנת ב?ו?רו? הו?ל, ומשאירה לג'ו פתק שאומר לו שאם זה לא מוצא חן בעיניו הוא יודע מה הוא יכול לעשות.
"נו, ג'ו", אני אומר, אחרי שאני מקשיב לסיפור שלו, "אני אף פעם לא אוהב לשמוע על הקשיים המשפחתיים הקטנים אצל החברים שלי, אבל יכול להיות שכל זה בסוף לטובה. ובכל זאת, אני מצטער בשבילך, אם זה משפר לך את ההרגשה", אני אומר.
"אל תצטער בשבילי", ג'ו אומר. "אם מתחשק לך להצטער בשביל מישהו, תצטער בשביל פרנק המופרע, וגם", הוא אומר, "אם נשאר לך אחרי זה עוד טיפ טיפה צער, תשמור אותו בשביל רוזה".
וג'ו הג'וקר צוחק שוב בלבביות רבה ומתחיל לספר לי על איזה חור שהוא מחזיק בהארלם שיש לו שם כיסא שמחוברים אליו חוטים חשמליים ככה שהוא יכול לשגר אל כל מי שמתיישב עליו זרם קליל, מה שנשמע לי הו?מו?ריסטי בעליל, אין מה להגיד, במיוחד כשג'ו מספר לי איך הם פותחים ערב אחד את הברז של החשמל קצת יותר מדי חזק וכמעט הופכים את קו?מו?דו?ר ג'ייק לפחם.
בסוף ג'ו אומר לי שהוא חייב לחזור להארלם, אבל לפני כן הוא ניגש לטלפון בחנות הסיגרים שבפינה ומטלפן אל המסעדה של מינדי ומחקה קול של פרגית, והוא אומר למינדי שהוא פ??גי ג'ו?יס, או איזו ידוענית אחרת, ומזמין חמישים תריסרי סנדוויצ'ים שיישלחו מייד לדירה ברחוב שבעים ושתיים מ?ערב למסיבת יום הולדת, אם כי כמובן אין ברחוב שום בית עם מספר כמו זה שהוא נותן, ואף אחד שם לא יהיה מעוניין בחמישים תריסרים של סנדוויצ'ים אם כן יהיה שם בית עם כזה מספר.
ואז ג'ו נכנס למכונית שלו ונוסע, ובזמן שהוא ממתין ברמזור של רחוב חמישים, אני רואה כל מיני אזרחים מרביצים על המדרכה ניתורים פתאומיים, ומביטים לכל הכיוונים בזעם רב, ואני יודע שג'ו הג'וקר נועץ בהם כדורים קטנים מנייר כסף, שהוא יורה אותם בעזרת גומייה שמתוחה בין האגודל לאצבע.
ג'ו הג'וקר הוא ס?פ??ץ לא נורמלי בקטע הזה, וזה מצחיק ביותר לראות את האזרחים מנתרים ככה, אם כי פעם או פעמיים בחייו הוא טיפה מפספס ומוציא למישהו עין. אבל הכל נעשה מאוד בכיף, ורק מרא?ה לכם איזה חוש הומור נהדר יש לג'ו הג'וקר.
טוב, כמה ימים אחרי זה אני רואה בעיתונים שכמה חבר'ה שקשורים לחבורה של ג'ו הג'וקר נמצאים ארוזים בתוך שקים איפשהו בברוקלין, מתים למהדרין, והשוטרים אומרים שזה בגלל שהם מנסים להידחף לאיזשהם תחומים ששייכים למי אם לא לפרנק המופרע. אבל כמובן השוטרים לא אומרים שפרנק המופרע הוא זה שאורז את החבר'ה האלה בשקים, כי ראשית פרנק המופרע ידווח עליהם למטה המשטרה הראשי אם השוטרים יגידו עליו דברים כאלה, ודבר שני לארוז חבר'ה בשקים זה חד וחלק רעיון שבא מסיינט לואיס, ובשביל לארוז מישהו בתוך שק כמו שצריך חייבים להזמין מסיינט לואיס בחורים שמומחים לעניין.
טוב, לארוז מישהו בשק זה לא כל כך קל כמו שזה נשמע, ולמען האמת זה דורש די הרבה מיומנות וניסיון. כדי לארוז מישהו בשק כמו שצריך, קודם כל חייבים איכשהו להרדים אותו, כי אין צורך לומר שאף אחד לא מתכוון לצעוד אל תוך שק כשהוא ער לחלוטין אלא אם כן הוא גולם מוחלט. יש חבר'ה שטוענים שהדרך הכי טובה להרדים בן אדם זה לתת לו סם שינה מאיזשהו סוג בתוך משקה, אבל המומחים האמיתיים פשוט נותנים לבחור ז?ב??נ?ג עם נ?ב?ו?ט על הפדחת, מה שחוסך את ההוצאות על קניית המשקה.
איך שלא יהיה, אחרי שהבחור יש?ן, מקפלים אותו לשניים כמו אולר, וקושרים לו חבל או חוט ברזל שעובר סביב הצוואר ומתחת לברכיים. אחר כך מכניסים אותו לתוך שק יו?טה, ומשאירים אותו איפשהו, ולאט לאט הבחור מתחיל להתעורר ומוצא את עצמו בתוך שק, ובאופן טבעי הוא רוצה לצאת ממנו, והדבר הראשון שהוא עושה זה למתוח את הרגליים כדי ליישר את הברכיים, וזה מייד מושך ומהדק לו את החבל סביב הצוואר עד כדי כך שתוך זמן לא ארוך לא נשאר לו אוויר בכלל.
ואז כשמישהו מגיע למקום ופותח את השק מגלים שהבחור לגמרי ז"ל, ואף אחד לא אחראי לסיטואציה המצערת הזאת, כי אחרי הכל הוא בעצם מאבד את עצמו לדעת, שהרי אם הוא לא מנסה ליישר את הברכיים יכול להיות שהוא יחיה עד זקנה ושיבה, אם רק יתאושש מהז?ב??נ?ג על הפדחת.
טוב, כמה ימים אחרי זה אני רואה בעיתונים ששלושה אזרחים מברוקלין חוטפים ריסוס בשעה שהם מטיילים בשלווה לאורך רחוב קלינטון, והריסוס מתבצע ממכונית שיש בה כנראה מקלע, והעיתונים מציינים שהאזרחים המרוססים הם ידידים של פרנק המופרע, ושלפי השמועה החבר'ה עם המקלע הם מהארלם.
אני מסיק שמש?תרר קצת אי שקט בברוקלין, מה גם ששבוע לאחר שהאזרחים מקבלים ריסוס ברחוב קלינטון, עוד בחור מהארלם נמצא ארוז בשק כמו איזה שינ?ק?ן וירג'יניה, והפעם מדובר במי אם לא באחיו של ג'ו הג'וקר, פ?ר?די, ואני יודע שג'ו הג'וקר הולך לראות את העניין בעין מאוד לא יפה.
מפה לשם מתהווה מצב שאף אחד בברוקלין לא מוכן לפתוח אפילו שק של תפוחי אדמה בלי להזמין קודם את המשטרה, מתוך חשש שאיזה זוג נעליים מס' 39 יזנק לו אל הפרצוף.
ולילה אחד אני רואה את ג'ו הג'וקר, והפעם הוא לגמרי לבדו, ואני חייב לציין שאני אשמח מאוד להשאיר אותו לבדו, כי משהו אומר לי שהוא לוהט כמו תנור. אבל הוא תופס אותי ביד כשאני עובר על ידו, אז כמובן אני נעצר לשוחח איתו, והדבר הראשון שאני אומר זה כמה אני מצטער לשמוע על האח שלו פרדי.
"טוב", ג'ו הג'וקר אומר, "פרדי הוא תמיד קצת פתי כזה. רוזה מתקשרת אליו ומבקשת ממנו לבוא להיפגש איתה בברוקלין. היא רוצה לדבר עם פרדי על זה שהוא ישכנע אותי לתת לה גט", ג'ו אומר, "כדי שהיא תוכל להתחתן עם פרנק המופרע, אני משער. איך שלא יהיה", הוא אומר, "פרדי מספר לקו?מו?דו?ר ג'ייק למה הוא הולך לפגוש אותה. לפרדי תמיד יש פינה חמה לרוזה, והוא חושב שאולי הוא יצליח לשפץ את היחסים בינה לביני. וככה", ג'ו אומר, "הוא גומר את הקריירה בתוך שק. הם אורבים לו אחרי שהוא יוצא מהדירה שלה. אני לא טוען שרוזה תבקש ממנו לבוא אליה אם רק יש לה מושג שהוא יגמור את הקריירה בשק", ג'ו אומר, "אבל", הוא אומר, "יש לה אחריות. זו פרגית שמביאה מזל רע".
ואז הוא מתחיל לצחוק, ובהתחלה אני כולי מזועזע, וחושב שאולי משהו מאיך שפרדי גומר את הקריירה בשק מדליק לו את חוש ההומור, ואז הוא אומר לי כדברים הבאים: "תשמע", הוא אומר, "אני הולך לתת ד?ח?ק?ה נהדרת לפרנק המופרע".
"טוב, ג'ו", אני אומר, "אתה לא בדיוק מבקש ממני עצות, אבל אני הולך לתת לך כמה עצות בכל זאת, בחינם, מתנה, על חשבון הבית. אל תיתן שום ד?ח?ק?ה לפרנק המופרע, כי לפי מה שאני שומע אין לו יותר חוש הומור מאשר לעיזה זקנה. אני שומע שפרנק המופרע לא יצחק גם אם תביא לו את א?ל ג'ו?לסו?ן, א?די ק?נ?טו?ר, א?ד ו?ין וג'ו? קו?ק והם יספרו לו בדיחות בשרשרת. למען האמת", אני אומר, "אני שומע שהוא קהל מאוד קשה לפיצוח".
"א?ה", ג'ו הג'וקר אומר, "הוא חייב שיהיה לו קצת חוש הומור בשביל לסבול את רוזה. אני שומע שהוא הרוס עליה. למען האמת, אני שומע שהיא הבן אדם היחיד בעולם שהוא באמת מחבב, ונותן בו אמון. אבל אני מוכרח לסדר לו איזה ד?ח?ק?ה. אני הולך לשלוח את עצמי אל פרנק המופרע בתוך שק".
נו, כמובן אני נאלץ לצחוק מהעניין הזה בעצמי, וג'ו הג'וקר צוחק יחד איתי. אישית, אני צוחק פשוט מהרעיון שמי שלא יהיה ישלח את עצמו אל פרנק המופרע בתוך שק, ובאופן מיוחד ג'ו הג'וקר, אבל כמובן אני לא מעלה על הדעת שג'ו באמת מתכוון למה שהוא אומר.
"תקשיב", ג'ו אומר לבסוף. "בחור אחד מסיינט לואיס שהוא חבר שלי עושה את רוב הקשירות בשק בשביל פרנק המופרע. קוראים לו מ?ק גו?ניג?ל פ??לו?נ?ט?ר. בעצם", ג'ו אומר, "הוא חבר מאוד ותיק שלי ויש לו חוש הומור נהדר, כמו לי. מ?ק גו?ניג?ל פ??לו?נ?ט?ר לגמרי לא קשור לקשירה של פרדי בשק", ג'ו אומר, "והוא מאוד כועס על העניין מאז שהוא מגלה שפרדי זה האח שלי, אז הוא מאוד מעוניין לעזור לי לסדר ד?ח?ק?ה לפרנק.
"רק אתמול בערב", ג'ו אומר, "פרנק המופרע מזמין אליו את פ??לו?נ?ט?ר ואומר לו שהוא מאוד יעריך כטובה אישית אם פ??לו?נ?ט?ר יביא אותי אליו בתוך שק. אני מניח", ג'ו אומר, "שפרנק המופרע שומע מרוזה מה שפרדי בטח מספר לה על הרעיונות שלי על גט. יש לי רעיונות מאוד ברורים בנושא גט", ג'ו אומר, "במיוחד כשהדברים נוגעים לרוזה. אני א?ראה אותה בארון לפני שאני אעשה לה ולפרנק המופרע אי פעם טובה כמו לתת לה גט.
"איך שלא יהיה", ג'ו הג'וקר אומר, "פ??לו?נ?ט?ר מספר לי על זה שפרנק המופרע מציע לו את ההצעה, אז אני שולח את פ??לו?נ?ט?ר בחזרה אל פרנק להגיד לו שהוא יודע שאני אהיה בברוקלין מחר בלילה, ויותר מזה, פ??לו?נ?ט?ר אומר לפרנק שהוא יכניס אותי צ'יק צ'ק לשק. וככה באמת הוא יעשה", ג'ו אומר.
"טוב", אני אומר, "אישית, אני לא רואה מה הת?כ?ל?ס בלהישלח אל פרנק המופרע בתוך שק, כי אם אני קולט משהו ממה שאני קורא בעיתונים, אז לבחו?ר בתוך שק שנשלח אל פרנק המופרע אין הרבה עתיד. מה שאני לא מצליח להבין", אני אומר, "זה איפה נכנ?ס?ת פה הד?ח?ק?ה על פרנק".
"תשמע", ג'ו הג'וקר אומר, "הד?ח?ק?ה זה שאני לא בדיוק א?ש?ן בתוך השק, והידיים שלי לא יהיו קשורות, ובכל אחת מהידיים יהיה לי ג'ו?ן רו?סקו?, ככה שברגע שהשק מגיע אל פרנק המופרע ואני קופץ החוצה ומרסס לכל הכיוונים, אתה יכול לדמיין לעצמך את הה?ל?ם שלו?"
נו, אני בהחלט יכול לדמיין את זה, אין מה לדבר. למען האמת כשאני חושב על מבט ההפתעה שחייב לצוץ על הפרצוף של פרנק המופרע כשג'ו הג'וקר ייצא מהשק, אני נאלץ לפלוט ציחקוק, וג'ו הג'וקר מצטרף אלי וצוחק יחד איתי.
"כמובן", ג'ו אומר, "מ?ק גו?ניג?ל פ??לו?נ?ט?ר יהיה שם כדי להתחיל לרסס יחד איתי, במקרה שפרנק המופרע הוא לא לבד שם".
ואז ג'ו הג'וקר הולך לדרכו ברחוב, ומשאיר אותי שם עדיין צוחק, מהמחשבה על כמה המום פרנק המופרע יהיה כשג'ו יזנק מתוך השק ויתחיל לפזר קליעים בלי הכרה. אני לא שומע על ג'ו מאותו זמן והלאה, אבל אני שומע את המשך הסיפור מחבר'ה מאוד מהימנים.
מסתבר שמ?ק גו?ניג?ל פ??לו?נ?ט?ר לא מס?פ?ק את השק בעצמו, אחרי הכל, אלא שולח אותו עם שליח אקספרס אל הבית של פרנק המופרע. פרנק המופרע מקבל הרבה שקים מהסוג הזה אותו זמן, כי מתברר שיש לו מין קטע כזה של התכ?ייפו?ת לראות אישית את התוכן של השקים ולבדוק אותם בעצמו לפני שהם מופצים אל רחבי העיר, וכמובן מ?ק גו?ניג?ל פ??לו?נ?ט?ר מכיר את הקטע הזה אחרי כל כך הרבה שקים שהוא מספק לפרנק.
כשהשליח אקספרס מביא את השק אל הבית של פרנק, פרנק בכבודו ובעצמו גורר אותו למטה אל המרתף שלו, ושם הוא שולף ג'ון רו?סקו? גדול ויורה שישה כדורים אל תוך השק, כי מסתבר שמ?ק גו?ניג?ל פ??לו?נ?ט?ר מטפטף לו מידע על התוכנית של ג'ו הג'וקר לצוץ מתוך השק ולהתחיל לרסס.
אני שומע שלפרנק המופרע יש הבעה מאוד מאוד משונה על הפרצוף והוא צוחק את הצחוק היחיד שמישהו אי פעם שומע ממנו בזמן שהשוטרים מתפרצים פנימה ועוצרים אותו בחשד לרצח, כי מתברר שבזמן שמ?ק גו?ניג?ל פ??לו?נ?ט?ר מספר לפרנק המופרע על התוכנית של ג'ו הג'וקר, פרנק מספר לפ??לו?נ?ט?ר מה הוא מתכונן לעשות במו ידיו לפני שהוא פותח את השק. באופן טבעי, פ??לו?נ?ט?ר מספר לג'ו הג'וקר על הרעיון של פרנק למלא את השק בעופרת, וחוש ההומור של ג'ו נכנס שוב מייד לפעולה.
ובגלל זה, מי שנמצא שם בשק שנמסר לפרנק המופרע, כ??פו?ת בידיים וברגליים ועם סמרטוט בפה, אבל מכל שאר הבחינות בריא ושלם, זה בשום אופן לא ג'ו הג'וקר, אלא רוזה.
"חוש הומור וסיפורים אחרים" / דיימון ראניון. מאנגלית: מולי מלצר. הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים.